מסתכלת במראה
מתבוננת היטב.
חלק ממה שאני רואה מגיע לכאן.
פוסטים פופולאריים
-
Long Time...
30/6/08 | 500 צפיות
-
Excuse my French
24/6/07 | 785 צפיות
-
משחק
9/8/07 | 622 צפיות
-
לפעמים אני מרגישה אדמה
10/8/07 | 535 צפיות
-
דובידי
8/9/07 | 315 צפיות
-
ברוך בורא הגוגל
2/10/07 | 795 צפיות
פוסטים אחרונים
- Long Time... 30/6/08
- שאנל 13/4/08
- באיחור-מה: מדפי הספרים שלי 20/11/07
- Search for a Missing Mom 18/11/07
- היתה שנה 26/10/07
- אור לפני הקצה 23/10/07
ילד חיקי
תגובות אחרונות
-
דנהכרמלי
בתגובה על חתונות
-
דפי קרנסון
בתגובה על ספרים, רבותי, ספרים!
-
אורלי נו
בתגובה על באיחור-מה: מדפי הספרים שלי
-
-תמר-
בתגובה על היתה שנה
-
אפור הזקן
בתגובה על רווחה
-
אורלי נו
בתגובה על זה שורף
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, הא?
הצחקת אותי קצת.
ההבדל התהומי בין פואטיקה נוגה לחיי היום יום מלאי הצווחות.
תודה, יקירה.
ואגב, סחתיין על התמונה החדשה!
את מפתיעה, בכל פעם מחדש...
אני דווקא נהנית מ"האמצע" הזה. אולי בגלל הגיל שלי, או אולי סתם בגלל אופיי, אני בנאדם של קיצונויות. ללידה היה תפקיד גדול מאוד במיתון שלי, ואני נהנית מזה מאוד.
אני גם מתפעלת מעוצמת הרגשות של הקטנים, ומה זה אומר לגבינו? האם אנחנו שרויים לנצח באמצע?
ממש כך.
הדיכוטומיה הזו מדהימה, ועם זה- מטרפת.
ואין לי אלא להבין ללבך...
מה שהכי יפה בעיני זו הטוטאליות שלהם.
כשהם שלווים הם הכי הכי...
וכשהם זועמים הם כל כך זועמים...
אין חצי, אין בערך. הכל בעצמה.