החיים הם לא רק שחור ולבן....אבל השילוב בינהם יוצר קסמים....
כותבת את עצמי אוהבת
כותבת את עצמי מרגישה
כותבת את עצמי כואבת
כותבת את עצמי עצובה
כותבת את עצמי מעודדת
כותבת את עצמי מזדהה
כותבת את עצמי וזו הבמה
מעדיפה תגובות על כוכבים
ומודה לכל מי שמשתתף בהגיגיי
איריס
פוסטים אחרונים
- חווייה סוערת 18/2/15
- המלצה חמה לחנוכה - פסטיבל "טעם כנרת" ( פוסט מצלום ) 6/12/12
- שייטים צעירים יוצאים להרפתקה ונהנים יותר 30/7/12
- משוחררת מהחוטים 18/2/12
- אהבה מאוחרת - מחזה מאת דוד אשוח ז"ל 21/1/12
- שלוש מילים שהן המון 20/9/11
ארכיון
הדור הרביעי
לזכור ולא לשכוח...
הדור הראשון - סבתא שלי ברכה שטרן ז"ל סבתא שלי שברחה בזמן מהשואה, מפולין סבתא שלי שהיתה האשה הכי עוצמתית שהכרתי בחיי ובמשפחתה היו נספים רבים אבל היא, אשה חזקה, בקריאת התיגר שלה על כל העולם הצליחה לברוח בזמן.
הדור השני - אבא גם הוא הצטרף אליה השנה לצבא מלאכי מרום.. אבא שלי שנולד בארץ גדל להיות צבר חוצפן דור שני לניצולי שואה מלח הארץ חייל אמיץ שהגן על המולדת למען לא יקרה יותר.
בדור השני היו גם הרבה ילדים שגדלו בבית שקט בית עצוב בית שהלכו על קצות האצבעות כדי לא להפריע לאמא שבוכה כך פתאום כדי לא להחזיר לאבא זכרונות של רעש פוגע כי אסור היה לצחוק אסור היה לשמוח כי שם...חוץ מהם, איש לא חזר
הדור השלישי - אחיותי ואני שניסינו לשאוב סיפורים מסבתא והיא, כל כך כעסה על אלו שאמרו להישאר כי כלום לא יקרה, ולמזלי לא הקשיבה, וכך זכיתי בחיי. במפגש משפחתי לפני כמה שנים שמענו סיפורים על דוד שלא חזר על אח שנשאר מאחור. אברם, מאיר, יהי זכרם ברוך.
הדור השלישי, אני - קצינה בצבא הגנה לישראל ורואה את הגאווה בעיניים של הדור השני של אבא שלי ממגרש המסדרים של סיום הקורס.
וכמה שנים לאחר מכן, בטיול למזרח הרחוק ישבנו ערב אחד עם תרמילאית גרמניה והיא בלי בושה קוראת לנו עם כובש. זוכרת איך קמתי משם בכעס לא מסוגלת להסתכל לה בעיניים אבל לא יכולה לעצור את השאלה שנורית מתוכי: "ומה אבא שלך עשה במלחמה?" לא ממש חיכיתי לתשובה..
הדור הרביעי - שקד שלי. כן, יש לנו כבר דור רביעי שלא יזכה להכיר ניצולי שואה כי כבר לא נשארו כמעט.. והוא - הדור הרביעי הוא הניצחון הכי גדול שלנו דור ההמשך. שקדי שלי, בכתה א' עכשיו כבר מתחיל לשמוע סיפורים, לשאול שאלות. "למה טלאי צהוב? כדי שידעו את מי להרוג? ומי זאת אנה פרנק? איך היא נראית? תראי לי במחשב אפשר לקרוא את היומן שלה? אמא יש קולות, אני פחד לישון לבד" ואני הולכת ומחבקת את שקדי שלי את הדור הרביעי מרגיעה אותו וחושבת כמה כייף זה לחיות בלי דאגות בלי להרגיש רדוף בלי לחשוש שמחר לא יהיה מה לאכול. מחבקת את הדור הרביעי ובוכה..
|
תגובות (60)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצטרפת למילותייך...
דור ההמשך הניצחון הגדול...
*
יקירתי....
קראתי ודמעה נטפה.
אכן....
אין מה לעשות מלבד לעשות.
לשלוח לטיול חובה בערבות ומחנות פולין את כל בני ה- 16 כחלק ממערכת הלימודים
ולעשות כל שניתן כדי:
לזכור ולא לשכוח.
היי זיו
מלמדים אותם בבית ספר
אחר כך הוא מגיע הביתה עם השאלות...
נגעת בקלות
הדמעה זלגה מעצמה
תודה *
זיו
יפה כתבת!
האם כיתה א' זה לא גיל קצת מוקדם לחשוף ילד לכל החרדות האלה?
עכשיו אני בוכה איתך
כתבת מרגש...
בריאות ואהבה לדור הרביעי המקסים שלך...♥*
כתוב מצויין
שרי
פוסט מעולה.
אני מזמין אותך להצטרף לקבוצה של העמותה למען ניצולי השואה בפייסבוק בקישור :
http://www.facebook.com/pages/pt-tqwh/pyqsmn-pynnsym-nwtnym-lk-sry/100176460025703?v=photos&ref=ts#!/pages/hmwth-lzrh-myydyt-lnywly-swh/116377121712690?ref=tsמרגש ...עצוב מצמרר אמיתי ...
שהדור של ילדינו ידע רק שמחה וחיים טובים...כי מגיע להם ולכולנו...
העם היהודי.
מדהים אותי איך עוד רובד של חיבור בין כולנו נחשף לו ביום שכזה..
דור ועוד דור ולעולם יזכר..
סיפור אישי ולא יחיד . עדין יש כמה אלפים בננו שחובים את ה" זיכרון " מדי שנה בשנה
מאות אלפים בוכים כאן למטה ולמעלה מליונים צוחקים כי...לא שכחנו אותם ולעולם לא נשכך
גם אני בוכה איתך.
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים אמן.
יהי זכרם ברוך!
שמחת החיים העוטפת אותך ,
היא הניצחון האמיתי..
*
מתרגש ובוכה איתך ממש רגשת אותי
תודה על הפוסט המרגש והחשוב הזה.
כל כך כל כך מרגש!
וכל כך כל אחד מאיתנו...
ואני דור שני "אורגינל" "מקורי לגמרי"...:)
ומתוכי יצא דור שלישי שכבר לא יכיר את הראשון....
יפה כל כך כתבת!!
ואני הדור השני שגדל בבית שמח ומלא חיים
ששמע מתי שרק רצה סיפורים על גטו ודם ואש
והילדון שלי בן ה-5 ששואל שאלות על השואה אותי, ועדיין לא מבין שאת ההסברים האמיתיים ישמע מהסבתא והסבא שלו שהוא כל כך אוהב ושנמצא איתם כמעט יום יום.
והיום שמעתי מישהו שאמר שאנחנו הדור השני והשלישי יש לנו תפקיד מאוד חשוב - אנחנו מחוייבים בלספר את השואה בדיוק כמו את סיפור יציאת מצריים. אנחנו שהכי קרובים לאלה שהיו שם - ששמענו ממקור ראשון את הסיפור.
יפה ומרגש...כשדנים בנושא כזה מקבלים פרופורציה לבעיות היום יום...
אלירן.
לזכור ולא לשכוח
יפה כתבת.
העיקר להעביר הלאה
כדי שלא יחזור שנית.
השמרו יהודים
השואה יכולה שוב לחזור
במיוחד כאשר האנטישמיים המציאו טריק חדש
"אתה כיחיד בסדר אך אתם כקבוצה חרות"
ואז הם האנטישמיים מקבלים על מגש של כסף עזרה מתוכינו עזרה של אינטלקטואליים, של יפי נפש ויש אפילו מפליגים ומצביעים על עזרה של אנרכיסטים ...
אבל התוצאה זהה
דמוניזציה ודלגיטימציה שלנו כעם, כמדינה כיחיד דבר שמוביל בהכרח
לשואה
לכן
יש לאטום כל פינה
יש לקרוא למצב חרום
לגייס את כל הכוחות בלי פלגנות , בלי אני צודק ואתה לא
להסביר להמונים שלא יודעים את האמת עד כמה כולם טועים וכי אין מצב
הכול פוליטיקה קטנה של אינטרסנטיים
להציג את מערומיהם של הפלשתינים הקטנונים, הסעודים החוששים ואת האירנים, ההודים, הפקיסטנים, האינדונזים ושאר המדינות האסייתיות
ורק אז באמת יבוא שלום
הבן שלי צעד
עם מדי צה"ל
המצעד החיים בפולין
הוא סיפר שהוא הרגיש
גאווה לא נורמלית
תודה.
השתיקה האיומה של הדור הזה....
היא הצעקה הכי גדולה שלו
נצחון הרוח של הדור הזה הנו ילדי הדור הרביעי שמתרוצצים כאן
שתיקה היא לא חלק מהם
ולא מתבנית מולדתם
יום לא פשוט אירים
לכולם
אבל צחוק הילדים בדשא ירוק מול שמיים אפילו אם הם אפורים
הצחוק הזה מקל
מרגיע
נותן תקווה
תודה על השיתוף
למרות ששמעתי וקראתי מליוני ספוןרים ושירים על הנוחשא מה שהצלחת להעביר כאן היה מאוד מעניין ומרגש
תודה
איריס יקרה.. כתבת פוסט נוגע וכואב שהמשכו אופטימי..!!!!
וכמשפטו של טל ברודי "אנחנו כאן על המפה.."
אני, כדור שני לאם ניצולת שואה שזכתה לראות את נכדיה זקופים וגאים, מכיר ומוקיר את מה שעברה ואת פועלה, שלה ושכמותיה מהקמת המדינה.. דבר שמבחינתם הוא נס לא קטן וגם מבחינתי, לא תמיד מובן מאליו.
לזכר הניספים והנופלים.. אלה שלא זכו.
*מרגש כמו גם מלא עוצמה
מחבק ומחזק
עופר
אכן זוהי עוצמתנו
והדורות הבאים הם הניצחון שלנו
פוסט מרגש עד דמעות*תודה שבחרת בי לשתף חוויותייך*
מה שנקרא, אהבה לדורותיה...
פוסט חשוב!!
שון.
אליקו היקר...
הסיפור היה יותר כואב וטעון ריגשית
כיון שהיא כן ניסתה להתיידד
ושותפי לטיול די הבין אותה, מה שהכעיס אותי עוד יותר.
וזו עוד סיבה שגרמה לי ללכת משם.
כזו אני, לא אוהבת לחולל מהומות
אבל אצלי בלב התחוללה מהומה לא קטנה...
לזכרם
מרגש ועצוב
לצערי גם הדור הרביעי אינו נטול דאגות בעולם של פיגועים ברחוב, ומלחמות .
ואכן חשוב לזכור ולא לשכוח !
היי שרון
היום במבט לאחור אני חושבת שזה מה שהייתי עושה
אבל אז הייתי יותר ביישנית
תודה שקראת לעומק
:-)
את כאן, איריס, וילדיך גדלים כאן. זהו הניצחון החשוב ביותר. לא היית צריך להתרגש מאותה תרמילאית גרמנית שאמרה את מה שהיא אמרה (כאילו היא הבינה על מה היא מדברת בכלל). היית צריכה להיות מאוד מוטרדת אילו היא ניסתה להתיידד עמך וטוב שזה לא קרה.
במקומך הייתי מפרק את הגרמניה ובלי בושה מסתכל לה בעיניים ומראה לה מה זה עם כובש. בטוח לא הייתי קם והולך.
וכמו שכתבת, לדור הרביעי שלנו נשארות רק השאלות.
כל מילה פנינה והלואי שלא ניצתרך יותר למלחמותכדי לישמור על מולדתנו מולדת אבותינו ושיהיה לנו סוף סוף קצת שקט
איריסי יקרה
היום למדתי עליך משהו חדש
וחשוב ..
המסר שלך - חשוב
הכי שיש .
נשיקות
לך.
איריס יקירתי
העלת בי צמרמורת ולא אחת
קצת מפחיד לחשוב על הדור החמישי השישי וכן הלאה.
חיבוק חברה שלי.
תמהיל של כאב ונצחון
נזכור לעולם!
מאוד מרגש ומלא עוצמה
יזכורלזכור ולא לשכוח
מרגש..
תארת היטב את תחושותינו..
כואב..עצוב..
חלק מהחזקים שרדו
חובתנו לחיות ולספר לילדנו
העולם רוצה לשכוח
לא ניתן
מילים כדרבנות!!
הפחד הגדול שלי הוא שרק אחרי שהדור ההוא באמת ייעלם, נוכל לדעת אם אנחנו זוכרים ולא שוכחים.
אם העולם זוכר ולא שוכח.
אם העולם לא מראה עכשיו סימני שיגעון ראשונים.
הדור הולך ומשתבח...
וכך צריך .
הניצחון שלנו על החיתיות שעמדה לכלותנו שלא נכנענו מעולם.
העוצמה שבנו היא בשל מי שאנחנו אל מול החיים,והחיים מזמנים לנו הפתעות לרוב.
אך העוצמה הגדולה שלנו היא לסלוח לעצמנו על מה שקרה שם לסלוח לחיות שרצו להכחידנו
לסלוח אינו אומר לקבל לסלוח לעצמנו ולהשלים את השואה עבורנו לעשות זאת שלם
ולהמשיך בחיינו ולהעמיד עוד דור ועוד דור.
לזכור ולא לשכוח
זה כל הסיפור
ריגשת אותי יקירה
גם הדור הרביעי צריך לזכור ולדעת
וגם אלו שלא היו בשואה - כמו משפחתי שמוצאה מעירק - צריכים ללמד ולספר את סיפור השואה לילדיהם.
אסור לשכוח.
לפני שנה קניתי לבני אוסף ספרים על השואה. הוא יודע כבר כל כך הרבה שזה מדהים.
מאד מאד חשוב שכולנו תמיד נעביר הלאה את הסיפור - כמו סיפור יציאת מצריים
ומאד חשוב שהכאב הזה לא יכהה לעולם - כי הוא זה שמהווה תזכורת תמידית לזוועות *
זה תמיד עובר לי בראש.
הם חיו חיים טובים לפני שהכל התחיל.
לא ציפו לנורא מכל.
ובכל זאת - הנורא מכל הגיע.
לזכרם.
בוכה איתך.....