| עוד משחר נעוריו תהה האדם האם ארבעים ושניים אינץ מספקים לקולנוע ביתי או לא. התלבטתי לא מעט בסוגייה קיומית זו עד שהגעתי למסקנה שלא. הדבר היה אי שם בשנת אלפיים ושלוש עת הזדמנתי לביתו של פרחח אחד שהיה הבעלים של מקרן מסוג אינפוקוס איקס אחד. צפינו בסרט שאינני זוכר את שמו, אך אני זוכר היטב את אותו היום. התחושה היתה דומה מאד לתחושה שחווים כאשר רופאת המשפחה מבצעת בך בדיקה חודרנית דרך פי הטבעת, במילים אחרות החיים לא חוזרים להיות כשהיו. לאחר אין ספור מחקרי שוק, השוואות מטפיזיות והרהורים בשעות הלילה המאוחרות נבחר המקרן והתדפק על דלתותינו. שקט הוא לא. לאלו מביניכם שחשוב להם שקט מוחלט בקטעי הסרט בהם הגיבור מהרהר בגורלה של אישתו שתחיה, תרדו מזה. לעומת זאת כשעוצמת הקול בינונית הוא בהחלט נעלם בסביבתו. החדות טובה, למרות שלפי ביקורות המומחים ציפיתי ליותר. רמת השחור מספקת, אבל רמת הפירוט בקטעים חשוכים טעונת שיפור ביותר, למעשה זוהי נקודת התורפה העיקרית בעיני. עוצמת ההארה טובה מאד, הצבעים נהדרים וכל החוויה בהחלט מומלצת. בכל מקרה, מקרן אינו מיועד לכל אחד - הוא רועש לעיתים, מתקשה להתאקלם בסביבתו ואף נוטה להתקלקל יותר מהממוצע, מצד שני כך גם דודי מנשה, ועדיין הוא הדוד האהוב במשפחה. חלומות פז. |