הבלוג של גרייס
לילה
פוסטים אחרונים
- עוד נר 27/12/19
- Qw 27/12/19
- שנה חדשה 22/9/12
- פרידה 10/4/12
- לילה בעיר הגדולה 24/3/12
- אוסקר ישראלי 27/2/12
ארכיון
לזכור
| © כל הזכויות שמורות אבא תבקשי מנגר להכין כסא מעץ משובח בצבע לבן שלא אטריד את רוחי אחר כך כשלא אוכל לבקש יותר דבר לפני שיהיה מאוחר מדי עכשיו אני עדיין מובן אז תקשיבי טוב תבקשי להכין כסא וכשאמות אשב בגאווה על כסא משובח כך אהיה מת כפי שהייתי קיים ודי לי בכך שיהיה לי נוח נעים להרגיש נוח בעולם הבא- גדול העולמות אינסופי הוא בעיני ואני אשב לי על כסא ואחכה בשלווה לתורי אל תשכחי כך אמר לפני שניפטר הלכתי לנגר שיכין כסא רחב עליו את אבא הושבנו וקשרנו בעדינות ובנדנוד איטי הורדנו אותו לבור עמוק וריפדנו אותו בפרחים אינספור מעל ראשו בנינו מצבה יציקת פלדה שבולעת כל סערה ושורשי עץ לבן נשתלו מסביב לקבורה רגע טוב עבר בינינו לא יהיה טוב ממנו מעכשיו לזכרו של אבא ניצול מחנה בירקנאו האושוויץ שיצא משם אוד עשן,לא סלח לא שכח ולזכרה של משפחתי שלא הכרתי אני כאן,, |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבא יש רק אחד.
שיר מאוד מיוחד... אווירה דוממת, מן יראת כבוד. והכסא, העביר בי קונוטציה לכס-מלכות.
אבא מיוחד היה לך
והוא ביקש כיסא... שיהיה לו נוח...
ואת מילאת את בקשתו
איזה קשר מדהים היה לכם!
יהי זכרו ברוך
יהי זכרם ברוך
חיבוק
מים שקטים
חודרים עמוק.
(<אני טועה, תועה,
גם תוהה,
בין הלזכור שלך
לבין הלשכוח -הזה-
....
את כותבת כל כך מדוייק
עד שהרטט מעתיק את הנשימה.
....
תודה.
תודה בשם אבי, סבתי
וחברתה, על שמה אני קרויה וכרויה. >)
יקירתי
גם הפעם הצלחת לגעת.
אבי ז"ל היה ב WAPNIARKA ויצא משם נכה.
ברכבת שלחקה אותו לשם היה גם אחד האחים שלו עם אשתו והבן, והם נפגשו באחת התחנות כאשר ירדו מהרכבת לכמה דקות. אחיו ביקש מאבי להצטרף אליהם אך אבא בתמימות אמר לו, ממילא אנחנו באותה רכבת. אנחנו ניפגש שוב כאשר נגיע לתחנה הסופית.
הסוף הוא, שהגרמנים באמצע הדרך פיצלו את הרכבת לשניים, החלק שבו היה האח של אבי עם משפחתו הובל למוות והחלק שבו היה אבי הובל למחנה הריכוז. אבי ניצל אך נשאר נכה רגלים לכל החיים.
אמא שלי ז"ל (מלפני שבועיים בלבד) היתה בגטו ארבע שנים כאשר הייתה ילדה.
ובזכותם אני כאן.
כמוך וכמו עוד הרבה כמונו.
אנחנו כאן ואנחנו לא נשכח ואנחנו נמשיך את הרוח שלהם לעד.
יהיה זיכרם ברוך לעולמים.
יוליה
מרגש, גרייס.
קל לי להזדהות. גדלתי ללא קרובי משפחה, למעט דודה אחת שניצלה מן השואה דווקא בידיו של אייכמן - מה שלא הופך אותו לחסיד אומות העולם.
הוא דאג שתעלה לרכבת מווינה לרומניה ותעזוב את גבולות הרייך.
כל טוב, עמוס.
אפשר להגיד שהמכתם שלי בא עקב התגובה שלי
למרות שכבר השתמשתי בעבר בקומו מהאפר
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1544105
חיבוק גדול
ימח שמם וזכרם של הנאצים ושותפיהם!
גרייס יקרה.
יהי זכרו ברוך.
גרייס
ללא מילים -
כתיבה,כמו שאת יודעת
אשוב
נהדר פארת זכרו
נשמתו של אביך
ואת כאן , ממש כאן
איתנו באהבה
מדויד
מעל ראשו בנינו מצבה
יציקת פלדה שבולעת כל סערה
ושורשי עץ לבן נשתלו מסביב לקבורה
יפה כתבת.
השורות הנ'ל, שציטטתי, הן בעצם השבועה שניתנת כשאומרים 'לא נשכח'.
אדיר כל כל הרבה עוצמה יש במחווה הזה לאביך
ז"ל גרייס - גם עבורי המחווה מבטא ועבור כל הקורא
אותו את זכר הקורבנות בין אם הם קרוביו או קרובי
זולתו.
לבי איתך ועם משפחתך!!
והרבה כבוד על הכתיבה הישירה
שי
את כאן, אני כאן ואנחנו כאן
קמנו מהאפר ונתקיים לעד
דמעתי, הרבה דמעתי
}{
גרייסי, חיבוק חזק יקירתי והיי חזקה הרימי ראש ולו על מנת להטריס על כל הזכרונות שעכרו את חיישל אביך. זה התפקיד שלנו, לחבק בתוכנו את הזכרונות שלהם לשם השימור.
תודה יקירתי ו*
לאה
תפקיד לנו, להיות ליקירנו שגרירים
של זכרון ואהבה
כבוד גרייס.
את כאן, הרוח לא נשברת במהרה.
יהי זכרו ברוך.