כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    צדק לא מצמיח פרחים

    74 תגובות   יום שבת, 10/4/10, 21:52

     

     צדק  לא מצמיח פרחים {

     

     

     

    אומרים שיהודה עמיחי, המשורר, כתב פעם: "מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב" ...

     

    השועל, בספר "הנסיך הקטן" אמר "הלב בלבד, רק הוא רואה נכונה. הדברים החשובים סמויים מן העין"

     

    ובבלוג הזה כאן (לא יודעת מה המקור) ראיתי את הפתגם "מי שבאמת אוהב - סוגר את הראש ופותח את הלב" 

      

    הרבה דיברתי (פוסטים קודמים כאן כאן ועוד ) על עד כמה חלק מאתנו אינם מוכנים, או יכולים, לקבל את השונה מהם, על חוסר הסובלנות הקיים בכלל בחברה כיום ואצל אלה, כך שלפעמים מביאם לידי קיצוניות, לעבירה על החוק, על מצוות או איסורי התורה (צער בעלי חיים והאיסור לגרום לסבל, להרעיל, לרצות להרע ולהרוג יצור חי, תמים, שלא עשה רעה לאיש), על הגישה הקיימת בחלקנו  שבני אדם קודמים לבעלי חיים, שראוי שפעילות התנדבותית תהא קודם למען נזקקים מסוג ספציפי לפני נזקקים מסוג אחר.

     

     

    בכלל, האדם שאמור להיות מפותח ונאור בין היצורים החיים על הכדור הזה, פעמים רבות נתקף ב"שכלתנות" יתר, ורואה פעמים רבות מהראש בלבדבעלי החיים לעומת זאת נחשבים נחותים מהאדם למשל מבחינת יכולת שכלית, אך לפעמים נדמה שראוי שכולנו נלמד מהם. 

    בסיפור בהמשך למשל, למרות הבדלי הגזעים, למרות הבלתי אפשרי והגיוני, יש התייחסות שונה ומדהימה לנזקק, לשונה, וכמות ההבנה והחמלה הנגלית כאן לעינינו פשוט מרגשת ומדהימה.

    אין חשבון מי "שווה יותר" ומי פחות, מי "ראוי יותר", אין חישובים ועקרונות, אף אחד לא מתהדר ומפרסם את זה שהוא עוזר – יש רק עזרה, וחמלה אין סופית. 

    ובכל מקרה, אם אינך יכול או אינך רוצה לעזור, ניחא, מדוע להזיק ולפגוע ?

     

     

    ואכן, לפעמים נדמה ששום דבר אינו חשוב מלבד זאת, מלבד אנושיות, הרצון לעשות טוב, לעזור ולא להרע, לקבל את השונה, אז אולי ראוי שהאדם בכלל כאדם ילמד מזה, מבעלי חיים. 

     

    לתחילת שבוע חדש, משהו שעושה בלב חיוך     

     

     

    *     *     *   

     

    נוח והיונה  (בתרגום חופשי לנוחיותכם) 

     

     

    הארנבים הקטנים בני ששה ימים הותקפו ע"י כלב ונתייתמו. לא כולם שרדו את ההתקפה הזו, שלושת הנותרים לא היו במצב טוב.

     

    נוח הוא יונה חסרת רגל שלא ניתן לשחררה חזרה לטבע, ממרכז השיקום, והוא נהג ללכת לכלוב של הארנבים להסתכל כל הזמן פנימה, אפילו לישון מולו.

    פתאום ראו שיש רק שני ארנבים בכלוב, אך כשנוח זז קצת, ראו מתחת לכנף שלו ארנב אחד ישן שנת ישרים. הארנב הקטן זחל מחוץ לכלוב והעדיף את הכנף של היונה על אחיו הקטנים.

     

    הביאו גם את האחים של הארנב הקטן לנוח, הוא פרש את כנפיו כדי שיכסו את כולם, וכעת כולם מרגישים הרבה יותר טוב. 

    אם הם זוחלים רחוק הוא בעדינות עם המקור דוחף אותם חזרה מתחת לכנפיו. 

     

    עדכון ממרכז השיקום מספר שנוח עוזר פעמים רבות עם תינוקות, גורים של בעלי חיים יתומים שמגיעים למקום, והם מצרפים תמונה עדכנית של נוח והארנבים כשהם כבר גדולים ולפני שחרור לטבע. 

     

    את הסיפור המקורי, באנגלית (תרגמתי בצורה חופשית למענכם תקציר) ואת התמונות במקור ניתן לראות כאן.

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (74)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/10 02:30:

      אפילו בטבע ידוע על מקרים

      שבעל חיים אחד הצתרף למין אחר

      עף על פי שזה נדיר

       


      הארנבים גדלו ושוחררו, ונוח שוב נשאר לבד... כמה עצוב.

       

        14/4/10 16:36:

      סיפור מרגש.
        13/4/10 22:33:

      אהלן חברים

      מסתבר ורק כעת ראיתי זאת, משום מה, בטעות, (מנפלאות הקפה) קפצו לי שני פוסטים אותו דבר...

      לא רציתי לוותר על אף תגובה שלכם, אז אני מדביקה כאן את המגיבים לפוסט הכפול ש"הלך לחפש פלפלים בארץ העטלפים" :-)

      לכלילדמגיע ‏אתמול 8:26:

        סיפור מדהים על חמלה גדולה לה מסוגל בעל חיים. תודה.

        רויטל ברזילי ‏אתמול 17:13:
      זה נפלא לראות.

       

      תודה

        13/4/10 20:55:

      צטט: bonbonyetta 2010-04-13 19:49:03

      צטט: מיקה33 2010-04-12 15:54:34

      גם אני מאד אוהבת את הדיאלוג של הנסיך הקטן והשועל. פרק שמביא אותי לידי דמעות באמיתות שלו. כל כך הרבה סיפורים על חיות שמאמצות יתומים מזן אחר, וודאי ראית ושמעת על כולם. ורק החיה האנושית הורגת, צדה, דגה,

      למען ההנאה, הספורט, הראוותנות, היהירות. *

      יש ספר מדהים שנקרא the plauge dogs המביא את סיפורם של שני כלבים שנמלטים ממעבדת ניסויים.

      לא, אין כאן תיאורי ותמונות זוועה. הספר מיוחד מאד ומביא את הסיפור מנקודת מבט של הכלבים, איך הם רואים את האדם, את מה שקורה, ולא רק בהקשר אליהם, בכלל, לגבי דברים ותובנות רבות.

      באחד הקטעים שבו בכיתי בלי סוף הם פוגעים זאב, שכאילו יכול לטרוף אותם ומסכן אותם בעצם, והמדענים של המעבדה בחלוקים לבנים רודפים אחריהם, יש איזה מומנט שהם באיזו נקודה עם הזאב אך הוא במקום להתעמת אתם לתדהמתם הם רואים שהוא מושך את הרודפים אליו, ולמעשה מציל אותם ומקריב את עצמו.

      ספר מהמם.

      מאז שקראתי אותו לפני שנים ואז היום עטיפת הספר המהמם הזה כציור אצלי על שולחן העבודה במחשף...

       

      אני הולכת לקרוא ולהכין את הטישיוס,

      בונבונייטה, הדמעות שלי "עלייך".

       

       

        13/4/10 20:27:


      זה ממש מקסים!!

        13/4/10 19:52:

      צטט: Design4U 2010-04-13 10:34:38

      כמו תמיד בונבונייטה שביל הזהב הוא הנכון.

      השילוב המאוזן בין השכל לרגש יתן את המענה האופטימלי.

      ומעניין..בד"כ הרגש בוחר נכון (חוץ מאשר באהבה בן גבר ואשה, שם לפעמים אפשר לטעות).

      C

      שאפו,

      אכן האיזון הוא מפתח,

      ואכן כששני גורמים אלה השכל והרגש בהתנגדות הרגש תמיד בוחר נכון...:-)

        13/4/10 19:49:

      צטט: מיקה33 2010-04-12 15:54:34

      גם אני מאד אוהבת את הדיאלוג של הנסיך הקטן והשועל. פרק שמביא אותי לידי דמעות באמיתות שלו. כל כך הרבה סיפורים על חיות שמאמצות יתומים מזן אחר, וודאי ראית ושמעת על כולם. ורק החיה האנושית הורגת, צדה, דגה,

      למען ההנאה, הספורט, הראוותנות, היהירות. *

      יש ספר מדהים שנקרא the plauge dogs המביא את סיפורם של שני כלבים שנמלטים ממעבדת ניסויים.

      לא, אין כאן תיאורי ותמונות זוועה. הספר מיוחד מאד ומביא את הסיפור מנקודת מבט של הכלבים, איך הם רואים את האדם, את מה שקורה, ולא רק בהקשר אליהם, בכלל, לגבי דברים ותובנות רבות.

      באחד הקטעים שבו בכיתי בלי סוף הם פוגעים זאב, שכאילו יכול לטרוף אותם ומסכן אותם בעצם, והמדענים של המעבדה בחלוקים לבנים רודפים אחריהם, יש איזה מומנט שהם באיזו נקודה עם הזאב אך הוא במקום להתעמת אתם לתדהמתם הם רואים שהוא מושך את הרודפים אליו, ולמעשה מציל אותם ומקריב את עצמו.

      ספר מהמם.

      מאז שקראתי אותו לפני שנים ואז היום עטיפת הספר המהמם הזה כציור אצלי על שולחן העבודה במחשף...

       

        13/4/10 19:42:

      צטט: טומבוי 2010-04-12 14:42:41

      תמיד אמרתי שהכלבה שלי

      היא כמו הילדה השלישית

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1323843&p=1

       

      גם בבגרותה עדיין יפהפיה משגעת. אני מבינה שהיא כבר במקום טוב יותר, תנחומי

        13/4/10 18:12:


      יש לנו הרבה מה ללמוד מבעלי החיים

      (וממך..)

      תודה!

        13/4/10 10:34:

      כמו תמיד בונבונייטה שביל הזהב הוא הנכון.

      השילוב המאוזן בין השכל לרגש יתן את המענה האופטימלי.

      ומעניין..בד"כ הרגש בוחר נכון (חוץ מאשר באהבה בן גבר ואשה, שם לפעמים אפשר לטעות).

        12/4/10 22:05:

      כל מי שנוח עם הברייות

      גם המקום נוח הימנו .

        12/4/10 15:54:


      גם אני מאד אוהבת את הדיאלוג

      של הנסיך הקטן והשועל. פרק

      שמביא אותי לידי דמעות באמיתות שלו.

      כל כך הרבה סיפורים על חיות שמאמצות

      יתומים מזן אחר, וודאי ראית ושמעת

      על כולם.

      ורק החיה האנושית הורגת, צדה, דגה,

      למען ההנאה, הספורט, הראוותנות, היהירות.

      *

       

       

       

        12/4/10 14:42:

      תמיד אמרתי שהכלבה שלי

      היא כמו הילדה השלישית

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1323843&p=1

        12/4/10 10:05:

      צטט: תמו'ש 2010-04-12 08:27:52

      ואכן, לפעמים נדמה ששום דבר אינו חשוב מלבד זאת, מלבד אנושיות, הרצון לעשות טוב, לעזור ולא להרע, לקבל את השונה, אז אולי ראוי שהאדם בכלל כאדם ילמד מזה, מבעלי חיים.  מסכימה איתך בהחלט בונבוניטה ותודה על התמונות המקסימות.

      ö    õ    ó    ò    ÿ 

        12/4/10 09:59:

      צטט: anaatti 2010-04-12 07:31:41

      אהבתי את המשפטים החכמים שהבאת בפתיחה ,,,,,, כל כך נכון,,  ואני עד היום אוהבת את הנסיך הקטן עם התבונה הטמונה בו... והסיפור שהבאת, נפלא ומוכיח שוב ושוב כמה יש לנו ללמוד מהטבע ומבעלי החיים שבו....*

      תודה, גם אני מאד אהבתי והתרגשתי מהסיפור, לכן הבאתי אותו להתחלק בו גם אתכם   J Y

        12/4/10 09:56:

      צטט: 12תמיר12 2010-04-11 21:27:42

      אותי זה מאוד ריגש ,ואני תמיד רואה את זה דרך טופי שלי בדברים שהיא עושה בשבילי שאני חולה או סתם במצב

      רוח לא טוב והיא נותנת מעצמה ,נכון אנחנו צריכים ללמוד מהם והרבה .

      תודה תמיר.

      ספר לי, לנו קצת על טופי, מה היא עושה, איך היא מגיבה כשהיא מרגישה שאתה אינך במיטבך. J

        12/4/10 09:53:

      צטט: ארזעמירן 2010-04-11 19:21:34

      עכשיו צריך רק לשדך את הזאב עם הכבש ויגיעו ימות המשיח.

      אה, אז זהו, שלא כל כך....

      לפי האסכולה שלי אנשים צריכים לעשות עוד כמה דברים כדי שזה יקרה ,ולא נראה לי שהם יעשו את זה...

      אבל לא צריך להיות סקפטי כל כך ארז. יש לי סיפור די מדהים ומשעשע בנושא    ” 

        12/4/10 09:44:

      צטט: srv 2010-04-11 14:53:40

      הצמחת פרחים בונבוניטה..

      קצר ומתומצת הא?

      אבל קולע ונוגע ללב, תודה  {

        12/4/10 09:43:

      צטט: לקסיס10 2010-04-11 14:24:37

      סיפור מקסים שעשה לי גם טוב וגם עצוב נזכרתי ביונה שמצאתי לפני שנים שלא יכלה לעמוד לקחתי אותה לטיפול אצל וטרינר  שאמר הרגל שבורה והיא לא תשרוד  ,אין מה לעשות אין גבס לציפור הציע להרדים והסכמתי מחוסר ברירה   זה היה נורא כי סהכ התברר לי אחכ שיש כאלו שמגדלים ציפורים בעלות רגל אחת יכולתי אולי לחפש לה בית   [אצלי בלתי אפשרי  כי יש שלש "מפלצות" קטנות על 4] גם קשה  לי עם כל הרגשי אשמה האלו סהכ עשיתי מה שיכולתי באותו הרגע   והצלתי עוד  נשמות אחרות שיהיו רק סיפורים אופטימיים וטובים שבוע טופ מיכל

      חברה

      ומי מאתנו לא לומד מהנסיון, ולא שוגה לפעמים?  רק מי שאינו עושה....{

      כוונתך היתה טובה, האמנת לו. כעת את יודעת טוב יותר. עדיין את טובה עשרות מונים מאלה שלא עושים דבר ואוטמים עיניהם ואוזניהם לסבל.

        12/4/10 09:38:

      צטט: משה שכביץ 2010-04-11 10:45:08

      צא ולמד

      סאמר  כלבה מרפסתית, משפחתית בת יותר מ 18, כמעט עוורת מגששת, מרחרחת, מדדה ומתנדנדת סביב סביב למצוא את דרכה אל בונזו הסניורים או אל קערת המים,  לוקח לה זמן עד שהיא מוצאת אותם  בעזרתו של כדרלעומר חתול רחוב גמדי שמתנדב לארח לה לחברה וגם מוציא אותה לטיולים בסביבה תמורת חלק לא מבוטל מאותו הבונזו עשרים וארבע שעות ביממה, ממש כמו מטפל פיליפיני , הרגל קדמית של סאמר מרוסקת ומשותקת כבר יותר עשר שנים כתוצאה ממרדף אינסטקטיבי ולא מחושב אחרי חתול אקראי שבעקבותיו אבדה את שווי המשקל ונפלה ממרומי הקומה השניה של בנין  אל אבני המדרכת,וזה לא שסאמר הייתה אי פעם כלבת אמסטאף איימתנית, ואפילו לא כלבת זאב, ואם שואלים לדעתי סאמר היא כולה תולדה של מפגש הרה גורל בין תן כנעני מתחזה ופודלית ננסית וקצרת רואי שהאמינה להבטחות שלו. ככה שמנקודת מבט מסוימת מאוד  מערכת היחסים שנרקמת ומתפתחת בין סאמר לכדרלעומר מזכירה לי מערכות יחסים אחרות במחוזותינו, מה שמשאיר לכולנו כאן פתח של תקווה לעתיד טוב ורחום יותר. 

      תודה משה

      ובאמת צריך ללמוד, להתבונן בהם, להיות רחומים, וללמוד, ורק אז העולם יהיה טוב יותר.....Y

        12/4/10 08:27:


      ואכן, לפעמים נדמה ששום דבר אינו חשוב מלבד זאת, מלבד אנושיות, הרצון לעשות טוב, לעזור ולא להרע, לקבל את השונה, אז אולי ראוי שהאדם בכלל כאדם ילמד מזה, מבעלי חיים. 

       

      מסכימה איתך בהחלט בונבוניטה

      ותודה על התמונות המקסימות.

        12/4/10 07:31:


      אהבתי את המשפטים החכמים שהבאת בפתיחה ,,,,,,

       כל כך נכון,,

       ואני עד היום אוהבת את הנסיך הקטן עם התבונה הטמונה בו...

       

      והסיפור שהבאת, נפלא ומוכיח שוב ושוב כמה יש לנו ללמוד מהטבע ומבעלי החיים שבו....*

        11/4/10 23:05:


      יופי של סיפור חיות -

      הן מדהימות כל פעם מחדש!

        11/4/10 23:02:

      צטט: פשריקה 2010-04-11 10:35:55

      היי בונבוניתאני כל כך אוהבתאת התכנים שאת בוחרת ודרך הבאתם והעברתם אלינו... "ואכן, לפעמים נדמה ששום דבר אינו חשוב מלבד זאת,מלבד אנושיות, הרצון לעשות טוב,לעזור ולא להרע, לקבל את השונהאז אולי ראוי שהאדם בכלל כאדם ילמד מזה, מבעלי חיים. "גם לאנושיות...גוונים וקונפליקטים...שביום יום אנו פוגשים...שבוע טוב וחיוביפנינה 

      תודה פשריקה, כשמדברים מהלב זה נכנס אל הלב

       

        11/4/10 22:56:

      צטט: esd 2010-04-11 10:00:40

      יש יונים שאנושיים יותר מאנשים

       

        11/4/10 21:34:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-04-11 09:39:08

      גם לי קשה לפעמים לקרוא בפרוט את שאת כותבת עוולות וכאבי אחרים ובמיוחד בעלי חיים. תודה על הסיפור בתמונות המרגש סיפורך על נח היונה בעלת הנשמה היתרה-נוגעת ללב ומאד מהנה ! תודה

       

        11/4/10 21:31:

      צטט: יסמין shelan 2010-04-11 09:32:32

      מקסים, מרגש, נוח...

      ואני שואלת את עצמי כל יום:

      איך להיות צודקת פחות, וחכמה יותר

      ...לפעמים זה עוזר 

      שבוע נפלאחיוך 

      צודקת, דברים חכמים....והמאבק אינו מפסיק כל יום מחדש, גם אני שואלת את עצמי את זה כל הזמן.

      לפעמים מצליחה, לפעמים פחות.....כמו כולנו

        11/4/10 21:28:

      צטט: ד-ארט 2010-04-11 09:31:11

      וואלה, איזה סיפור מדהים. אני אוהבת לקרוא סיפורים טובים (וקשה לי לקרוא סיפורים על דברים רעים, מצטערת אם הרבה פעמים אני לא מגיבה לפוסטים שלך בגלל שהם קשים לי מדי לקריאה). בכל אופן, תודה על הסיפור החמוד הזה.

      תודה ד-ארט

      מצטערת אם לפעמים סיפורים שלי קשים מדי עבורך, ואני עושה בכוונה עובדת עליהם כדי "לרכך" אותם, להגישם בצורה קלה יותר, במיוחד עבורך....

      באססהה אתך.

      אז תארי לעצמך מה נשואי הפוסטים שלי חשים אם עבורך זה קשה מדי?

      שמחה שאת הסיפור הזה אהבת

        11/4/10 21:27:


      אותי זה מאוד ריגש ,ואני תמיד רואה את זה דרך טופי שלי בדברים שהיא עושה בשבילי שאני חולה או סתם במצב

      רוח לא טוב והיא נותנת מעצמה ,נכון אנחנו צריכים ללמוד מהם והרבה .

        11/4/10 21:23:

      צטט: RMT 2010-04-11 09:15:47

       לתחילת שבוע חדש, משהו שעושה בלב חיוך   

      תודה. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. שבוע טוב. 

      תודה רבה על הציטטה, אכן כך. יודעת מה מקור הפתגם, הציטטה הזו? רוצה לשמור אותה, לדעת

       

        11/4/10 21:21:

      צטט: oframon 2010-04-11 08:54:49

      איזה עוצמה וכמה רגש לנוח ...ואיני רוצה להוסיף דברים שאנשים לא יאהבו...

      רגע רגע גברת נכבדה...עד שכבר את באה לבקר אותי סוף סוף אז אני לא מוכנה לקבל חצאי תגובות. אצלי את יכולה לומר מה שאת מרגישה, ואם זה קצת קשה אפשר לומר זאת בצורה יפה. ואם בכל זאת את לא מרגישה בנוח (נוח...:-)) לפחות שלחי לי זאת באישי.

      אני לא צריכה להפסיד מכל העסק נכון ?

       

        11/4/10 21:17:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-04-11 06:49:44

      בונבונייטה יקרה ומקסימה  הפוסט מקסים הרי אנחנו לא יכולים לעזור לכולם בבת אחת, אז מלמעלה, יש מי שעוזר לאנשים, לכלבים, לחתולים, ולכל מי שזקוק. ואת מעלה את המודעות לכולם. שיהיה לך יום מקסים ושכל הטוב הזה שאת שולחת לעולם, תמיד יעטוף אותך וישמור אותך.

      בודאי שלא יכולים לעזור לכולם, כל הזמן, ובבת אחת, אף אחד אינו יכול, רק זה שיושב למעלה.....

      תודה רויטל, על האיחולים היפים, על החיבוק שבעטיפה


        11/4/10 20:59:

      צטט: להאמין 2010-04-11 06:47:04

      כמעט כמו "ואני גוזל רך תחת כנפי השכינה" הלבן המחמם העוטף מלמד מה חשוב אצל כל חי

       

      נכון, דימוי נכון פתאום אני שמה לב, מה גם שיש בזה מהשמעות אם חושבים על זה.

        11/4/10 20:52:

      יונה בלי רגל אבל בעלת לב ענק,

      לילה טוב לך יקירה בידידות אשר

        11/4/10 20:50:

      צטט: מגן דהרי 2010-04-11 00:31:51

      לפעמים אנחנו צריכים להפסיק לחשוב ולחשבן ולתת לעצמנו להרגיש הסיפור שהבאת מקסים ומוכיח שוב שיש לנו הרבה ללמוד מבעליי החיים ... שמביעים ללא מחסומים רגשות חמלה, עזרה ואהבה

      נכון מגן, תדה, אצלהם אין את המחסומים שאצלנו....נוגע ללב

       

        11/4/10 20:48:

      צטט: אמא של מוגלי 2010-04-11 00:00:16

      איזה מאמי! אבל עוד לא הבאת תמונה של חיה שלא גידלתי, מצטערת!

      יש לך חוויות מימים שגידלת יונים וארנבות?

      גם אני פעם היצלתי ארנבת קטנה מילדים ש....לא התייחסו אליה בצורה נאותה...ניסיתי יחד עם חברה למצוא לה בית. לא נגמר טוב...ידעת שהן מאד מאד רגישות ואם נבהלות מאד ובלחץ עלולות למות מאד בקלות משבץ ?

        11/4/10 20:45:

      צטט: *רונן* 2010-04-10 23:40:49

      איזה סיפור ותמונות נח הנשמה הטובה מרגש! 

      ושמת לב איזה סמליות שקראו לו נוח....?!

       

        11/4/10 20:44:

      צטט: Guinevere 2010-04-10 22:55:56

      אכן, בונבוניטה גם אני מצדדת בכך שאם מסיבה כזו או אחרת איננו יכולים / מוכנים לעזור, לפחות לא להזיק. להזיק או לפגוע בחלש ממך (ונראה את זה שינסה באמת לפגוע בחזקים ממנו) מעיד על הרבה דברים. אין בינהם ולו אחד טוב.

      תודה על הסיפור מחמם הלב.

      שבוע טוב

       

       

        11/4/10 19:21:

      עכשיו צריך רק לשדך את הזאב עם הכבש ויגיעו ימות המשיח.
        11/4/10 18:18:
      אהבתי :-) תודה *
        11/4/10 16:36:


      בונבוניטה -

      תודה למילים ולתמונות

        11/4/10 15:00:

      מקסים!!
        11/4/10 14:53:

      הצמחת פרחים בונבוניטה..
        11/4/10 14:24:


      סיפור מקסים שעשה לי גם טוב וגם עצוב

      נזכרתי ביונה שמצאתי לפני שנים שלא יכלה לעמוד

      לקחתי אותה לטיפול אצל וטרינר  שאמר הרגל שבורה והיא לא תשרוד  ,אין מה לעשות אין גבס לציפור

      הציע להרדים והסכמתי מחוסר ברירה   זה היה נורא כי סהכ התברר לי אחכ שיש כאלו שמגדלים ציפורים בעלות רגל אחת

      יכולתי אולי לחפש לה בית   [אצלי בלתי אפשרי  כי יש שלש "מפלצות" קטנות על 4]

      גם קשה  לי עם כל הרגשי אשמה האלו

      סהכ עשיתי מה שיכולתי באותו הרגע   והצלתי עוד  נשמות אחרות

       

      שיהיו רק סיפורים אופטימיים וטובים

      שבוע טופ

      מיכל

        11/4/10 12:49:

      מרגש הסיפור ומרגשות התמונות

       

      תודה ילדה מקסימה

       

      כל אהבתי

       

      פיני

        11/4/10 11:23:

      להתמוגג מנוח..בכלל פוסט נפלא

      וצילום כנ"ל.

      *

        11/4/10 10:45:

      צא ולמד

       

      סאמר  כלבה מרפסתית, משפחתית בת יותר מ 18, כמעט עוורת מגששת, מרחרחת, מדדה ומתנדנדת סביב סביב למצוא את דרכה אל בונזו הסניורים או אל קערת המים,  לוקח לה זמן עד שהיא מוצאת אותם  בעזרתו של כדרלעומר חתול רחוב גמדי שמתנדב לארח לה לחברה וגם מוציא אותה לטיולים בסביבה תמורת חלק לא מבוטל מאותו הבונזו עשרים וארבע שעות ביממה, ממש כמו מטפל פיליפיני , הרגל קדמית של סאמר מרוסקת ומשותקת כבר יותר מעשר שנים כתוצאה ממרדף אינסטקטיבי ולא מחושב אחרי חתול אקראי שבעקבותיו אבדה את שווי המשקל ונפלה ממרומי הקומה השניה של בנין  אל אבני המדרכת,וזה לא שסאמר הייתה אי פעם כלבת אמסטאף איימתנית, ואפילו לא כלבת זאב, ואם שואלים לדעתי סאמר היא כולה תולדה של מפגש הרה גורל בין תן כנעני מתחזה ופודלית ננסית וקצרת רואי שהאמינה להבטחות שלו.

      ככה שמנקודת מבט מסוימת מאוד  מערכת היחסים שנרקמת ומתפתחת בין סאמר לכדרלעומר מזכירה לי מערכות יחסים אחרות במחוזותינו, מה שמשאיר לכולנו כאן פתח של תקווה לעתיד טוב ורחום יותר. 

        11/4/10 10:36:

      עכשיו רק נשאר שנוח יבנה תיבה

       

      עיל"ם - עם ישראל לא מוותר

        11/4/10 10:35:

      היי בונבונית

      אני כל כך אוהבת

      את התכנים שאת בוחרת 

      ודרך הבאתם והעברתם אלינו... 

      "ואכן, לפעמים נדמה ששום דבר אינו חשוב מלבד זאת,

      מלבד אנושיות,

      הרצון לעשות טוב,

      לעזור ולא להרע,

      לקבל את השונה

      אז אולי ראוי שהאדם בכלל כאדם ילמד מזה, מבעלי חיים. "

      גם לאנושיות...

      גוונים וקונפליקטים...

      שביום יום אנו פוגשים...

      שבוע טוב וחיובי

      פנינה 

        11/4/10 10:34:


      יופי של סיפור.

      בהחלט סיפור שמחממם את הלב.

       

      עיל"ם - עם ישראל לא מוותר

        11/4/10 10:00:
      יש יונים שאנושיים יותר מאנשים
        11/4/10 09:39:

      גם לי קשה לפעמים לקרוא בפרוט את שאת כותבת

      עוולות וכאבי אחרים ובמיוחד בעלי חיים.

      תודה על הסיפור בתמונות המרגש

      סיפורך על נח היונה בעלת הנשמה היתרה-נוגעת ללב ומאד מהנה !

      תודה

        11/4/10 09:32:

       

      מקסים, מרגש, נוח...

       

      ואני שואלת את עצמי כל יום:

      איך להיות צודקת פחות, וחכמה יותר

      ...לפעמים זה עוזר 

       

      שבוע נפלאחיוך 

        11/4/10 09:31:
      וואלה, איזה סיפור מדהים. אני אוהבת לקרוא סיפורים טובים (וקשה לי לקרוא סיפורים על דברים רעים, מצטערת אם הרבה פעמים אני לא מגיבה לפוסטים שלך בגלל שהם קשים לי מדי לקריאה). בכל אופן, תודה על הסיפור החמוד הזה.
        11/4/10 09:24:

      הכניסיני תחת כנפך.. מקסים.
        11/4/10 09:15:

       לתחילת שבוע חדש, משהו שעושה בלב חיוך   

       

      תודה. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. שבוע טוב. 

        11/4/10 08:54:

      איזה עוצמה וכמה רגש לנוח ...ואיני רוצה להוסיף דברים שאנשים לא יאהבו...
        11/4/10 08:52:


      אאיזה יופי בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה . ראיתי כלבים וחתולים על יונה וארנבים .

      וואלה כל הכבוד לתמונות.

       

      אהבתי אוסי

       

      ראית את הכלב והחתולה שלי?
      חיוך

        11/4/10 08:41:

      כיף לקרוא,

      עושה טוב על הלב על הבוקר. 

        11/4/10 06:56:
      *אכן סיפור מרגש ומחמם את הלב:)
        11/4/10 06:49:


      בונבונייטה יקרה ומקסימה

      הפוסט מקסים

      הרי אנחנו לא יכולים לעזור לכולם בבת אחת, אז מלמעלה, יש מי שעוזר לאנשים, לכלבים, לחתולים, ולכל מי שזקוק.

      ואת מעלה את המודעות לכולם.

      שיהיה לך יום מקסים ושכל הטוב הזה שאת שולחת לעולם, תמיד יעטוף אותך וישמור אותך.

        11/4/10 06:47:


      כמעט כמו "ואני גוזל רך תחת כנפי השכינה"

       

      הלבן המחמם העוטף

       

      מלמד מה חשוב אצל כל חי

        11/4/10 06:27:

      קטע נהדר. היונה וארנבת.
        11/4/10 04:25:

      עולם החיות לא מפסיק להפעים ולרגש
        11/4/10 00:32:

      תודה על התירגום :)
        11/4/10 00:31:


      לפעמים אנחנו צריכים להפסיק לחשוב ולחשבן

      ולתת לעצמנו להרגיש

      הסיפור שהבאת מקסים ומוכיח שוב

      שיש לנו הרבה ללמוד מבעליי החיים ...

      שמביעים ללא מחסומים רגשות חמלה, עזרה ואהבה

       

        11/4/10 00:20:
      התכוונתי שגם יונים וארנבות גידלתי אצלי
        11/4/10 00:13:

      איזה סיפור מקסים! תודה בונבונייטה
        11/4/10 00:00:

      איזה מאמי!
      אבל
      עוד לא הבאת תמונה של חיה שלא גידלתי, מצטערת!
        10/4/10 23:52:

      ממש מצא סידור,נוח :)

       

        10/4/10 23:41:
      מקסים הנוח הזה, התאהבתי.
        10/4/10 23:40:

      איזה סיפור ותמונות

      נח הנשמה הטובה

      מרגש! 

        10/4/10 22:55:

      אכן, בונבוניטה גם אני מצדדת בכך שאם מסיבה כזו או אחרת איננו יכולים / מוכנים לעזור, לפחות לא להזיק. להזיק או לפגוע בחלש ממך (ונראה את זה שינסה באמת לפגוע בחזקים ממנו) מעיד על הרבה דברים. אין בינהם ולו אחד טוב.

       

      תודה על הסיפור מחמם הלב.

       

      שבוע טוב

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין