אבא שלי,היה בן תשע, כשנשאר לבד. ילד הונגרי,מבית דתי, שנשלח ללמוד ב''חדר'', בעיר הגדולה,לבד. וכשהתחילו המשלוחים, הוא הועלה על הרכבת,לבד, ונשלח לטרזינשטט. ומשם למחנה אחר, ועוד אחד,לבד. והוא עבד קשה,הילד היפה. זהוב שיער ,תכול העיניים וכל-כך רזה... והא אכל מעט ולא התלונן, ''כי לא הרביצו והיה תפוח אדמה שלם ליום ובכלל,לא הרגשנו רעב,כי היה כל כך קר...'' ונגמרה המלחמה והוא חזר הביתה,לבד. הוא היה כבר בוגר ועצמאי, בן מצווה. כבר לא צריך היה מישהו שיעזור, הרי ידע כבר להסתדר...לבד. הונגרית הוא לא דיבר יותר. רק לי,הבת בהירת השיער ותכולת העיניים, הוא שר את השיר ששרו לו הוריו. ''ozosep.'' בימיו האחרונים,ליד מיטתו, שרתי לו את השיר. הוא התחיל לדבר איתי בהונגרית, כילד המדבר עם אימו. לא הבנתי מילה. רק ליטפתי וחיבקתי. לא עזבתי . כך עד הנשימה האחרונה. הלוואי והייתי מבינה מה אמר לי. הוא השאיר אותי כל-כך לבד. כבר עברה שנה. |
תגובות (53)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזו תגובה מדהימה!!
אשרייך על חבר מדהים שכזה...
ואביך לא באמת עזב אותך,
הוא גר אצלך בלב ודואג
שחייך יתנהלו על הצד
הטוב האפשרי!
תמיד ריגש אותי לראות יחס
של קרבה בין הורים לילדיהם...
שבוע טוב.
תודה לך,יצחק.
:-)
תודה לך,בלונדית.
סופ''ש נפלא גם לך.
ביודעי את כאבך, התרגשתי מאד לקרוא.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1470882
סופ"ש נפלא לך.
*
תודה גם לך,שובו,על שקראת .
אשמח אם תקרא עוד .
:-)
תודה לך,ברק,
על התגובה המושקעת
ועל הקובץ הנפלא ששלחת לי.
בהחלט חיממת לי את הלב.
מרגש ומצמרר פוגע הישר בנשמה.
תודה על הכתיבה הנפלאה ועל השיתוף הכל כך אישי.
ובאחת ואם הקריאה מאוד מרגש
תודה על השיתוף
ומודה לך שהבאת את זה לכאן
תודה לך ומאחל לך
רק טוב!!!
מכיוון שגם אני ממוצא אבי ז"ל היה מהונגריה
ניצול מחנה דכאו'
מקדיש לך בהונגרית משהו - Az a szép
אולי נשמע שמח קצת לשרשור שכזה אבל זה מה שהיה לי בקנה
יחד עם זאת מזמין אותך לראות אצלי את המצגת שהכנתי לפני כמה (אצלי בבלוג)
ימים לאימי ז"ל מחורבן לתקומה כפי שסיפרה שנים אחדות לפני שהלכה לעולמה .
כול טוב ושבת שלום .
אסנת
קראתי שוב
מרגש מאוד מרגש עד דמעות....
מיקי
תודה לך עדן,על החיבוק.
ועל מי יורדות דימעותייך,חברתי?
למי הגעגועים?
מחבקת חזרה.
איתן,כל כך מעניין...
אתה...
חברתנו המשותפת o.c....
ועוד...
לכולנו אותם השורשים.
מעולם לא פגשתי כל כך הרבה צאצאי הונגריה.
תודה לך,מירה.
גילה,צדקת כל כך,באשר לאבי.
מאמינה לך שהגעגועים להורינו לא נעלמים,אלא,גוברים.
מחבקת אותך חזרה,ומחזקת אותך בכאבך.
תודה לך.
קשה לי לקרוא
כי דמעות געגוע מציפים אותי
ריגשת זה בטוח
מחבקת גם אם מרחוק
אזלו הכוכבים.אשוב.
כמה אני יכול להזדהות איתך.אותו מקום, כניראה שהדרך אף היא דומה.
שיר שכל ילד להורים מהונגריה יודע.
אוסי,
מרגש ונוגע.
מירה
אסנת יקירה
כל כך ריגשת
פשוט העלת דמעות בעיני
איזה אבא מיוחד היה לך
התבגר טרם זמנו מפאת הנסיבות
כמה קשה היה לכל כך הרבה אנשים אז
כאשר אני חושבת על זה - כל כך הרבה דברים פתאום מתגמדים
ואגב -
ואני כה מזדהה
גם אחרי 11 שנה
עדיין מתגעגעת לאבא
חיבוק **
איזו ילדה מותק!
כשאני קוראת אותך, חברתי החדשה היקרה והכשרונית, אני משפילה את עיניי בבושה. כי כל מה שאני יכולה לכתוב על השואה הוא רק מדמיוני הקודח. אני דור שישי בארץ ואין לי מושג מה הלך שם אלא מהספרים של ק.צטניק. והנה הפוסט הקצר הזה שלך, כל כך קצר, וכל כך נוקב. כל כך קצר וכל כך גדוש במטען...כל כך תמציתי וכל כך פותח סכר של רגשות של כולנו!
יהא זכרו של אביך ברוך, יחד עם זכרם של כל מי שלא זכו להגיע לכאן, למדינת היהודים...
*
אלומה
ריגשת ונגעת...*
אורית,ניר,ג'קי,ואחרי ככלות...
תודה לכם על שאתם-אתם.
מוזר אייך חברים וירטואלים,יכולים להיות
חברים טובים, כשצריך.
אוסי,אחותי...
זה באמת לא יאומן.
הייתי בהונגריה,עם אבי,
לחפש...
יודעת מדוע אמרה כך אימך על ההונגרים.
מהיכן היא בהונגריה?
אוהבת חזרה.
תודה לך,חברתי.
מרגישה את החיבוק.
את נפלאה.
תודה לך.
אחוות המלבסים,אמרנו?
:-)
ואני חושבת שהוא דיבר אלי-כאל אמא שלו.
שמה היה רחל,ושמי השני כשמה.
מישהו,מיסטיקן,אמר לי שאני נושאת על כתפיי את נשמתה.
מעניין.נכון?
ביתי הקטנה חלמה עליו.
היא ראתה שטוב לו שם למעלה.
הוא שאל אותה מה היא עושה שם למעלה-אצלו,
ושעליה לחזור עכשיו,אחרי שראתה שהוא רגוע.
אייל,סוזן,דליה,יערית...
תודה לכם על המילה החמה.
לילה ללא שינה,
עיניים אדומות ונפוחות...
מתגעגעת כל כך...
לא חשבתי ש''לגיבורה כמוני'' זה יקרה.
תודה לך,חברי.
אתה מבין.
meraguesh
aval amiti
ve biglal 10000000shel
sibot
kolel ka ele
assur lanu lishkoach
meraguesh
elet et ze iafe chibuk chazak ve neshika mimeni
הלוואי והייתי מבינה מה אמר לי.
הוא השאיר אותי כל-כך לבד.
כבר עברה שנה.
ספור עצוב כל כך נוגע... קבלי חבוק גדול
שיבואו לך רק ימים טובים
מאוד מרגש ועצוב יזכור
אוסי
ריגשת אותי עד דמעה גדולה
מחבקת אותך חמודה
אורית
אושושש . אני לא מאמינה . אמא שלי גםמהונגריה ושרה את אותו השיר וגם עברה שואה, ולא מפסיקה לדבר ולהזכיר כמעט יום יום.
אני לא מדברת הונגרית כי גם אמא שלי אף פעם לא דיברה ולא רצתה לדבר הונגרית. תמיד אומרת שההונגרים יותר גרועים מהנצים.
בקצור גם השם משותף לנו וגם מאיפה שבאנו ההורים . מה הפלא שאני אוהבת אותך.
אוסי
רק לי,הבת בהירת השיער ותכולת העיניים,
הוא שר את השיר ששרו לו הוריו.
''ozosep.''
הוא לא רצה ללכת עם ההדחקה הקשה שנשא עימו כל השנים
לשתף מהמקום מאוד שלו
בגלל אהבתו הגדולה לביתו .. המקום הכי שחלק ממנו
אין מחיר לאהבת ההורים לילד וההפך וברגעים הכל כך נוגעים זה בעיקר מתבטא
ריגשת אותי
שולחת לך חיבוק
יהי זכרו ברוך
מרגש עד דמעות.
יופי של כתיבה.
מחבקת אותך.
ליאורה
הוא בטח אמר מילות אהבה לביתו האהובה,
*
פוסט מרגש בת פוטיפרע
לא חושב שהשאיר אותך לבד....
אבי עזב אותי לפני שנתיים, אבל יוצא לנו לדבר כמעט כל יום....
הוא מופיע אצלי בחלום, אני חי אותו, נושם אותו, חש אותו ומריח אותו....
... אסנת, כלכך מוכר לי את שאת חשה
מיקי
הוא עדיין שומר עלייך,
ואת עליו.
כל הזמן.
צריכים אחד את השני.
חיבוק.
צמרמורת אחזה בי למקרא מילותייך.
יהי זכרו ברוך
אוסוש יקרה
כתבת כל כך פשוט וכל כך מרגש
הצלחת להעביר מסר כל כך חשוב
ניצחון החיים
ניצחון אביך כילד וחזרה לילדות שאבדה לו דרכך..
מחבקת אותך ומנחמת שלא תדעי צער לעולם.
יהה זכרו ברוך
אמן.
מה שעברו הורינו, שהיו ילדים באותו הזמן, הוא בלתי נתפס.
איזה אומץ ואיזה תעצומות נפש היו לאביך לשרוד הכל לבד !
אך החיים גמלו לו בבת אוהבת כמוך....ואת, האהבה הגדולה שקבלת זורמת בך בכל מילה....
יהי זכרו ברוך !
יהי זכרו ברוך.
נזכור ולעולם לא נישכח!
דמעות !
אני לא חושב שהוא השאיר אותך לבד,
הוא חלק ממך,
וכמו שאני מבין מהשורות,
חלק גדול ממך.
ואם כולנו נמשיך לספר, לדבר, לכתוב
הם יהיו תמיד חלק מאיתנו.
מקסים
שון שלי...
כן.
נשלחת אלי,כחבר נפש.
כמלאך.
תודה לך,קסם!
תודה,אבי.
אני מרגישה.
תודה.
אביך הוא מלאך חדש בשמיים...
והוא מציץ עלייך מלמעלה,
ומתפאר בך, ביתו המיוחדת,
בפני חבריו המלאכים...
והוא אוהב, והוא שומר, והוא שלך...
מדליק לו נר...
ושולח לו הודעה... שהצליח לו..!
הצליח לו עם בת כמוך...
חיבוק ממני...
שון.
איתן ואילנה,הנפלאים.
אתם לא מבינים כמה שאני אוהבת אותכם עכשיו.
תודה לכם.
שלא תדעי עוד צער
שולח לך חיבוק גדול
בע"ה
אסנת היקרה
מאוד מרגש מה שכתבת על אביך זכרונו לברכה
אני מתארת שהגעגועים הולכים וגוברים
לדעתי הם היו גיבורים אמיתיים
אין לי הרבה מילים לנחם אותך
מלבד העובדה שהם נמצאים במקום טוב יותר - בעולם האמת
יהי זכרם ברוך
התרגשתי מאוד מתגובתך אצלי
מהשיתוף ששרת בקיבוץ את השיר המרגש - אלי אלי שלא ייגמר לעולם
אשוב יקרה
רק בשורות טובות
אילנה'