Life in Paquistan
ליווי המעבר שלי מארץ הקודש לארץ השוקולד והגבינות ולאו\"ם,
בליווי חפירתי הטרחנית על מוסיקה, כמו תמיד :)
פוסטים פופולאריים
-
ג'ון לנון, 2011 והמהפכה שלא קרתה
11/11/11 | 1052 צפיות
-
הרהורים בעקבות Stereophonics - Innocent
29/10/09 | 621 צפיות
-
The Wackness
4/2/09 | 800 צפיות
-
עשרה דברים שלא ידעתם על הדירה החדשה של ראסטי
3/12/09 | 860 צפיות
-
סינגל ונון-סינגלס
6/10/09 | 611 צפיות
-
נחיתה
15/11/09 | 731 צפיות
פוסטים אחרונים
- סיכום השנה המוסיקלית 2013 19/12/13
- סיכום השנה המוסיקלית 2011 14/12/11
- המקרה המוזר של האח אח 22/11/11
- ג'ון לנון, 2011 והמהפכה שלא קרתה 11/11/11
- ביונסה - שולטות בעולם (בנות) 10/6/11
- נצחון האדם הפשוט (שמרוויח מיליוני דולרים כדי לשחק עם כדור) 28/4/11
הלכות אבלות?
אזהרה למקדימים קרוא: כנראה שאשמור ואעדכן את הפוסט כמה פעמים, ואוסיף בסוף תמונות. אז אם אין תמונות, סימן שאני עדיין מעדכן :)
היום הגעתי כרגיל לארמון, וראיתי משהו שלא ראיתי עדיין בחמשת החודשים שלי כאן- דגל האו"ם הורד לחצי התורן. על מנת להדגיש שלא מדובר בתקלה או בצירוף מקרים, התנוסס גם הדגל שבחצר הפנימית של הארמון בחצי התורן. שאר כ-200 הדגלים שבשדרת הכניסה לארמון נעלמו - לפעמים הם נלקחים לכביסה, אבל יתכן שמישהו פשוט לא רצה להסתבך פוליטית עם הורדתם או אי הורדתם לחצי התורן, והעלים אותם מהשטח. הזדהות עם יום השואה? לא ממש, היות והאו"ם, כמו יתר העולם, מציין את יום השואה הבינלאומי ולא את יום השואה הישראלי (אפילו השתתפתי בטקס המרגש בינואר). אמנם לא פורסמה הודעה רשמית (שאני ראיתי), אך הניחוש שלי הוא שמדובר בהזדהות של האו"ם עם האבל של פולין על מות נשיאה (ואח"מים נוספים) בתאונת מטוס. אין רע בכל שהארגון מזדהה עם אבל של מדינה החברה בו (מסקרן לדעת האם הדגל הורד לחצי התורן גם אחרי הירצחו של יצחק רבין ז"ל. יתכן מאד שכן, אבל צריך לראות איפה ניתן לברר את זה), אך בכל זאת מצאתי קצת טעם לפגם בהלכות האבלות של הארגון שאני עובד בו (ואני מקווה שייסלח לי על כך שאני משתף אתכם במחשבותי בנושא).
בינואר התרחשה רעידת אדמה קטלנית בהאיטי, שהרגה, בין השאר, 101 עובדי או"ם בפורט או-פרינס. האו"ם בהחלט כיבד את זכר הנופלים בטקסים ובהקדשת אתר האינטרה-נט של הארגון לתיאור ביוגרפיות שלהם, אך איני זוכר שהדגל הורד לחצי התורן כאות אבל של הארגון על מות עובדיו. אולי זה קרה ולא שמתי לב, אבל אני זוכר שבדקתי את הדגל במיוחד... מתמיה שהפרוטוקול מכבד ראש מדינה חברה (כפי שראוי לעשות) אך לא את עובדיו שקיפחו את חייהם תוך כדי שירות בארגון. ולא מדובר בעובדים בודדים אלא ב 101. סתם תמיהה.
ההתאקלמות שלי בז'נווה נמשכת, קורס הצרפתית הרשמי שלי מתחיל בשעה טובה בעוד שבוע, אם כי ספגתי כבר לא מעט צרפתית מסביב ואון-ליין ואני שמח שלא אתחיל ממש מאפס. עוד סימן להתאקלמות - חזרתי מאירוע של חברה לעבודה (העומדת ללדת, כשבאירוע היו עוד זוגות זוגות של עובדי או"ם ובני זוגם על טפם - כשמונה ילדים התרוצצו שם, ואחד אף נפצע במצח, מה שהבהיר לבעלת הבית שהבית שלה עדיין לא baby proofed... היו שלושה אנשים פנויים בכל האירוע, לא כולל שתי סבתות פרואניות. צריך שהחברה תעניק פטור מאחוז מסויים של אירועים כאלה לפנויים, לא? כלומר - שלא אצטרך ללכת ל 100% מהפעילויות שכוללות בני זוג וילדים ושיחות על חיתולים וגני ילדים ועדיין לא אחשב כאנטי-סוציאלי... כמה זה הוגן לדעתכם? 30%? 50?) ובדרך, על אוטובוס רנדומלי בקו שבחיים לא נסעתי בו קודם, פגשתי מישהו שאני מכיר... בחור אוזבקי חביב. ואני לא זוכר אם כבר סיפרתי לכם על העיראקי שפגשתי במקרה בסופרמרקט... ז'נווה. אחרי הכל מדובר בכפר.
ההורים שלי באו לבקר בפסח, מה ששימח אותי מאד (ראו תמונות- אחת בה הם צילמו אותי במשרד שלי ואחת עם אמא שלי בעיירה הציורית אנסי בצרפת אליה נסענו יחד ביום ראשון אביבי) והם ראו איפה ואיך אני חי, איפה אני עובד, וטיילו להם בעיר. לקחתי אותם למסעדה היותר מפוארת באו"ם (לא הקפיטריה בה אני אוכל מדי יום, שכבודה במקומה), ולמסעדה סיציליאנית בפרבר התעשייתי-משהו קארוז' (מוזר לראות את זה בעברית), ולקרפריה מצויינת בעיר העתיקה שאבא שלי גילה במקרה, וכמובן לאכול פונדו (אמא שלי ואני. אבא שלי לא מסוגל אפילו להריח את זה).
שאלה לסיום - מישהו מקוראי היה פעם בקשר long distance? יש לכם תובנות בנושא? אשמח אם יתחשק לכם לשתף.
בתחום המוסיקה- הנה שיר שאני משער שאכתוב עליו שוב בדצמבר... אבל עד אז מי יזכור שכבר כתבתי עליו בכלל :) http://www.youtube.com/watch?v=GkkJCSduFS0
הקול של הזמר מזכיר את אנטוני האגרטי מ Antony and the Johnsons אבל את אנטוני אני לא סובל ועל השיר הזה אני חולה. למה? המוסיקה היא כל ההבדל. (והלהקה הזו בריטית...)
למי שלא מכיר ואוהב דברים מלודיים ודרמטיים, כדאי לתת צ'אנס. הוויילד ביסטס כבר בסביבה כמה שנים, אבל נראה שהם מצליחים סופסוף לחבר את החלקים לסיפור הצלחה.
|
תגובות אחרונות
-
איה שדה
בתגובה על אני עם חניבעל לקטר לא מתווכח
-
איה שדה
בתגובה על באני2!
-
איה שדה
בתגובה על סיכום השנה המוסיקלית 2011
-
איה שדה
בתגובה על המקרה המוזר של האח אח
-
איה שדה
בתגובה על ג'ון לנון, 2011 והמהפכה שלא קרתה
-
אסצ'ילי ממליצה
בתגובה על חלקנו ננסי בוטווין, רובנו וולט ווייט, כולנו דון דרייפר
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה!
וקנאה בבעל שהצליח להביא אותך למצב שאת מודה שיש לך "אישיות תלותית ומנג'סת" :)
אני בטוח שזה לא באמת עד כדי כך גרוע... (האישיות, לא הלונג דיסטנס)
לא נסחפנו בכלל, איוש :)
מקווה שאמא שלי קוראת את כל המחמאות האלה :)
ראסטי חמוד, עם כל האו"ם שמום שעמום שלך
העיקר שיש לך אמא צעירה ויפה שנראית כמו אחותך
(עליה אתה מקבל ממני את הכוכב)
וקשר חדש ומלהיב
ואמנם אין לי יותר מידי בקיאות בניהול קשרים בשלט רחוק
(ובניהול קשרים בכלל)
אבל ככל שזה נוגע למקרה הספציפי שלך אני אופטימית ברמות קשות, וכבר רואה אותך בדימיוני מפרסם פה תמונות מהחתונה להנאת כולנו
Thanks!
(And a four eyed thanks to Yael)
That's what I'm here for... Always thinking of my readers :)
וואו אתה ממש אבל ממש נטפל לקטנות הא?
thats the way i like it, and think as well
כן, אתה צודק, ואני אוהבת את סינריו ב, זה מצחיק, ואני אלרגית לחומוס על אמת, אז זה הצחיק אותי עוד יותר
חחחח
הצלחת להביאני לידי חיוך אמיתי
משהוא שמזה זמן רב לא קרה...
זה לא כזה טריוויאלי גם אם כתבת דודתך ובעלה:
א - יכול להיות שהם היו נשואים, עברו לקשר רחוק טווח, התגרשו, ונשארו בקשר עד שהוא התחתן בשנית! קצת קלוש לאור זה שהיא היתה חיילת. מן הסתם היא היתה משתחררת אם היא היתה נשואה, אבל היו דברים מעולם.
ב - אולי הוא התחתן עם מקומיה כלשהי, ורק עם שובו לארץ הקשר חודש, המקומיה התגלתה כאלרגית לחומוס בתאונה טראגית, ואז הוא התחתן בשנית עם דודה שלך שזכרה לו חסד נעורים!
LOL יחי ההבדל הקטן,
כן אופס, עד שהם התחתנו ונשואים באושר ובעושר עד עצם הזה, וחוגגים השנה חצי יובל..
(אחרי הכל כתבתי, דודתי ובעלה).....
אפרופו מילים בודדות שמשנות את כל המשמעות :)
בכל מקרה, אם אתה חושב שזוהי האחת... הכל אפשרי, והמציאות עולה על כל דמיון
(יש לי גם לזה הוכחה משפחתית).
ובהצלחה.......
רגע רגע רגע-
עד ש *הוא* התחתן, או עד ש *הם* התחתנו?
כי זה משנה את מוסר ההשכל של הסיפור של דודתך לגמרי :)
אם כן אז אתה מוזמן בחום להמליץ עליי,
הוא דוקא הראה נכונות לבוא ארצה בקיץ, רק שאני קצת מפחדת לגיחה, אם אחרי 3 ימים שבהת התאחדנו רציתי למות כשהוא חזר מלונדון, מה יהיה אחרי שבועיים בארץ הקודש?......אני לא לגמרי בטוחה שאוכל לעמוד בעוד פרידה.
זה קצת כמו סרט דרמה סוחט דמעות, כמו DEAR JOHN עליו אני ממאנת לכתוב אבל אכתוב בקרוב...
i dont wanna rain on ur parade BUT
LONG DISTANCE relashionships are a bitch
ומצד שני דודתי ובעלה היו בקשר כזה כמה שנים עד שהוא התחתן, ועוד כשהיא הייתה צעירונת בצבא, והוא היה אי שם בארגנטינה הרחוקה... ואז לא היה פייסבוק, טוויטר, אימיילים וגם הטלפונים ממרחקים לא היו ממש זילהזול.... אז אם זה מעודד אותך... כשזה אמיתי זה עובד!
או... זה נשמע עצוב למדי...
לא מחפשים עוזרת במאי לצילומים של "הקומיטמנטס 2" בדבלין או משהו?
ותודה
גם בשם אמא שלי :)
כיף לקרוא אותך, התגעגעתי
אימך ניראית מקסימה!
לגביי קשר ממרחק- אני מזה יותר משנה וחצי בקשר ממרחקים, בהתחלה היה כיף ומרגש ואחד זה זה כבר הפך להיות לא נוח
אנחנו אמנם החלטנו לפרק את הנאמנות ולצאת עם אחרים אבל איכשהוא לא רק ששמרנו על קשר זה עדיין במסגרת לא ידידותית גרידא,
זה נוח לדעת שהוא שם באירלנד היפה, עדיין אוהב, וכבר בא לבקר אותי בעת ביקור מולדת שלי בלונדון,
אבל במחשבה יותר ריאלית, זה קשה, כי המיטה ריקה בלילה, ולפעמים צריך את המגע והתובנה האישית שלי היא שהוא כנראה לנצח יישאר בליבי, אבל עד הפעם הבאה בדבלין העולם גדול ויש מלאאאאאאא דגים בים התיכון (רק שחסר להם את המבטא הנפלא שלו).