מה בין שביעות רצון לאושר? ~ ♥ ~ רוב האנשים ששאלתי, נוטים לראות באושר מושג נרדף לשביעות רצון. התנסות קטנה, הלקוחה מתחום הדרמה, תמחיש לנו כי שני המושגים אינם היינו-הך.
קחו לכם רגע של שקט, בלי גירויים חיצוניים כלשהם, כבו טלפונים. אתם באודישן ויש לכם רק הזדמנות אחת! התייצבו מול מראה ארוכה. הבמאי מבקש מכם להתמקד על משהו שמשביע את רצונכם ולומר את המשפט: "אני שבע רצון". לא הצליח כל-כך? לא נורא, עוזרת הבמאי לוחשת על אוזנו ואתם מקבלים צ'אנס נוסף.
הרפו, שחררו שרירים, נשימה עמוקה... אתם עדיין מול המראה. כעת הבמאי מבקש מכם לצלול אל תוככם ולהציף את התודעה בזיכרון של רגע מאושר בחייכם, לראותו בעיני רוחכם, לשהות בו ולומר: "אני מאושר".
האם שני הביצועים נראו ונשמעו לכם אותו דבר? הכי לא היה הבדל ניכר בשפת הגוף, במבע הפנים והעיניים, ובגוון הקול?
הנפש עתיקה מן השכל והגוף, על איבריו החיצוניים והפנימיים, הוא אמצעי מובהק ואמין ביותר לביטוי רגשות.
שביעות רצון היא תחושה של "בסדר", אפילו "בסדר גמור". על מנת להגיע לשביעות רצון, ניתן ליזום מהלכים מתוכננים וצמודי זמן. היש נוסחה, טכנולוגיה כלשהי, להגיע לחוויית אושר...?
יהא הדבר שהסב לנו חוויה קסומה זו הקרויה אושר, אשר יהא, אלה הדברים המאפיינים אותה: חוויית האושר היא רגעית, מפתיעה ובלתי ניתנת לשכפול. כל אחד מאיתנו ניסה, לפחות פעם בחייו, לשוב למקום בו חווה, את הרגע הקסום ההוא... נו... ו...?
ביתר העמקה אפשר להבחין כי בחוויית האושר יש מן הטראנסנדנטי. היא אינה מודעת בתור שכזו אלא בדיעבד. בזמן החוויה עצמה - המחשבה איננה. ברגע שהיא מתעוררת, החוויה כבר חלפה, רושמה נותר בתודעה והיא הופכת לזיכרון, עליה נוכל לספר, אך לא נוכל לשוב ולחוותה. יש מעידים כי רק לאחר שחוו את רגע החסד, יכלו להגדירו בתור רגע של אושר, רגע אותו תארו כשלמות והיאחדות עם הכל - כאילו החיים, העולם כולו, והנישגב - מאשרים אותם.
אם התיאור של חוויית האושר מזכיר במקצת או בהרבה חוויית שיא אינטימית, אז אפשר לומר: חוויית האושר היא האורגזמה של הנפש. ~ ♥ ~ לפרק הקודם: תהייה על האושר
|