כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים חדשים

    ארכיון

    צעדות המוות

    2 תגובות   יום שני, 12/4/10, 16:57

    ספרי יד ושם

    לקראת יום השואה 2010

     ספרים על השואה תמיד סקרנו אותי, זכור לי הספר הראשון שקראתי בילדותי,  "מאה ילדים שלי" שכתבה לנה קיכלר,  אני זוכרת את הרושם הראשוני העז שהותיר בי התיעוד ואת השאלות הרבות שניקרו בראשי כילדה, ומאז השתדלתי לקרוא כל ספר שנכתב  ותיעד זיכרונות אודות השואה, ועוד, על התקופה באירופה שלפני ואחרי השואה, ומקומם של היהודים בחברה הלא יהודית ועד היום אני מסוקרנת לגבי אותה התקופה.  קיבלתי כמה ספרים לסקירה, כולם עוסקים בשואה בהוצאת יד-ושם – המכון החקר בינלאומי לחקר השואה, הרגשתי כמו נפל לידי שלל רב ערך, ואכן אלו מסמכים רבי ערך לנו כעם ניצול שואה, לנו כעם שהשואה עדיין מרחפת מעליו כעננה. לספרים אלו ערך היסטורי רב, תזכורת על מה ולמה אנו חייבים להישאר חזקים ומלוכדים, כשהזיכרון עוד חי בתוכנו. ספרים חשובים לדור השני והשלישי של השואה, הרי לא כולם זכו לשמוע סיפורים וזיכרונות ממקור ראשון, זה כאב יותר מידי. השתיקות הם אחד ממאפייני ניצולי שואה, חלקם נפטרו ולא סיפרו.  ספרים אלו משמשים קול  להרבה שתיקות.  בכל פעם אספר את הרשמים שלי מספר אחד מהרשימה הבאה:(*) צעדות המוות מאת דניאל בלטמן (*) "אנו יהודי פולין?" מאת חוי דרייפוס (בן ששון) (*) להציל את הילדים, בווכוולד - סיפור של אבדן והצלה מאת ג'ק ורבר וויליאם הלמרייך (מתורגם מאנגלית)  (*) וירא אלוהים כי רע, סיפור מגטו טרזין מאת אוטו וייס (*) 13 מחברות, יומנו של יעקב פוזנסקי מגטו לודג' (מתורגם מפולנית) .   

    צעדות המוות: 1944-1945

    מאת: דניאל בלטמן

    מספר עמודים: 660

    מחיר: 98 ₪ צעדות המוות

    (בגרמנית: Todesmärsche) הוא הכינוי שניתן – הן על ידי אסירי מחנות הריכוז וההשמדה  והן ע"י היסטוריונים וחוקרי השואה -  להובלת שיירות אסירים למרחקים גדולים תחת שמירה כבדה ובתנאים לא אנושיים, במהלך מלחמת העולם השנייה.  במהלך צעדות המוות נרצחו רבים מהאסירים על ידי שומריהם ורבים אחרים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים. 

    ציטוט: "ואולם תנאי הקיום הקשים במחנה היו כאין וכאפס לעומת אלה שהיו במחנה האוהלים. אלפי האסירים במחנה שוכנו בצריפים שהכילו לעתים יותר מ-800 אסירים במקום שנועד ל-400 או 500. מנות המזון לא יכלו להבטיח את הקיום, אבל האסירים המשיכו לקבל מידי יום מעט מרק מעלי סלק וכ-100 גרם לחם..... האנשים גוועו ממש ברעב. על רצפת האוהלים היה מפוזר קש ובתוכו היינו מחפשים גרעיני תבואה בודדים שאולי נשארו בתוכו. אנשים רבים איבדו לחלוטין צלם אנוש, היו מהלכים בהבעת פנים מפחידה כמו מתים חיים. כל כוח רצונם ורצון החיים אבד להם. "  (עמ' 336, 337)  

    על גב הספר:

    בפינוי מחנות הריכוז שהתקיים בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה מצאו את מותם קרוב ל-300,000 אסירים מבין יותר מ-700,000 שהיו כלואים בהם בינואר 1945. הם נרצחו באכזריות בידי השומרים מצוות המחנות, בידי שומרים ומלווים אחרים שגויסו ללוות את המפונים ובידי רוצחים מזדמנים מקרב האוכלוסייה האזרחית שלא חסו על שלדי האדם המהלכים בעת שעברו בשטחי גרמניה ואוסטריה. אפילו בהיסטוריה הרצחנית מאין כמוה של הרייך השלישי צעדות המוות תופסות מקום מיוחד הן בשל אופייה של האלימות הנוראה שהתרחשה בהן והיקפה, והן בשל זהותם של הרוצחים.  מי היו הגורמים האחראים והמבצעים שעמדו מאחורי מכת הרצח האיומה שהתרחשה ערב כניעת גרמניה? באיזו מידה היא שונה ממסע ההשמדה שניהלה גרמניה הנאצית עד אוקטובר 1944, כאשר הורה הימלר על הפסקת הרצח בתאי הגזים באושוויץ? האם ניתן לראות בצעדות המוות התפתחות חדשה במדיניות ההשמדה הנאצית? או שמא הן תוצאת הכאוס המוחלט ששרר ברייך השלישי בחודשי קיומו האחרונים?  

    שאלות אלה עדיין לא טופלו באופן מקיף בהיסטוריוגרפיה של רצח העם שביצעו הנאצים ושל מחנות הריכוז. מחקר זה, צעדות המוות: 1944–1945, המבוסס על חומר ארכיוני רחב היקף שנאסף בכעשרים ארכיונים ברחבי העולם, הוא הראשון המתווה תמונה רחבה ומפורטת של המאמץ שעשה הרייך השלישי למלא עד תום את "משימתו ההיסטורית": לחסל את אויבי ה"גזע האַרי" רגע אחד לפני הסתלקותו מעל במת ההיסטוריה.  

    "ספרו של פרופ' בלטמן הוא בבחינת פריצת דרך: לא היה עד כה כל ניסיון לתאר, לסכם ולנתח את חצי השנה האחרונה של קיום הרייך השלישי וגורל היהודים בתוך כך. בספרו המקיף והיסודי מספק לנו דניאל בלטמן מידע בסיסי הדרוש להבנת התקופה וניתוח של הרקע, הסיבות, והתוצאות של צעדות המוות. הספר גדוש בתובנות מרתקות בעניינים אלה, ובוודאי יעורר תגובות רבות. הבעיות שהספר מעורר רבות וסבוכות, והוא מהווה נדבך חשוב בהיסטוריוגרפיה של השואה".

    פרופ' יהודה באואר

    פרופ' דניאל בלטמן הוא חוקר שואה ותולדות יהודי פולין בעת החדשה. הוא מכהן כראש המכון ליהדות זמננו, כמנהל המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם, ומלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. בלטמן פרסם עשרות ספרים ומאמרים בנושא תנועת הפועלים היהודית בפולין, תולדות יהודי ורשה, ההתנגדות היהודית בשואה, מחנות הריכוז הנאציים וצעדות המוות.  בין  פרסומיו:

    למען חירותנו וחירותכם: הבונד בפולין 1939–1949 (יד ושם 1996);

    גטו ורשה – סיפור עיתונאי: מבחר מעיתונות המחתרת, 1940–1943 (יד ושם 2002).

    ספרו צעדות המוות: 1944–1945 התפרסם בצרפתית ובאיטלקית, ועתיד לראות אור באנגלית ובגרמנית. אפשר לקרוא

    עוד עם צעדות המוות באתר של המכון ללימודי השואה:

    http://shoa.org.il/press/booklet/26.pdf 

        

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/4/10 14:27:


      שמעון יקר,

       

      תודה על תגובתך, כן אני די "מכורה" לנושא, לתקופה ובעיקר לתהיות הרבות שעולות בי לאחר אותה תקופה. אם תזכור, בשיחה שהתקיימה בינינו שנינו שאלנו למה בעצם נאמר שהיהודים הלכו כצאן לטבח, והרי יש הרבה מאד ידיעות ועדויות המוכיחות את ההפך. אחד הסרטים היותר טובים שראתי, הוא סרט בשם "התנגדות" המגולל את גבורתם של שלושה אחים לבית ביילסקי, וכיצד הם הובילו בגבורה אלפי יהודים ביערות, בתנאים לא תנאים, והצליחו להציל לא פחות מאשר 1200 איש ואישה, שהיום מונים אלפי צאצאי, אם זה לא גבורה אז אני לא יודעת מהי.

       

      תודה שאתה קורא ועוקב, יש עוד 2 ספרים טובים על השואה שאביא בהמשך, אני עדיין "צועדת" עם "צעדות המוות" זה ספר עב כרס.

       

      תודה

       

      ציפי

        21/4/10 12:58:

      תודה קס. 

      קראתי בעניין  רב - אם בשל העניין האובססיבי שלי כשלך בנושא, ואם בשל שיחתנו האחרונה. 

      חשוב הניסיון לזרוע אור על סיבת צעדות המוות - האם היא תוצר של כאוס, או מתוך כוונה להשמיד בכל מחיר את היהודים, שנשארו כצל-חי במחנות, כאשר לא היה מנוס מלסוגרם (ולטשטשם) בשל התקדמות הצבא האדום. דומני שניתן ללמוד בעקיפין על התשובה - מגורלה של יהדות הונגריה, או של יהודי איטליה, כאשר הנאצים הפנו משאבים יקרים מהמעט שנותרו להשמדת היהודים על חשבון המאמץ המלחמתי, כאשר התבוסה הייתה כבר קרובה ובלתי נמנעת. זו היא התנהגות - או רציונל - שאינה נראית לנו רציונלית כלל. כמו נראה שמטרת המלחמה והכיבושים השתנתה ומטרה משנית לכאורה הפכה לעיקרית בעיני מחוללי השואה.

      פרופיל

      קסנדרה*
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימת קריאה

      • שירי אהב"ה וזה"ב - הסונטות של לאה גולדברג
      • יומני לאה גולדברג
      • על משכבם בלילות - יהודית רותם
      • תמונות מחיי הכפר - עמוס עוז
      • ברכּוּת של קטיפה - יהודית בר-אל