איזה חתיך, אה? איך אפשר לסרב לכזה דבר? הרי רק אידיוט עם נפש רעועה ותחת גדול יעבור על התמונות של כל הגורים המתוקים עם העיניים השובבות וריח השושנים מהפה, יראה את מונטי יגיד לעצמו: הופסה! זו בדיוק הלוטרה שחיפשתי! ואז יעיף האידיוט מבט אחרון על דירתו הנקייה, שלראשונה מזה שנים לא ראתה פרעוש, ויחליט האידיוט לוותר על החופש שממנו נהנה במשך שלושה שבועות, ויצא החוצה כדי לחכות לאוטובוס שייקח אותו לאוטובוס אחר שייקח אותו לצער בעלי חיים, ואז יצלצל טלפונו של האידיוט ושרון יציע לקחת אותו לשם באוטו, ויצהל האידיוט ויגיע למקום בדיוק כשיש שם ישיבת צוות סוערת, ואף אחד לא ישים לב לתחת שלו, איזו הקלה. ויכנס האידיוט לבדו למכלאה של הגורים, ויראה את כל היפיופים מהתמונות קופצים כמו משוגעים, אבל שם, בפינה של הפינה, יושב לו גור מעוך, לא צוהל ולא שמח, אלא סתם מלקק לעצמו את הזין וחושב על פסוקים מתהילים. וישלוף האידיוט את המעוך ממקומו ויגיד לו - תשמע. אני יכולה לקחת אותך הביתה, אבל שתדע שאם קש היה מתלבש כמו הכלבים הצרפתיים ההומואים, היית צריך למלא ארבע נעליים ענקיות. אתה מוכן לאתגר? ויענה לו הכלב - כן, בטח, מה שתגידי, העיקר שלא יהיה חתול בבית. וענה לו האידיוט - חתול? אני? נראה לך? וככה שילם האידיוט שש מאות שקל, פלירטט בעוז עם אחד הווטרינרים, זרק את היפיוף לאוטו, שלף אותו שוב בגבעתיים, קנה לו צעצועים וכריות ואוכל, הניח אותו באמצע השטיח ואמר לו - יאללה, בוא לדירה של השכנים, אני רואה שבא לך לחרבן.

ויאמר הכלב - תגידי, לא בא לך להפסיק לדבר על עצמך בגוף שלישי עם פין? ויענה האידיוט - לא. וימשיך בסיפורו ואף יוסיף קצת רקע. מוזר באיזו מהירות שכח הוא את ריחות חדר המיון בבית החולים לחיות בבית-דגן, כמה מהר שכח מהחלטתו שלא לקחת עוד כלב אחר לעולם, כדי שלא יביא על עצמו סיוט נוסף כזה. אבל אידיוט נשאר אידיוט. הרי ידע בסיסי בתחביר ובאיות מעולם לא היו מדד לחוכמה, לא כל שכן לאינטליגנציה. וכך ישב לו האידיוט במשך שלושה שבועות ובכה על ביתו הריק ועל חייו הדוממים שהשתנו בן רגע, ואז חשב האידיוט - בן רגע אוכל לשנות אותם בחזרה. וקם האידיוט מהספה, הפסיק לעשן, חזר לאכול, פיזר עיתונים בכל הדירה וראה זה פלא: הזמן אולי מרפא את הפצעים, אבל נמיה חדשה בהחלט מצליחה לתפקד בתור פלסטר. ולא סתם פלסטר מעפן של מבוגרים, אלא כזה מגניב של ילדים, עם ציור של פיה ישובה על טיל. ויחזור החתול השמן לביתו של האידיוט, דווקא כשהמונגרל ניסה להבין איפה הוא נמצא, והיה קצת טנשן וקצת סטרס, אבל אחרי יומיים הכל בסדר והכלב הקטן כבר עולה על החתול שגדול ממנו פי שניים ומזיין אותו בתחת והכל בא על סדומו בשלום.

ארבע נעליים ענקיות.