האם זה מעליב לעשות LIKE בלי להגיב? אם חברה פרסמה תמונה של הילד שלה עושה משהו של ילדים ולא עשיתי לה LIKE האם היא עלולה להיעלב?

אם בחורה מציינת שנסעה במשך שעתיים לפגישה עיוורת שארכה 30 שניות ועשיתי לה LIKE כי זה חייך אותי (באינטרנטית מדוברת), האם אני באמת מרוצה ששוב התקווה שלה נמוגה?

אמרו שהתקשורת באינטרנט חסרה את שפת הגוף שמגלה המון בניואנסים קלים שלמדנו לפענח. האם הניואנסים הללו קיימים גם בסמיילי המזדמן, בקריצות ובסימני הקריאה???

מה פשר הפחחח...? האם זוהי מילה ורסטילית כמו "וואלה"?  הטיותיה המרובות והיכולת שלה לשרת אותנו בשלל מקרים החל ממקרים רציניים של פינוי לבית חולים עד הבעת שמחה על לידת תינוק מספקת את המילה האידאלית. בשינוי קל של אינטונציה אפשר, גם אם לא מקשיבים בכלל, להגיב.

שפת המדיה החברתית היא פיתוח משוכלל של שפת ה- SMS שגרמה לנו לקצר את המשפטים למילים הקצרות ביותר וכך הפך "אפשר להתקשר עכשיו? קצת מאוחר לצלצל?" ל- "ערה?"

ה- LIKE מגדיל לעשות. הוא מאפשר לך להגיב באופן חיובי כלשהו, בקליק קטן וזהו- שימחת מישהו שטרח והעלה תמונה של הבר מצווה של חבר של אח של בן דוד.  את טרחת וכתבת וניסחת וקישרת קישורים ונתת דוגמאות והפלאת בניסוחים מבריקים. LIKE. זה כל מה שתקבלי.

בקפה דה מרקר ה- LIKE קצת יותר יקר. למככבים יש מגבלת כוכבים ולכן כל כוכב שתקבלו הוא בעל ערך גדול יותר מה- LIKE של הפייסבוק פשוט כי יש דיליי קטן: האם שווה לי לבזבז כוכב על הפוסט הזה? האם הפוסט הוא sponge worthy? (סיינפלדית מדוברת הפעם)

חלונות הצ'אטים המקפצים תמיד תופסים אותי לא מוכנה. מה נחשבת תשובה טובה לשאלה "מה קורה?" אם אני עונה "הכל טוב מה איתך?" - שום דבר טוב לא יצא מהשיחה הזו... נכון?

זה  קצת מזכיר את התקופה הראשונה של הסלולר. היה מכשיר. לא היו מספיק נושאי שיחה ולכן הסתפקו ב"מה קורה? מה נשמע? מה איתך? סבבה?...."

אז צריך להבין שמה שכותבים בבלוג זה לא מה שכותבים בפייסבוק וזה בטח לא מה שכותבים בלינקדאין, ובטוח לא מה שכותבים בטוויטר. צריך גם לפענח את הLIKE-ים השונים בכל מתחם: כמה הם עולים למקליק, כמה הם שווים למוקלק ומה מקובל לתת בחתונה של בת דודה שנייה שאנחנו אוהבים אבל לא רואים אותה הרבה.

אז אני קוראת באדיקות את הבלוגים והמדריכים בתחום המדיה החברתית ובטח התשובות כתובות שם אבל אני לא זוכרת אם בארה"ב אומרים ELEVATOR או LIFT.