אבל עכשיו, כשלכדתי את תשומת לבכם , אספר לכם על חברה שלי, שנקרא לה כאן טלי. טלי , אבא שלה היה ידוע באותה התקופה - במחקריו האמפירים בתחומים שבין פרפסיכולוגיה, היפנוזה , סוגסטיה וקצת קסם (לא, זו לא היתה הבת של צ'ק קנסטה) . מה שרציתי לספר, זה שיום אחד , בגיל החצ'קונים - צמח.. בעצם "צמח" זו לא מילה אפקטיבית דייה לתאר את הזוועה – השתרג ממנה פצעון . גם פצעון לא טוב מספיק לתיאור... בוא נאמר , שכשזה נכנס לחדר – לא היה ברור כלל ועיקר למי עליך לפנות . מחד – ברור לחלוטין שטלי היא הבכירה , והותיקה יותר. ומאידך - החצ'קון היה הגדול והמרשים משניהם... ככה זה היה גדול. או קי? או קי . דבר כזה – אף פעם לא נעים. נכון? אלא שהפעם זה היה גרוע יותר , כי טלי עמדה בפני פגישה גורלית, וממש לא היה עוזר לה להופיע כשהיא מלווה בדבר הזה . למזלה, היה לה אבא מהפנט, והרי ידוע, שחצ'קון תוצר פסיכו-סומטי שניתן להדביר על ידי אילוף המוח , (או לפוצץ, לכל מי שלא היה לה מהפנט זמין ) וכך , הייתי עדה לשיחת הסלון זו (אכניס אתכם מהאמצע, אני משוכנעת שתצליחו להתמצא: - אבא! נו..! אל תהיה כזה!- את לא צריכה אותי, מותק , זה ייעלם מחר מעצמו ! - לא, זה לא! - כן , זה כן. את תראי . תקומי מחר בבוקר - וזה לא יהיה שם - זה לא יכול להיות ! ראית את הגודל של זה?! וזה עוד ממשיך....! - זה יכול להיות וזה מה שיהיה. כמו שאמרתי , גם בלי ההתערבות שלי זה יעלם עד מחר - אז תהפנט אותי רק ליתר ביטחון ... - לא צריך, זה יעבור לבד עד מחר ! כאן באה התפרצות של בת על אביה, מהסוג ובעוצמה שיכולה להיות רק בגיל ההוא, ומאותה סיבה הורמונאלית שצמח שם החצ'קון מלכתחילה, קרי, תקשורת רגילה בתכלית, כבכל בית, כזו - שבין מתבגר שצמח לו חצ'קון בגודל הר הזבל בחירייה, והורה פרפסיכולוג.:
"למה אתה עוזר לכולם, ורק לי לא?! מה אכפת לך?!" ובהמשך כונה 'שרלטן', 'רמאי' , וגם 'אגואיסט' ו'עצלן'. ומכאן המשיכה וגזרה, שלא אוהבים אותה בבית, ועל הדרך נזכרה בכל העוולות מאז ינקות. על הכל הוא רק ענה לה בשלווה , ובקול רוגע, שחבל על כל המהומה , כי הגורם לכל זה ייעלם מעצמו עד מחר. ואני, שישבתי משועשעת מאד בסלון ההתרחשות הבטתי על האב מעל לראשה, שלחתי חיוך של שותפות למעשה התרמית , והוא החזיר לי קריצה . גם אתם הבנתם כבר, מה קרה שם. אגב, אל תשאלו אותי אם זה עבד, או לא . עברו למעלה משלושים שנה, לכל הרוחות. איך אזכור?! אסור, אגב, להתעלם מהשאלה, שהיא לגמרי לגיטימית בעיני - על מי הוא הפעיל את המניפולציה . כי לגמרי לא בלתי סביר לחשוב, שהוא דיבר אל החצ'קון - וטלי היא זו שנעלמה למחרת... ולמה אני מביאה את כל זה? בגלל שאני יודעת שמניפולציות מהסוג הזה - עובדות. במיוחד שמדובר בחצ'קונים, או בהתמכרויות שונות - ובמיוחד לסיגריות – ששם המרכיב הפיסי הוא שולי. אני לא מאמינה , כמו כל מיני תיאוריות חדשות (ניו-לבקרים...) – שאדם יכול לעשות את כל מה שהוא מאמין שהוא מסוגל לו (אחרת בתי חולים לחולי נפש היו מלאים בחלליות , ובגדודים של צבא צרפת ..) אבל אני כן מאמינה, שאדם לא יצליח לעשות את מה שהוא לא מאמין - שאפשרי לו .
אני מאמינה שזו הסיבה שעדיין לא הדלקתי סיגריה, מאז השש שעות סדנה להפסקת העישון (אלן קאר – חפשו באינטרנט. בינתיים – מומלץ!) . הסדנה תכנתה אותי מחדש - להפטר מאמונות לא מודעות לא רצויות ולשתול בי אמונה חדשה – אגב, מופרכת באותה מידה – שאני כן יכולה להפסיק לעשן – ואפילו בקלות. עכשיו ברור , שהאמונה שבאתי איתה מהבית: ("אני לא אוכל להפסיק - לעולם" ) היתה שגוייה. עובדה - מיום רביעי שעבר (היום יום ראשון חשבו בעצמכם - אני לא מתכוונת להיות מאלו שסופרים ("מתי הפסקתי לעשן....? עשר שנים, שלושה חודשים , שש שעות וארבעים וחמ.... ושש דקות , בערך...") אלא שגם האמונה החדשה שתוכנתה לתוכי – שאני כן יכולה , ואפילו בקלות - אין לה כל בסיס ואחיזה במציאות.
אז למה זה עובד? מהסיבה הפשוטה - שזה עובד. ממש כמו ציור היד שהמציירת יד של מ.ק. אשר . ההצלחה טמונה בטיעון טאוטולוגי לגמרי - וזה יפה - פואטית , לדעתי. אני יכולתי "לקנות" את הרעיון שאצליח להפסיק לעשן, הדבר שאותו הייתי צריכה בכדי להצליח - פשוט כי אחרים הצליחו איתו קודם. מרגע ששמעתי ש90% מקרב מיליוני אנשים בדיוק כמוני, ברחבי העולם, הצליחו - "ידעתי" שגם אני אצליח. כלומר - עצם ההצלחה היא מה שמביא להצלחה. כל מה שנותר הוא - לשבת ולהנות מהסדנה, היא מהנה ומשעשת, לקבל את מה שכל אותם מיליונים קיבלו , ולהאמין, שאם הם הצליחו כך, אין סיבה שאני - לא. שיהיה ברור. הפכתי ללא מעשנת מהרגע ששילמתי לסדנה. זה היה הרגע שבו המרתי את האמונה שלי – שאי אפשר להפסיק לעשן – באמונה שניתן להצליח עם השיטה של אלן קאר .
מהי השיטה? למי אכפת? הדבר היחיד שחשוב כאן, וזו המהות היחידה - שזה עובד ומצליח! סדנת הפרחת בלוני סבון היתה עובדת באותה מידה. (טוב, נו, רק כמעט. בכל זאת אני מוצאת את עצמי כן נעזרת בדברים שנאמרו שם. בכל זאת יש שם ניסיון נצבר במעשנים, וכולנו בדיוק אותו הדבר – כי התמכרות מבטלת את האופי והאישיות – כל המעשנים מתנהגים אותו הדבר – שזה גם רצת מעמיד אותי באור פתטי בעיני עצמי ועוזר לי לוותר על האשלייה, שעם סגרייה אני הופכת לנשמה חופשית שצוחקת למוות בפנים. זו עוד מסקנה, שאני גזרתי מהסדנה. העישון מעיד דווקא על פחד מוות - מהמוות. לא אתעכב על זה עכשיו - אם מישהו רוצה פירוט – אכתוב לו בפרטי.
לסיכום, אם יש לכם חצ'קונים, או התמכרויות – הדבר הראשון שכדאי לאמץ, זה את האמונה שניתן לשנות את המצב הזה, ואין דבר המשכנע יותר- מההצלחה עצמה, אבל אם את לסבית מפתה - כתבי לי ואנסה להיפטר מהאמונה שאני סטרייטית גמורה..
|