כותרות TheMarker >
    ';

    מותרת לאדם

    למרות ואולי בזכות הכיסוי החיצוני זה בלוג הכי אמיתי שיש. על החיפוש, על הכמיהה, על מציאת המפתח למסתרי הלב. זאת אני: חצי חיים חייתי בשאול אירחתי להדס לחברה, השעמום הרג אותי אז החלטתי לעלות למעלה אליכם החיים.

    שואה חלק שני-לעשות מעשה

    1 תגובות   יום ראשון, 11/4/10, 22:37

    לכמה רגעים הרגשתי אותו,

    היום, עכשיו, ממש לידי,

    כאילו הרגיש שאני זקוקה לו,

    חשתי את מגע היד המלטף,

    לדקה שלמה הגרון נחנק ולא הבנתי את מקור הדמעות,

    ומודה שלא נתתי להן מקום לצאת ולזרום בחופשיות,

    כפי שהיה צריך להיות,

    שמעתי את הלחישה של שם החיבה שלי שרק הוא ביטא,

    את היד על הצוואר באותה אחיזה מגוננת,

    מרפרף לידי, עם הטון והנצנוץ בעיניים שהוא כל כך הוא,

    15 שנים מאז שהוא איננו,

    בכיתי עליו בלילות והעין יבשה מאז, הדיו גם.

    כתבתי עליו בפומבי ובחשאי שכל העולם ישמע, ושכחו.

    ניסיתי להיזכר בימים שלפני המחלה, כשלתי יותר משהצלחתי.

    רסיסי זכרון עלו מדי פעם, אף פעם לא מספיק,

    התחמקתי מיום השואה ומהמשמעות של להיות דור שני במשך שנים,

    והיום ביום השואה ה- 15 לחסרונו,

    בלי להתכונן, בלי לחשוב איך אעבור את היום בצורה שפויה,

    בלי להתייסר באנטי הצלילה שלי למסתורי הרוע האנושי,

    לסרטים, לקולות שנותרו, לתיעוד, לדממה,

    קיבלתי את זה לתוכי, שאני זה באמת הדור השני.

    ואולי בגלל זה אני לא תמיד שמחה עד הסוף?

    ואולי אני לא צריכה להתייסר על החלק בתוכי שתמיד זוכר?

    החלק העצוב של התת מודע שלעתים תופס את הפיקוד בלב,

    אולי זה בעצם לא נורא?

    אולי סוף סוף יש השלמה.

    אלוהים, ההבנה כי אחריי לא יהיה מי שיזכור, שיזכיר.

    החלטתי לעשות מעשה,

    הוא אומנם לא פה כדי לספר,

    אבל אני כאן כדי לחפש, לתעד, להנציח.

    והוא היה כאן ברגע הזה לידי,

    תמך בשתיקה של הסכמה.

    ועכשיו?

    עכשיו התור שלי.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/4/10 22:41:

      דימעה אתך.

      ונגמר בכזה חיוך...

      אין ספק שזהו תורך!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ela34
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין