אני היא השדרה. אני האם והעגלה והתינוק
אני הנערים השיכורים הצוחקים אני העץ הנותן צילו
המדרכה הצורבת את כפות הרגליים אני איני העיר
ואינני הכפר
ואינני רחוב ואינני מדרכה
אני המרכז ושולי הדרך
ואני המפלט לך
אני הותיקה ומעלה בך זכרונות
והמתחדשת המשתוקקת שתבקר בי
אני היופי בין אדי הפיח
ואני כמו כל שדרה אחרת אני היא השדרה, והיא שזורה בי
היא לוקחת אותי ומחזירה אותי בבטחה
מנחה אותי בין שתי שורות
ומניחה אותי לנוח על ספסל.
|