טיפים בצילום ותכנים אישיים
פוסטים אחרונים
- סדנה לתקשורת אנושית אחרת באמצעות אימון וצילום-חדש! 22/5/12
- קורס צילום למתחילים- מציאות מצולמת 22/5/12
- קורסי צילום - מציאות מצולמת 15/1/12
- קורס צילום למתחילים- מציאות מצולמת 28/12/11
- סדנה לתקשורת אנושית אחרת- צילום בזמן 28/12/11
- מוזמנים לאתר החדש שלי :-) 30/10/11
תגובות (52)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמחה כל כך שבאת :-))
הדגלים יחד עם הכתובת על הקיר ומילותייך
איזו אמירה חזקה
התגעגעתי
קשה הוא האיפוק אילה, אני יודעת.
תודה על החום וההבנה שאת נותנת לי.
אין כמוך :-)
כנראה שלא דני....
אביטל יקרה
שתקתי, רעמתי
כמו קיר וכשוועתו.
ככתובות גלויות, שאינן חבויות
שאינן נסתרות
ועודן נותרות
לא תמיד
נראות.
המילים והצילום שלך הדהדו בי, ועודן.
ובהתיחסות למילים של ארמנד -
על מי שמתו 'על דגל',
כן.
ואז גם בתום המערכה
באה המערכת
ועוטפת אותם בבד של הדגל הזה.
מאוד מתאפקת שלא לתת לציניות, לכעס, לתמיה, לבטן המתהפכת
להשתלח החוצה.
תודה, אביטל.
שמחה בך, ויודעת את האדם הרגיש, הרואה, המרגשי
שאת.
הצילום הזה צולם מתוך מתפרה קטנטנה בשכונת התקווה.
אנשים קשי יום, אינם שמים לב לעובדת הדגלים הקרועים...
הם מרוכזים בעמל היום :-)
רק התקווה.
אם יש לנו את זה יש הכל...ועדיין לא אבדנו אותה כליל,נכון אביטלי?(:
דגל קרוע.....
עד כמה שאנחנו מזלזלים בסמלים.
עצמאות שמח
רוני (-:{
תודה על הביקור אהוד.
ולמרות הכל, ישראל
נוע תנוע
כתבת יפה
נכון מולי.
קשה לראות דגל קרוע ומרופט...
ולדעת כמה דמים נשפכו עליו...
ומתנו במלחמות ישראל נקראו לדגל.
צילום צובט.
חושבת שרבים מאיתנו כבר עושים טוב בחלקת האלוהים הקטנה שלהם/נו.
מסתבר שזה לא מספיק.
הדג מסריח מהראש...
חשוב , כן.
האם עוזרת היא לנו?
תודה יפעתי:-)
אולי הגיע הזמן שאנחנו כחברה נפסיק לשתוק ולסמוך על האחר שיחולל את השינוי.
אולי כדאי שנתחיל לעשות טוב בחלקת האלוהים הקטנה שלנו כדי שהקירות ירעמו פחות.
נסמוך יותר על עצמנו ולא נחכה למושיע ברגעים קריטיים....
לפחות נותרה לחלקנו התקווה.
אדיר, נוקב, חד
האמת , יש לה פנים רבות
הכל בעיני המתבונן,
ודרך העדשה שלך ועיניך
זה תמיד מיוחד ואחר.
חיבוק גדול.
לא תמיד קל למצוא אותה...
תודה ליאורה.
כן טלונה.
תודה על הביקור.
תודה נושם.
חושבת שהניגוד במילים יוצר את הכוח במשמעותן.
נכון חברה שלי,
בשכונה הזאת באמת יש הכל.
אני כל כך אוהבת את המקום הזה.
ותודה לך בעצמך :-)
חושבת שהוא יכול לרדת נמוך יותר?
תודה מותק :-)
האמת, אפשר להבין אותו...
אנחנו די מייאשים :-)
ואלי מרוב יאוש ובתוכו תקווה,
לא התפנו שם להחליף את הדגלים...
כמה חשוב שנשארה התקווה בלב!
איש תחת תיקוותו וייסוריו...
תודה רותי.
תודה מותק :-)
איש באמונתו...
תודה צור.
רועמים באמונה
ושתיקה זועקת.
*
אקבל זאת כמחמאה.
תודה מיקי :-)
כשדגל קרוע מתנופף מולנו,
יותר טוב להנמיך ציפיות.
נדמה לי שכולנו מיומנים בזה...
תודה בני.
תביימי, צלמי ופרסמי, בדיוק את הויז'ואל שתארת.
ההתייחסות היא לטקסט - הוא הוא הפריים.
נושבים באמונה.
פריים העשור ואולי הדור.
לא מפתיע שאת מקליקה פה את הויז'ואל הזה.
עם כל זאת ולמרות הכל נשארת התקווה
גם היא "שכונה מוזנחת" (לעת עתה)
יש בה הכל מהכל
חזק מותק
תודה
צילום מדהים
לפי כל הפרסומים האחרונים
שחיתויות, בגידות, צנזורות
גם את הצילום הזה רצוי לצנזר
שלא יירד המורל הלאומי.....
תודה :-)
טוב על זה יש לנו ויכוח...
על זה , לא :-)
אוי אוי.. דגלים קרועים עושים לי רע.
זה כמו לנופף ב יאוש.
תודה על הביקור שאולי :-)
איש תחת דגלו ותאנתו.
רותי.
נראה לי מתבקש גידון.
את גלריית צילומי השואה שלי כבר העליתי לפני שנה...
ולא שהעצמאות פה היא כזאת מלבבת...
בדים זה נפלא.
ואפשר לרקום איתם חלומות...
לא משווע לרחמיו של אף אחד, בטח ובטח שלא של "היושב במרומים"...
אבל הצילום נהדר!
צילום נהדר!
אלכס ליבק במיטבו
הפער הזה בין הציפיות ובין המציאות...
בפרפרזה על הקריאה המהדהדת המלך הוא עירום,
הדגל, הוא כבר מזמן קרוע.
אף אני כידידי רוח, אין אני מצפה לדבר.
אולי רק לחידוש מלאי כוכבי.
בני
כי פה אנחנו בני אדם, מכורים לאשליה
שאם ההוא שונה ממך, אתה זה לא אתה
אז בואו נבין קצת מעבר לשטויות
שהקשת מתקיימת מאלפי צורות שונות.
אלוהים אחד.
לא אף אחת.
אוהבת אותך שאת יודעת.
שאני אוהבת אותך.
חכי קצת אביטל עם יום העצמאות בבקשה..
ואני, כבר מזמן איני מצפה ממנו לדבר.
תמיד מדהים אותי כמה מליוני אנשים מתו "על דגל" במשך ההיסטוריה האנושית...
ואיזו עוצמה יכולה לקבל פיסת בד צבעונית...
.
תקווה
מה האנושות הייתה עושה בלעדייה ???
.
חג שמח אביטל
.
ואני מעדיף תמיד להזכר בחנויות הבדים שמספרן הולך ומתמעט...
כל כך אהבתי לבקר בהן... אפילו שאני לא בדיוק חייט
אבל תמיד נצלתי כל הזדמנות להכנס אליהן
להכין תחפושת לילדים... או לקנות כיסוי למיטה, לספה... וסתם להנות מריח הטקסטיל ה"טרי"... לפני הכביסה...