כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (0)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    אבאל'ה מזדהה עם הישרדות העם היהודי

    0 תגובות   יום שבת, 10/4/10, 00:22

    התקופה הזאת בשנה תמיד מלווה אצלי בעצב גדול ולחלוחית תמידית בעיניים, אותה אינני יכול להסביר.

    גדלתי בצל המפלצת הנוראה שנקראת שואה.

    אני הנכד הראשון שנולד מצד אימי לסבא וסבתא ניצולי שואה.

    באופן סמלי בתי הבכורה נולדה ב-27/1 שהפך לאחר מכן ליום השואה הבינלאומי.

    יותר סמלי מזה לא יכולתי לבקש(יום שחרור אושוויץ) .

    סבי נורה בצווארו בזמן המלחמה בזמן שלחם בנאצים, והושאר בתעלה למות.

    הכדור פילח את הגרוגרת ולמרבה המזל לא הסב נזק רב יותר.

    הוא שרד וזכה לקול צרוד ומקסים לכל שארית חייו.

    יתרה מזאת אני חב את חיי, עובדה הזויה, לשואה, שכן הסבא השני היה נשוי לפני השואה, והיה אבא לשני ילדים קטנים. בן ובת.

    שלושתם האם והילדים לא שרדו את אושוויץ.

    סבי התחתן לאחר המלחמה עם סבתי שגם היא הייתה ניצולת שואה.

    גיליתי את מרבית העובדות והמידע רק בשנים מאוחרות מאוד בחלקים קטנים .

    היה שקט גדול סביב הנושא.

    עד היום אני מרגיש שיש לי חור שחור שרוצה להתמלא בנושא,

    אבל חושש ממה שיתגלה אם אפתח את התיבה.

    סבתי הלכה לעולמה כשהייתי בן 9 בלבד והשאירה אותי אבוד וכואב ובלי יכולת לקבל תשובות להרבה שאלות מהילדות הקצרה והאינטנסיבית בחברתה.

    את השנים הראשונות לחיי העברתי במחיצת סבי וסבתי ששמרו עלי.

    אבי עבד בעבודה שדרשה נסיעות מרובות לחו"ל ונעדר הרבה מהבית וגם אמי עבדה.

    אני מרבה להרהר בנושא ככל שחולפות השנים.

    אני מנסה להבין איך השואה בכלל, והנגיעה הספציפית בחיים שלי, משפיעים ביומיום עלי ועל המשפחה שלי.

    ואיך אני מעביר הלאה לילדיי דברים שהם אולי תולדה שלא במודע של השואה.

    רואים בתמונות ילדים בכל הגילאים מובלים להריגה. אני לא יכול לחשוב על זה בכלל.

    אני כמעט מתעלף רק מהמחשבה שמשהו רע יקרה לילדיי.

    מה עשו למישהו אותם ילדים, לעזאזל !!!!

    אני מנסה לרגע קטלהכניס עצמי לתוך נעליים של דמות באותן השנים שנקראת אבאל'ה 3 ,הם גרים בעיר ובאיםלפנות אותם.

    הם אורזים מזוודות קטנות אחת להורים ואחת לילדים.

    אני לא יכול. זה הורס אותי. הדמיון לא מאפשר לי. הוא עושה לי ריסט.(RESET)

    כל נסיון לחפור בנושא הופך אצלי מהר מאוד ללא רלוונטי בכוח. אל תלך לשם ,לא יצא לך כלום.

    אבל אני רוצה תשובות, היום אני בן למשפחה חסרה .

    מצד אימי, סבתי נשארה לבדה מ-10 אחים.

    סבי נשאר עם עוד 2 אחים מתוך 8.

    מצד אבי ,סבתי נשארה עם אחותה מתוך 8 גם כן.

    מצד סבי אינני זוכר במדויק ולא ארצה לטעות ,

    אולם כבר תיארתי את המשפחה שאיבד במלחמה ושבזכות האבסורד הזה אני כותב שורות אלו.

    הקלדת שם משפחתי בספר השמות ביד ושם מניבה מעל-20 עמודים, שם משפחתי איננו מהנפוצים.

    ועכשיו גם ברור למדי למה.

    חישוב קטן של צאצאים ובני צאצאים מביא להבנה של גודל המשפחה שהייתה אמורה להיות היום.

    אנחנו מתחייבים על לעולם לא עוד ,אבל בעולמנו רווי האלימות והשנאה לא נראה לי שמקרה כזה לא יחזור על עצמו שוב .

    זה די וודאי לצערי.

    אני מתגעגע לסבים ולסבתות ומקדיש את הפוסט לזכרם ולזכר כל הקורבנות ,ברצון אמיתי ליצור לילדים שלי/נו מקום אחר, בטוח, נכון.

    עם ישראל חי!!!!

    אבאל'ה 3 

    דרג את התוכן:

    ארכיון

    פרופיל

    אבאל'ה 3
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין