ואני יודע עייפות שגופי זוכר. כבר יומיים בין אוטובוס לאוטובוס מניח ראשי על החלון ונרדם. מתעורר בשכונה אחרת יורד מהאוטובוס ולוקח אחר לשכונת מגוריי. כשאני עייף המחשבות שלי הולכות לישון בכל מצב.
ואני את נמש לא ראיתי יומיים...שקט בחדרי...המילים נכתבות מאיליהן, הן רוצות להתבטא, המקלדת רעננה ואצבעותיי לא יוצאות לריקוד הסוער של החיים. עכשיו צהריים ושמש אביבית בחוץ מתערטלת ואני הולך להתכסות ולישון עד למשמרת הבאה. לילה טוב למי שהתגעגע
|