בהיותו ישן על מדרגות ביתו בפולין כתום המלחמה, מפחד לשכב במיטתו.
עיר פולנית,
ירח רם,
וכתמיד עננים בשָיִט.
בבוא לילה שוכב הילד אברם
על אבני מדרגות הבית.
מתייצבת אמו לפניו מקרוב
וברגליה בארץ איננה נוגעת.
ואומרת: אברם, קר הלילה ורטוב.
ביתה בוא, למיטה המוצעת.
ועונה לה אברם:
אמי, אמי,
לא אישן במיטה ככל ילד.
כי אותך בה ראיתי,
אמי, אמי,
ישנה ובלבך מאכלת.
מתייצב אז אביו ומושיט אליו יד
וגוער בו, שקוף וגבוה.
ואומר לו: אברם, בוא הביתה מיד
בני אברם, חיש הביתה בואה.
ועונה לו אברם:
אבי, אבי,
שם אפחד לעצום העינים.
כי אותך שם ראיתי,
אבי, אבי,
דום ישן בלי ראשך על כתפיים.
אז ניצבת מולו אחותו הקטנה
וקוראת לו הביתה בבכי.
אך עונה לה אברם: שמה את ישנה
עם דמעת המתים על לחי.
לפניו מתייצבות אז שבעים האומות
ואומרות:
הננו עליך!
בשבעים פקודות חוק ושבעים קרדומות
אל הבית הזה נשיבך!
ואותך במיטה המוצעת נניחה
וישנת בה דום כאביך!
ואברם בחלום
צועק "אבי"!
וקורא שם אמו ועונה היא:
בני, אשרי... כי לולא הסכין בלבבי,
לבבי בי נשבר לשנים.
אז בליל הושלך הס
וירח הועם,
ומול ברק פגיונות שוחרים לציד,
היה דבר אדוני אל אברם, אל אברם
הישן בפרוזדור הבית.
לאמור: אל תירא
אל תירא, אברם,
כי גדול ועצום אשימך,
לך לך, דרך ליל מאכלת ודם,
אל הארץ אשר אראך.
לך לך דרך ליל מאכלת ודם
כחיה, כתולע, כציפור.
מברכיך אני אברך, אברהם,
ומקלליך אאור.
*
--כך. לפרק הזה בקורות העיתים
שם קורא בעולם: בעית הפליטים!
אך לא זו הבעיה,
לבלרים בני חיל...
ולא היא הקורעת תיקים ותיל!
ולא היא מוליכה הספינות אלי ים!
כי מוליך אותן רעם עתיק וגבוה,
כי מוליך אותן צו לידותיו של העם,
כי מוליך אותן דבר אדוני אל אברם.
*
-ויחרד אברהם ויפול על פניו
ויצא מני בית ושער
כי הצו שרעם על אברם האב
רועם על אברם הנער.
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אנה הו
ללא מילים
תודה שהבאת
בחרת קליפ שונה בעל מסר,
תודה לבחירה.
אלתרמן חזק תמיד.
ויחרד אברהם..
יום אור
ידעתי תמיד שניתן לתפוס את אירוע השואה הבלתי ניתפס רק דרך סיפורו של ילד המסרב לישון במיטה או יומנה של ילדה יהודיה במרתף חבוי.
אבל יש סכנה בהסתכלות כזו. הסכנה היא שהשואה, ככה, נהפכת לאירוע דומה של מעשי זועה אחרים ברחבי העולם.
אני נגד ההשואות הללו. אני כועס על השימוש הנפוץ בשואה לכל מיני אירועים אחרים.
בעיני שימוש בשם השואה באירועים אחרים הוא הזניית השואה ומכירתה בצע כוח.
לשואה יש את המאפינים שאין לשום אירוע אחר דומה - ובזה שטניותה.
תודה אנה שיר מצמרר.כואב . גם למי שהוא דור שלישי ורביעי בארץ הזאת. צריך לזכור ולא לשכוח .
תודה, אנה.
מכל הלב.
לבקר אבואה הרבה
בשמחה
בת חן
בהיותי דור שני לשואה הנושא אצלי מאוד טעון ורגיש
די נמנעת מלהקשיב...
אבל טוב שהבאת
אסור לעולם לשכוח !!!!!!!!!!!!!!!!!
פוסט מצמרר. תודה שהבאת אותו.
תודה לך שביקרת.
אני תמיד שמחה להעלות דברים 'מיוחדים', ולא סתם למדתי ספרות באוניברסיטה...
אם לא, אולי הייתי יושבת היום מגדלי אקירוב, ומגלגלת ג'ובות. מי יודע?
שלך, אנה
חן חן לך אילן היקר.
בידידות, אנה
אנה היקרה
אלתרמן במייטבו ואת במייטבך...
כול פעם את מפתיעה שוב ושוב ברב גוניות שלך ובכישרון שאת מביאה לקפה.
תודה על הביקור.
שלך בידידות, אנה
תודה שביקרת, יפה שלי.
שלך, אנה
ממש כואב ומצמרר
תודה שהבאת
אלין*******
תודה לך יורם היקר.
אכן, צודק אתה - חשוב לא לשכוח!
בידידות, אנה
תודה לך אודי היקר,
שלך, אנה
מעניין.
תודה לך שוקי היקר.
חודר ומצמרר...
צדקת...
אני מכיר את שיר הזה מן היום שנכתב
ואני יושב ותוהה האם נתן אלתרמן של שנת2010
היה כותב את השיר הזה כלשונו כאשר ברחבי הכפר הגלובלי
מיליוני ילדים חולמים לילה לילה את החלומות הללו. .
שוקי
תודה לך על תגובה מושקעת ומעוררת מחשבות ותהיות.
שלך, בידידות אמיצה, אנה
בת חן היקרה,
אני בטוחה שזה כבד על כולנו.
תודה שבקרת.
בידידות, שלך אנה
אין לי מה להוסיף. אמרת הכל.
תודה לך.
שיר שובר לב שמורכב משלושה חלקים נפרדים. אלתרמן לא רוצה להפריד בין הזוועה למחולליה ועוזריהם שבעים האומות. הכנסת אלהים לסיפור לא יכולה שלא לגרום לי להרהר שבשואה אלהים, הפעם ללא סיועו של אברהם, הקריב את העם, שום מלאך לא חיכה בצד והקפיא את היד האוחזת במאכלת, הוא השאיר ממנו בדל בלבד. את הנספים סיפור התעוררותו מחדש של העם לא יכול לנחם. או שאולי אני טועה. לפעמים אני חושבת שגם לא כל הניצולים מתנחמים מכך.
זה כבד עליייייייייייייייי
כבד מאדדדדדדדדדדד
עמכם הסליחה
בת חן
לפניו מתייצבות אז שבעים האומות
ואומרות:
הננו עליך!
בשבעים פקודות חוק ושבעים קרדומות
אל הבית הזה נשיבך!
גם היום שבעים האומות מתיצבות ומודיעות לנו מה טוב לנו ומה רע לנו....
אין כמו אלתרמן. אין עליו.
גדול האסון וגדולה הכתיבה
השבוע העצוב של השנה - בעיצומו
תודה לך מרינה היקרה.
אתך, אנה
אכן, הרבה כאב וסבל.
תודה לך אוסי היקרה,
שלך, אנה
תודה לך בני היקר,
אין לי מה להוסיף...
שלך, אנה
מרכינה ראשי
כואב
כואב כואב כואב.
אוסי
השיר שהבאת מצמרר!
עוד דורות רבים נדרשים,
להבין את הגודל...
של השבר, גם התקומה בעקבותיו.
תודה, בני