אבי ניצול השואה ששרד מן התופת הנוראה היום הוא אדם מבוגר מאוד בן 83 מה כבר נותר לו בחייו ולנוכח גילו המתקדם, ולמרות היותו חבר בעמותת עמך המטפלת בניצולים אני שואלת וכועסת איך ייתכן שביום השואה הקשה והכואב אף אחד לא בא ,ושואל לשלומו???? איך זה קורה לא ביקשתי יותר מזה עוד לפני יום השואה ביקשתי מתנדבים לבוא לביתו -ואין אני מבינה אבל ביום השואה???? אין מי שירים טלפון ??? איפה אנחנו חיים שמישהו יסביר לי... |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
די כואב ומעיק הספור שלך
ולחשוב שבעוד עשור או שניים- - - כל הנותרים מהדור ההוא ייעלם ...
חיבוק גדול ושבת שלום
מקומם היחס הזה.כבן לניצולי שואה, מזדה לגמרי איתך.האטימות שולטת בכל.
היחס שלנו כחברה לניצולי השואה זה אחד הדברים המקוממים ביותר בעיניי (ואני לא בן של ניצולי שואה) - היום אין מה לצפות מההנהגה שלנו: הם עסוקים בשחיתויות בסגנון "הולילנד", וכשהם לא מסובכים עד צוואר בעסקאות מסריחות, הם עוסקים אך ורק בהישרדותם הפוליטית.
מקווה לפחות שאביך בקו הבריאות ושהוא רווה נחת מהמשפחה שהקים!
פניתי אליהם ותגובתם פשוט בדיחה,
שיש אלפי ניצולים ואין מספיק אנשים שיתקשרו
איזו בדיחה עלובה, כמה "אלפים" יש?
וחוץ מזה יש מתנדבים בקלות ניתן לעשות זאת
בהתארגנות נכונה ניתן לבצע כמה שיחות כאלה בהתנדבות
אפילו מצווה.
אני כל כך מבינה לליבך.
זה מעלה תרעומת וכעס,
וראוי לפנות אליהם בשאלה או
יותר נכון בדרישה,
שיתנו את תשומת הלב הזו,
שיבואו.
במיוחד ביום הקשה הזה.
חיבוק
משנינו