כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    הבו לי את בניכם - אמה לזרוס

    11 תגובות   יום שלישי, 25/9/07, 22:36

    "Give me your tired, your poor,

    Your huddled masses yearning to breathe free,

    The wretched refuse of your teeming shore.

    Send these, the homeless,

    tempest-tost to me,

    I lift my lamp beside the golden door!"*

     

    *הבו לי את בניכם היגעים והעניים

     ערב רב של המונים כמהים

    לנשום כבני חורין  

     את הפליטה האומללה של חופיכם המשופעים

     שילחו אותם אלי, חסרי הבית  

      וסחופי הסער  בפנס אאיר בואם בשער זה"   

     

     אמה  לזרוס הייתה משוררת ידועה ומצליחה בניו יורק של המחצית השנייה של המאה ה-19, היא הייתה גם ממבשריה של הציונות עוד בטרם המילה ציונות הפכה למטבע לשון ובטרם הופעתו של הרצל על בימת ההיסטוריה.  

     

    למרות כל אלו, אמה לזרוס  איננה נוכחת בהיסטוריה של הציונות. מלבד רחוב אחד בחיפה שנקרא על שמה, אין לה כל נוכחות במרחב הציבורי היסטורי שלנו, ומעטים בישראל שמעו עליה. במקרים הנדירים שמזכירים את שמה, זה רק בהקשר של שירה המפורסם ה"קולסוס החדש", שכמה שורות ממנו מצוטטות בראש עמוד זה. שיר זה שנכתב בשנת 1883 חרוט על בסיסו של פסל החירות והפך לסמלה של אמריקה המושיטה ידיה אל מהגרי העולם.    

     

    בשמה של אמה לזרוס פגשתי לראשונה כשמו של בית אבות בו שוהים גיבורי ספרו של אלן איסלר "הנסיך של שדרות ווסט אנד".  ספרו המשעשע של איסלר מתרחש בבית אבות על שמה של אמה לזרוס, ומתאר את חיי היום יום של אוכלוסיית בית האבות, כאשר במרכז הספר עומדת העלאתו של המחזה המלט.     

     

    אמה לזרוס נולדה למשפחה יהודית ספרדית, עשירה ומכובדת שהתיישבה בארצות הברית כבר בימי ההתיישבות המוקדמת לאחר  גרוש ספרד. לזרוס נפטרה בגיל 38 ממחלה, אך בשנות חייה המעטות הספיקה לכתוב מספר ספרי שירה, מאמרים ותרגומים ולהיות פעילה בכמה ארגוני פעולה יהודים. 

       

    לזרוס שנולדה למשפחה עשירה, נטמעה היטב בחיי האליטה הספרותית האמריקאית, ובמשך שנים ארוכות, לא ייחדה מחשבה רבה לנושא היהודי וליהדותה ובוודאי שלא למצב היהודים.  

     

    מודעותה של אמה לזרוס לשאלה היהודית נולדה בעקבות קריאה בספרה של ג'ורג אליוט "דניאל דורנדה" שקרא לתחייה יהודית , והתחדדה בשנים 1881-3 עם הגעתם של גלי המהגרים היהודים לאמריקה בעקבות הרדיפות והפוגרומים ברוסיה. לזרוס החלה לכתוב ולתמוך ברעיון של יצירתו של בית לאומי ליהודים בפלשתינה ובהגעתם לארצות הברית.  

     

    במאמר שלה שנכתב תחת הכותרת "איגרת ליהודים" היא קראה לקוראיה היהודים להצטרף למאמץ ליצירתה של אומה חדשה ליהודים, תוך שהיא מזכירה להם שכל עוד לא כולנו (היהודים) חופשיים, איש מאיתנו אינו חופשי.    

    למרות היותה אישה יוצאת דופן, פמיניסטית, משוררת מובילה, אשת רוח חריפה, פעילה בארגוני עזרה של יהודים וממקדמי הרעיון של תחיה יהודית בארץ ישראל מקומה מספר תולדות הציונות נפקד.  

     

    האם העובדה שהיא הייתה אישה או אולי היחסים המורכבים שהיו לה עם הנושא היהודי, גרמו לכך שהיא נותרה אל מחוץ לקנון, או האם זה סתם הזמן והשכחה? אינני יודע לומר בוודאות, אך יש להניח שהיותה אישה לא הקלה על הפיכתה לחלק מן הקנון הציוני.  

     

    אך עדיין לא מאוחר, בשנה זו שבה מציינים 150 שנה למותה. מאז שנתקלתי בספורה דרך אותו בית אבות, רוחש אינטריגות, תככים וסיפורי אהבה, הקרוי על שמה, סיפורה ממשיך לרתק אותי, ואם נרצה, צרופה לתולדות ההיסטוריה הציונית, איננו אגדה.  

     

        Oh for Jerusalem’s trumpet now

     To blow a blast of shattering power,  

     To wake the sleepers high and low,  

      And rouse them to the urgent hour!    

      No hand for vengeance—but to save,  

      A million naked swords should wave. 

     

                                                                       Oh deem not dead that martial fire 

      Say not the mystic flame is spent!  

      With Moses’ law and David’s lyre,       

      Your ancient strength remains unbent.  

      Let but an Ezra rise anew,         

      To lift the Banner of the Jew         

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/7/10 18:10:
      מישהו יודע על תרגום לשירה של אמה לזרוס?

      האם the Banner of the Jew תורגם לעברית?
        28/9/07 18:10:

      הפוסט הזה הוא זהב טהור.

      תודה.

        28/9/07 16:26:

      לזרוס כמובן היה גם אלעזר מהברית החדשה, הקם לתחיה (אם אני זוכר נכון)

       

      המשך מולי לחשוף אותנו לסיפורים כאלה. הציונות עשירה מדי מכדי להיות מתומצתת לסיפרי לימוד של תוכנית ליבה זו או אחרת.

       

      משום מה שורות הפתיחה בשיר שלה, שציטטת, מזכירות לי את מונטי פייתון -

      bring out your deads!

      bring out your deads!

        28/9/07 15:49:
      תודה.
        26/9/07 21:14:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-09-26 07:51:20

      היה גם לזרוס יווני, נזיר או משהו כזה בתקופה הקדומה. על שמו יש מנזר / כנסיה במרכז ירושלים.

       

       

       סוף סוף נפתרה לי המשוואה שעשתה לי מי-מש בראש

      אמה גולדמן (אנרכיסטית יהודיה) ) ברנרד לזר  (אנרכיסט ציוני)  = אמה לזרוס

        26/9/07 07:51:

      היה גם לזרוס יווני, נזיר או משהו כזה בתקופה הקדומה. על שמו יש מנזר / כנסיה במרכז ירושלים.

       

       

        26/9/07 07:33:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-09-26 00:07:18

      מודה ומתוודה שלא שמעתי עליה מעולם.

       

      אבל תגיד, בית לזרוס, ברמת גן, על שמה? כי אם כן, הנה לך - סוג של מוסד. שמעתי שאפילו ישראל והגיטרה, בכבודם ובעצמם, פוקדים את המקום אחת לשבוע.

      את צודקת כנראה בבדיקה קלה שערכתי מסתבר שיש רשת שלמה של מרכזי נוער שנקראת בית לזרוס, בכפר סבא, לוד, חולון, רמת גן, חרושלים וכנראה עוד... אני מניח שזה על שמה, אבל אני אבדוק את הנושא בהמשך.

        26/9/07 00:15:

      מתיקות ש&י את בעצמך. תודה. משאי&ה. מבטיחה &החזיר. אין &י אפי&ו יום איחור אחד בספרייה העירונית. אני גם קוראת מהר....

        26/9/07 00:09:
      סוויטנס, יש &י בשבי&ך עותק (אם תבטיחי &החזיר ... ).
        26/9/07 00:07:

      מודה ומתוודה שלא שמעתי עליה מעולם.

       

      אבל תגיד, בית לזרוס, ברמת גן, על שמה? כי אם כן, הנה לך - סוג של מוסד. שמעתי שאפילו ישראל והגיטרה, בכבודם ובעצמם, פוקדים את המקום אחת לשבוע.

        25/9/07 23:23:

      משוועים לחרות. כנראה לא אנחנו. אחרים ניכסו את דבריה ואנחנו ויתרנו.

      זה נשמע אגדה ממציאות.. מוזר כ"כ שהיא לא מוזכרת. מעצבן אפילו.

      אני אלך לחפש את בית האבות. או אולי להשאיל.

      פרופיל

      mouli bentman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין