(בתמונה חלק מההסבר בתוך המוסך של "הילוך שישי") אויש, נשים זה עם קשה, תאמינו לי, גם להיות אחת זה לא פיקניק, מחזור, כאבים, הורמונים וכו' וכו' והאמרה הישנה נושנה שנשים על הכביש זה אסון, מה אגיד לכן, זה אמנם לא הכללה נכונה כי אני מכירה לא מעט נשים שיכולות ללמד גברים איך לנהוג אבל בוא נגיד שיש גם נשים שעדיף שיסעו באוטובוס. זה אחד מהתירוצים שלימדתי את עצמי, למדוע אין לי רישיון. אני גם מפחדת מחתולים שיקפצו לי לדרך, ולקבל פתאום איזה קריזה מדוס שהולך על הכביש כי אם לו יש שבת אז לכולם יש שבת... וככה הצלחתי להגיע לגיל 26 ללא רישיון. תמיד חשבתי שאהיה הראשונה מהבנות, מכיוון שאני בין הגדולות לשכבה שלי, אבל החבר שלי בתיכון היה הראשון מהחבר'ה שעשה רישיון והיה גם עם אוטו, ולהיות ה"גברת הראשונה" .. התאים לי. אחרי זה, צבא... לא היה זמן בין חמשוש לחמשוש והאמת שגם לא חסכתי אגורה.... משהשתחררתי התחלתי ללמוד נהיגה... לא עשיתי תיאוריה, שם התחילה הדחיינות....עד שביום בהיר אחד יעל החליטה באמצא נסיעה בהילוך חמישי על כביש גהה שהדוושה של הברקס היא בעצם זו של הגז... אלוהים לצידי מנע תאונה נוראית אבל המורה נהיגה לצידי.... "יעלללללללללללללללללל.... תרדי מהכביש ביציאה הבאה ותעצרי"..... והצליח לגרום לי להאמין שנהיגה זה לא בשבילי. אם הוא היה בסדר או לא זה לא הדיון (הוא לא אגב... במונחי חינוך אבל לא משנה), אבל אני כבר הייתי בשלי. בשנים אחרי התמודדתי עם המחסור, החלטתי שאני אקולוגית ומתחשבת בסביבה באמצעות הפחתה בעוד רכב, ומצאתי שלל תירוצים למה החוסר עצמאות הזו בעצם בסדר... לפני כמעט שנתיים התחלתי שוב שיעורי נהיגה, הפעם על אוטומט.. ודווקא היה בסדר רק שהמורה התעקש ובצדק שכבר אעשה תיאוריה... ואני והדחיינות שלי....... ואז טסתי, ואז זה ואז זה ואז זה... עברו שנתיים מאז, ו104 הבטחות שהשבוע אני עושה תיאוריה
ואז לפתע, בעוד יום בהיר (או שזה היה יום סגרירי בעצם) הוזמנתי לערב נשים בהילוך "שישי", למדו אותנו, הנשים, את כל מה שצריך לדעת שעולים על רכב, וגיליתי שבעצם כל מה שאני צריכה לעשות זה רישיון כי את כל שאר הפרטים הם עושים בשבילי.... כל הפחדים הקשורים בבטיחות- נתקע הרכב- הם יזמינו לי גרר, רכב חלופי, במידה וצריך טיפול הם יבואו עד הבית (ויניחו לשנת היופי שלי), והכי חשוב, היחס חם אישי ואוהב.... בדיוק כמו שאישה שכמותי צריכה......אגב גם היה איזה אחד מצחיקול אחד שהביאו ללעצבן את רב הבנות המעין סטנד אפ, שדווקא הזדהיתי איתו בכל המחשבות שלי על נשים ונהיגה....היה מצחיק. והאתמ שכל דיבורי העצמאות, וכל הידע הזה שקבלתי בעת שלמדו אותנו על החלקים הפנימיים קצת הדליק אותי... . לקח לי המון זמן שזה ישקע, ועוד חלק מהפקת הגמר שלי שבו החוסר ניידות שלי הייתה לי לרועץ, כי לצאת לבלות אני מסתדרת (כפרה על שירות מוניות שירות) לעבודה לוקח לי 3 אוטובוסים ביום אבל אני חוסכת עם הרב קו (שהוא נהדר אגב וגם הוא חסכוני בנייר), אבל כבמאית שגם מפיקה..... לא חראם, אני מוכרחה רישיון. אז זהו, נרשמתי לבחינה עוד יומיים ואני פה לומדת כמו ילדה בת 16 לתיאוריה (עוד אירוניה, איך הצלחתי לסיים תואר ראשון בהצטיינות אך בחינה שילדים בני 17 עושים כל יום מפחידה אותי טילים), ומי ייתן ועכשיו הדרך שלי לרשיון תתקצר....... אמן! (ועם זה גם הדרך לבחור שישיר לי...http://www.youtube.com/watch?v=r490KKGN8mw)
אם מישהי מעוניינת לשמוע עוד קצת על השירות הנשי ללקחוחות הילוך שישי... אפשר להצטרך לקבוצה בפייסבוק http://www.facebook.com/profile.php?id=100000603791788&ref=ts |