כותרות TheMarker >
    ';

    אומנות באויר

    יש האומרים \" לא כל אדם נולד צייר\" אך יכול הוא לרכוש את מיומנויות הציור.ידוע לכולם כי הטבע יצר אותנו כבעלי יכולות שונים ואנו אלו המחליטים מה נעים לנו לעסוק יותר, המוח הוא זה המכתיב לנו את היכולות השונות. לא תמיד אנו מסוגלים ליצור את מה שהמוח מכתיב לנו ,ישנם רבים שחסרה להם המיומנות לכך,ונזקקים ל\"מורה לצידו, ללמוד טכניקות רבות ולתרגל הכל.
    יש אנשים שהם בעלי כושר המצאה ויצירתיות, המסוגלים בקלות רבה להתבונן בטבע ולבטא את אשר ראו בקלות רבה, הדמיון אצלם מפותח והיד זורמת איתו.
    כדי שהמשפט \"כל אחד יכול לצייר \" באמת יתקיים אנו צריכים לצאת לדרך בטוחה כשאנו נותנים למוח ליד ולנפש את האפשרות להיות חופשיים ללמוד ולקבל ותרגל ולדמיין את כל מה שהסביבה נותנת לו לספוג.
    לימוד ציור מלווה ברכישת טכניקה ובפיתוח חשיבה המצאתית. פיתוח החשיבה הציורית משמע פיתוח רגישות לתחום האסתטי.פיתוח הרגישות האסתטית משמע פיתוח ההתבוננות מסביב (בניהם המציאות), ההתבוננות מסביב יוצרת לנו סגנון מסויים.
    לסיכום,תהליכים אלו יוצרים אצל ה מצייר מצב של מעגל ולא תמיד מובן.

    ארכיון

    יום השואה

    10 תגובות   יום ראשון, 11/4/10, 13:38

     כמו בכל שנה נוהגת אני לחזור ולזכור את עברי כדור שני ליוצאי השואה.

    נולדתי להורים יוצאי מחנות העבודה בפולין, הורים שידעו לשרוד,  הורים שברחו מהמקום הנורא ההוא. אבל לא הצליחו לשרוד את הסבל שהיה בליבם לאורך השנים, ועם לידתי העבירו את התחושות בתת מודע אלי.

    הסיפרים של "גנבות"האוכל כדי להמשיך לשרוד את היום את השעה, ולאפשר למשפחה שעוד נשארה להם, משהו לאכול, לשמוע את הסיפורים כיצד הגיעו לתת תזונה ו"לצעוד" בעצם כמו תינוק אשר עדיין לא מלאו לו שנה, כשאתה ,בעצם אתה כבר אדם מעל גיל 20.

    גדלתי אל תוך אותם סיפורים נוראים שסופרו, ואל תוך המחלות שצמחו בתוך גופם אותם לא שרדו.

    לצערי כנראה התחושות הללו התחילו לקנן בי יותר ויותר עם לכתם אל עולמם.

    ומה שנשאר לי היום זה הזכרונות הקשים שלהם, וכיצד אני מתנהלת בחיי היום יום שלי.

     

    קשה, קשה ,קשה

    והיום, אני מדליקה נר לזכרם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/10 21:47:

      צטט: ofira 2010-04-13 09:53:57

      תודה רחלה על השיתוף,

      גם בעלי דור שני לשואה, מבינה מאוד מה שכתבת.

       

      אופירה 

       

       


      ודה אופירה, לכולנו צלקת דומה
        13/4/10 09:53:

      תודה רחלה על השיתוף,

      גם בעלי דור שני לשואה, מבינה מאוד מה שכתבת.

       

      אופירה 

        12/4/10 06:29:

      צטט: ברייקי 2010-04-12 00:52:19


      רוחל'ה יקרה!

       

      דור שני לשואה נושא מטען כבד על כתפיו.

      מטען של אחריות כלפי העבר הקשה עם כל הסיפורים מסמרי השער מצד אחד, וכ''כ אחריות כלפי העתיד.

      לשם כל צריך לאגור המון המון כח. וכמו שאני מכירה אותך... אפשר ללמוד ממך המון.

       

      חיבוק

       

      *

      אסתי

       

      תודה אסתי, העלת בשפתי חיוך קטן

        12/4/10 00:52:


      רוחל'ה יקרה!

       

      דור שני לשואה נושא מטען כבד על כתפיו.

      מטען של אחריות כלפי העבר הקשה עם כל הסיפורים מסמרי השער מצד אחד, וכ''כ אחריות כלפי העתיד.

      לשם כל צריך לאגור המון המון כח. וכמו שאני מכירה אותך... אפשר ללמוד ממך המון.

       

      חיבוק

       

      *

      אסתי

        11/4/10 21:55:


      תודה על השיתוף ..

      החיים חזקים מכל.

       

      חיבוק .

        11/4/10 21:17:


      רחלה,

       

      גם אני כמו רמי יליד הארץ.

      אני חוויתי נתק מלא מכל מי שנשאר

      מצד אבי באוקראינה - עוד לפני המלחמה

      נותקו כל הקשרים בגלל משטרו של סטאלין,

      מי נותר, אם נותר אחרי המלחמה והטיהורים

      לא יודע ואולי גם לא אדע.

      מצד אשתי שגם היא ילידת הארץ - מי שנשאר

      בפולין לא שרד.

      אני מבין את הכאב ומעריך את הדרך שאת

      מצליחה להחזיק את עצמך.

      ראיתי את ציור הפורטרט של הבן עם החיוך

      הממזרי מעט - הדור שלו כבר לא חווה את הזוועה.

      בדור שלו תקוותנו.

       

      צ'רי

       

      ב

        11/4/10 15:47:

      צטט: רמיאב 2010-04-11 15:11:49


      רחלה יקרה,

      אני צבר ורוב משפחתי עלתה לפני השואה אבל אני "חי" את המאורעות בזכות רעייתי שעוסקת בחקר השואה והמון חומר הסטורי וסיפורים אישיים עוברים דרכה גם אלי.

      אני מבין לרגשותיך ומאחל לך להיות חזקה, לא לשכוח ולהביט קדימה.

       בידידות,

      רמי

       

       

      תודה רמי

        11/4/10 15:11:


      רחלה יקרה,

      אני צבר ורוב משפחתי עלתה לפני השואה אבל אני "חי" את המאורעות בזכות רעייתי שעוסקת בחקר השואה והמון חומר הסטורי וסיפורים אישיים עוברים דרכה גם אלי.

      אני מבין לרגשותיך ומאחל לך להיות חזקה, לא לשכוח ולהביט קדימה.

       בידידות,

      רמי

       

        11/4/10 14:09:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-04-11 14:04:21

      קבלי חיבוק יקירה

      גם אני נושאת על כתפיי ובליבי את אותם ימים

      תמיד חיה בתקווה שהדורות הבאים ייצאו לחופש  הנפשי .

       

       

      תודה נילי, תודה על נפשות תאומות
        11/4/10 14:04:

      קבלי חיבוק יקירה

      גם אני נושאת על כתפיי ובליבי את אותם ימים

      תמיד חיה בתקווה שהדורות הבאים ייצאו לחופש  הנפשי .

      פרופיל

      רחלה-ציירת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      אומנות באויר