איומים –               מאת:    דנה שביט & אילנה קנטור, משרד עורכי דין

עבירת איומים, סעיף 192 לחוק העונשין:" המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו -  מאסר שלוש שנים. " 

איומים

איום יוגדר כעבירה עת מופנה כלפי אדם, הדעה הרווחת בקרב אנשי המשפט הינה, כי מדובר באדם בשר ודם ולא בגוף משפטי .זאת ועוד, על דברי האיום שהופנו כלפי פלוני להיקלט על ידו, אין זה מספיק כי נזרקו לחלל האוויר איומים, אלא כי אותם איומים אף נשמעו ונקלטו ע"י אדם.

חשוב לציין כי איומים כהגדרתם לעיל, שלא נקלטו ע"י אדם אחר, אינם מהווים עבירת איומים, אך הם כן מהווים ניסיון לעבור עבירת איומים.

מה קורה במצב בו אדם זורק לאוויר איומים כלפי אלמוני שאינו מצוי במקום והאיומים נקלטו ע"י אדם אחר או שוטר?

לשאלה זו תשובה  בסעיף 192 לחוק העונשין, הקובע: " המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר".

כלומר,עבירת איומים תבוצע גם במקרה בו אדם שהפגיעה מיועדת אליו, לא שמע את האיומים בפועל , ובתנאי שהאיום נקלט ע"י אדם אחר.

 האם קליטת האיומים כלפי אלמוני ע"י כל אדם, תביא להשלמת עבירת האיומים?

הדעות בנושא זה נחלקות, ישנם הגורסים כי האדם האחר יכול להיות כל אדם שהוא, בין אם קיימת זיקה בינו לאלמוני, ובין אם לא קיימת זיקה כזאת. ויש כאלה הגורסים כי מדובר אך ורק באדם שיש לו זיקה לאלמוני.

הגישה בפסיקה הינה, כי יש צורך בזיקת עניין בין האדם ששמע את האיומים לאלמוני .

לעבירת האיומים יסוד נוסף המציג דרישה של: "כוונה להפחיד ו/או להקניט", כלומר הכוונה הינה כי למאיים יש מטרה או שאיפה להשיג את היעד שהסעיף נועד למנוע את מימושו.

משמעות המילה "להפחיד" עפ"י חוק העונשין, הינה הטלת אימה, לטעת פחד מפני תוצאה שאינה חיובית, בלשון המעטה.

המילה "להקניט" משמעותה, להרגיז או להכעיס, הכל עפ"י המשמעות הרחבה שיש למושגים הללו בחיי היום-יום (כך עפ"י יעקב קדמי, בספרו "על הדין בפלילים").

האיום נבחן באופן אובייקטיבי של האדם הסביר, הפסיקה קבעה כי: " יש לבחון את השאלה אם הדברים שנאמרו ע"י המאיים נשאו אופי של איום, לפי השפעתם האפשרית על האדם הרגיל ולא לפי הרגשתו הסובייקטיבית של האדם שאליו הם כוונו".

אשר על כן, בהחלט יתכנו מצבים בהם לא היה בדברי האיום כדי להטיל מורא על המאוים, ויהא בכך די כדי לבסס הרשעה בעבירה של איומים , זאת כמובן, אם דברי האיום עונים על המבחן האובייקטיבי של הטלת מורא על האדם הסביר.

בע"פ 103/88 ציין כב' השופט ברק: "... האיום עצמו זו התנהגות, בדרך כל שהיא, העלולה לנטוע בלבו של אדם רגיל, פחד או חרדה. המבחן לקיומו של רכיב זה הוא אובייקטיבי... לעניין זה יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה... קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. דומה כי ניתן להיעזר במבחן העזר הבא: אם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים ולא כמזהיר..."

בע"פ   7293/02 ,ציין כב' השופט הנדל:  "נסכם במישור הכללי. נדמה כי במקרים הקשים להכרעה חשוב יהא לפרק את עבירת האיומים למרכיביה השונים. כל רכיב תופס מקום משלו. בין היתר יהיה צורך לבחון את זהותו של המאוים, דרך האיום, סוג הפגיעה, מהות הכוונה וזהותו של קולט האיום". 

 סוף דבר

כתב אישום שהוגש נגדך מייחס לך  עבירת איומים?  רצוי ביותר כי תעשה שימוש בשירותיו של עו"ד פלילי, מנוסה ומקצועי, שיבחן את המקרה הן ראייתית והן משפטית.

עבירת איומים הינה עבירה מורכבת ורק איש מקצוע מנוסה ובקיא בהלכות המשפט הפלילי, ידע לאבחן המקרה באמצעות כליו המשפטיים.