ברגע שקולטים שכל התנהגות היא תרשים זרימה נופל אסימון מטורף בבום. אנחנו או מכונות אוטומטיות (רובוטים) שמתנהגים בצורה אוטומטית וחיים ופועלים על טייס אוטומטי טוטאלי, או שיש לנו מודעות גבוהה יותר להתנהגות ושליטה בתגובות.
מעצבנים אותך - אתה מתפרץ וצועק? או נושם, לוקח אויר, יוצא קצת, ונרגע. אתה לחוץ בעבודה - אתה רץ ממקום למקום? או עוצר רגע, מסדר משימות על נייר, מתעדף ותוקף. אין כסף ... אתה מלווה מהבנק או מנתח, חוסך, ורץ להביא עוד פרנסה ממקור חדש ... הילד שלך לא עושה שיעורים - אתה מרים קול/מעניש? או מנסה "למכור" לו למה שווה לו ... אתה רוצה לעשות אהבה היום בלילה עם בת זוגך ... מה יקדם את זה? איזה סוג של התנהגות? מסתבר שאם תנקה את הבית, תסדר יפה את הסלון ותחתוך סלט בריא, יש סיכוי טוב יותר שזה יקרה.
זה הכול מודעות להתנהגות. תהליכי התנהגות. רובנו איננו מודעים להם. אנו לא מנתחים איך אנו יושבים, מדברים, מזיזים את הידיים או לא מנתחים תהליכים בבית כמו איך ומתי למלא מקרר, ומי אחראי על הקניות ומתי. כמה שנביט יותר על החיים ועל העבודה כאוסף של איזה 30 תהליכים קצרים של 30 דקות כל אחד, נבין שיש לנו שליטה בתרשימי הזרימה הללו.
לכל אירוע של חצי שעה ביום חיים או עבודה יש מתג (משהו שמתחיל את האירוע) יש כמה שלבים בתוכו (כמו ישיבת הנהלה) ויש סיום. הרבה פעמים אירוע מתחיל במשהו מפתיע שקרה, ויש לזה תוצאה. סיבה - תוצאה. כמה שמביטים ככה יותר על מה שקורה, מבינים את הכוח שלנו לנתב אירועים אחרת. לשלוט יותר במצב ובתוצאה.
איך אנו אוכלים? מתי? כמה מהר? איזו כמות? מה אנחנו אוכלים? האם אנו מתכננים מה נאכל? זה תהליך.
שעורי בית: לנסות ולמצוא כמה תהליכים כאלה ביום שלך. מתי הם מתחילים, מה קורה תוך כדי (שלבים) ומה קורה בסוף.
|