Life
A person starts to live when he can live outside himself
פוסטים אחרונים
- בית קפה בסכסנהאוסן 20/6/13
- אדמה רטובה 14/6/13
- שני חברים 7/6/13
- סופרים קוראים 19/5/13
- טוב למות בעד ארצנו 17/4/13
- אתר חדש לספר "האיש עם האף השמן" 26/1/13
ארכיון
אבא שלי
אבא שלי לא היה שם לכן הוא לא יכול היה לספר מה היה שם
אבא שלי ברח ולא ראה את סבא וסבתא יותר לכן הוא לא יכול היה לספר על סבא וסבתא יותר
אבא שלי היה נשוי כאשר הוא עזב לכן לא יכול היה לספר לאימא איזה חיים היו לו לפני שהוא עזב
אבא שלי עישן כמו קטר כמו הקטר שלקח את סבא וסבתא ודוד ודודה
אבא שלי חלה מרוב עשן אולי רגשות אשם?
אבא שלי הלך לעולמו ולא השאיר אפילו דמעה אחת |
תגובות (92)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצוב התנחמי בחיים
אני מרים גבות מוריד גבות מרים גבעות מוריד גבות ומחייך קלות :-)
יפה , אבל שום דבר לא מובן מאליו ...
נהדר או נעדר?
אבא שלי הלך לעולמו
ולא השאיר אפילו דמעה אחת
פנים רבות להשלכות האיומות של השואה
על בני עמנו.
כשאדם לא יכול לבכות אפילו
הלב נחמץ..
יהיה זכרו ברוך
חזק !
תודה שהבאת.
"אבא שלי עישן כמו קטר
כמו הקטר שלקח את סבא וסבתא ודוד ודודה
אבא שלי חלה מרוב עשן
אולי רגשות אשם?
אבא שלי הלך לעולמו
ולא השאיר אפילו דמעה אחת" - - - . . .
רק גרם למלה אחת לאות אחת לשיר שיתגלגל עד לכאן - - - . . . דרכך - - - . . . *
ובהצלחה מלאה עם הספר הראשון...לילדים...ולילדים שבנו...:-)
כתבת בצורה כאבת נוגעת ללב
אין מה לומר ברגעים כאלו
היה חזק
ושמור על עצמך
מילותיך כמו אש קרה, חותכת.
חשה אותה על בשרי
עוצמתי
כל מה שייאמר, או ייכתב
לא יוכל להכיל את גודל הכאב
מילים חותכות כתער.
מסכים ותודה לכולם על התגובות, יואל
וואו! שיר קשה, עם כעס על אבא.
המון כעס יש בשיר הזה. כנראה שהוא פגע בך אם אתה כועס כל כך.
;-(
מילותיך חצובות בתוך סלע..
ולא על נייר וירטואלי..
ככה קראתי אותך
עצוב ומרגש..
יהי זכרו ברוך
כמה עצוב, כואב, מרגש ונוגע ללב..
תודה ששיתפת..
אבא שלך ברח... וטוב שכך.
הלך עם הכאב..
תודה על ששתפת
מרגש עד דמעות.
שיר מעודן והולם כל כך את היום.. וההיסטוריה..
ש דור שהדמעות הן לוקסוס בשבילם.
לך תבין זאת.
לך תשפוט זאת.
כואב
מרגש תודה!
יהי זכרו ברוך.
בלי כחל ושרק.
לזכור ולא לשכוח
תודה ששיתפת
יואל,
גם בדמעה שלא הותיר
יש דמעות ואמירה
וכתבת זאת בהמון
רגישות וכאב.
יהי זכרו ברוך.
יואל,
האנשים שלא היו שם,
האנשים שעזבו לפני...
נושאים בליבם כאב ,
הכאב על אלה שנשארו...
על אלה שנספו ...
דבי
האמת האמיתית
זו ששיני הזמן לא מכלות אותה
והיא תוססת בצמותינו תוך כדי ולאחר סיום קריאתה
חמלה,סליחה ומחילה.
וואו, חזק, מרגש, נוגע
איזה דימוי אדיר, הקשר שעשית בין הכבשנים לבין העישון של אביך כקטר
מאוד יפה ומרגש
רגשי אשם מכרסמים בנשמתינו..וגופינו מתכלה אט אט....
אביך עטף את עצמו בעשן..אולי ניסה לטשטש את הזכרונות...
הנחמה והתקווה שלו-אתה שכותב עליו שיר שנוגע בליבנו.....
חזק ומצמרר
יהיה זכרו ברוך.
*
העוצמה ו(היופי) שבפשטות.
יום קשה!
מרגש מאד . שיר פשוט יפה על הכאב שלך לאבא.
אוסי
בכל יום שואה , כשאני מקשיבה לסיפורים ,זה לא נתפס הדבר הזה.
זה הזוי לחלוטין. ועדיין גלי האנטישמיות עולים.
נראה לי שצריך יותר מיום אחד בשנה, כדי שנזכור ,שנעריך כל רגע בחיינו ,
שנשמור על פרופורציות, שנחיה ונמצה גם עבור אלה שאינם פה.
כואב, כואב...
כובד המשא על ליבם של הניצולים
לא נתפס.
נוגע מרגש וכואב
יהי זכרו ברוך
תודה על השיתוף המרגש
יהי זכרו ברוך ...
שינוח על משכבו בשלום,
אמן ואמן.
*
מאד מרגש
כתוב חד וחודר ללב
שחר
היי
מרגש מאד
כואב ונוגע,,,,,
יהי זכרו ברוך.
קשה
חזק
מצמרר
יש דברים שהנפש לא יכולה להתמודד איתם...
עצוב ומלא חמלה
יהי זכרו ברוך
יש כאלה שלא יכלו לספר
לאלה היה יותר קשה
קשה להחזיק ולזכור הכל בבטן
ולא להזיל דמעה .
יהי זכרו ברוך .
יהי זכרם ברוך .
טראומה כזאת
לא נטפסת במוח בכלל
אי אפשר לשחרר
לדבר
לכאוב
היא יכולה להפיל לגמרי
אם נרגיש ונציף
לכן יש כל כך הרבה
שלא דיברו
ולקחו את כאבם איתם לקבר
כמו סוד כמוס
הם לא יכלו לעמוד בזה שוב עם עצמם
מרוב כאב
ואתה תספר,
ותזיל דמעה,
ותכתוב
וליבי אליך.
כתבת יפה ונוגע
יהי זכרם ברוך
אני מחוסרת*
חבל שלא היה יכול לספר
אולי זה היה עוזר לו לפרוק
קצת את הכאב.
כל כך עצוב.
לשרוד אבל לא לחיות.
בכל כך מעט מילים הצלחת לגרום לי לראות בדמיון את אבא שלך...
לאורך תקופה שלמה של עשרות שנים....
כואב...
מחץ!
הכתיבה המאופקת, הרפורטאז'ית
גרמה לי ל...וואו
לא יאמן!
אני לא יכולה לדייק מה אני מרגישה.
הולכת מכאן עם המשפט:
לא הותיר דמעה.
שיר רגיש ועדין עד כדי כאב.
כל כך הרבה עשן
ועומס
וכאב
וכבדות
וכנות
כל כך הרבה דמעות
פשוט נוגע
עצוב
לנצור ולא לשכוח
יולי
אאוץ'!
בועט חזק בבטן השיר שלך!
אנחנו כאן בוכים את בכיו
כתבת מעולה
מזדהה מאד
ראה רשומה שלי מאתמול על אבא שלי
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1542370
ידידי היקר, שיר עוצמתי ומרגש כתבת.
לפני כחודש ביקרתי ביד ושם ויצאתי
משם בתחושה מאד כבדה.אחרי
שיצאתי משם שאלתי את עצמי, איך
דבר כזה קורה וכל העולם שתק.
ברגע שהקמנו את מדינת ישראל
הוכחנו לעולם,שאת העם היהודי ,
לא ניתן להשמיד,כי יש לו השגחה
מבורא עולם.תודה ששיתפת.
יהי זכרם ברוך.שושנה
גם אני דור שני
ואני מבינה
וכל מילה נוספת מיותרת
והשארתי כוכב
שרית
שיר של כאב תהומי, ומה שהכי עצוב - שכבר בתחילת השיר - הכתובת על הקיר,
וברור שאבא שלך ברח , וזה רק זמני.
בסוף הוא הלך גם כן ולקח הרבה סודות מזויעים אתו.
כאילו הגורל הועיד אותו להגיע לארץ, להקים משפחה ולפרוש בשיא.
יהי זכרו ברוך
(אשם הוא לא )
אבא שלי הלך לעולמו
ולא השאיר אפילו דמעה אחת
לפעמים מתים מצער
יהי זכרו ברוך
אמן
כבן לניצולי שואה אני יודע על מה אתה מדבר, מניסיון אישי.
תודה
לחשוב עם איזה מטען שורדי השואה
חיו... נורא...
יהי זכרו ברוך...
תודה בעצב רב
כתבת נוגע ללב ויפה
תודה
עצוב.
אשמת הניצולים, נושאי החותם.
עצוב !
increible. has escrito la historia mas triste de un pueblo y de toda una generacion, con las mas simples y cariciosas
palabras
הכל אודות אבא. עד כמה ההתבוננות הזו יכולה להיות מלאת חמלה.
ללא מילים,
יהי זכרם ברוך.
עצוב מאוד וכואב.
נזכור ונזכיר לזכרון עד.
כעת חזרתי והרחוב גם כה עצוב,
רוח השירה עלי העצים-כמו בכו.
יהי זכרם ברוך.
שיר כואב שכתוב בפשטות מדוייקת, ששם את האמת ממש מול הפרצוף.
יהי זכרו ברוך !
סוזן