כותרות TheMarker >
    ';

    reality check point

    לא על כנפי נשרים

    לא על כנפי נשרים
    הוא בא, אם הוא בא,
    ולא שאגת אריות
    היא בשורת כניסתו.

    בסתר זוחל הוא כרמש,
    מגיח לפתע בשעת תרדמה
    מחשכת הפינות הזנוחות,
    הנגד אדם – הפאשיזם.

    אריה (לוין) דקר (1975). שירים. תל אביב: שחר.


    הבלוג הזה הוא בלוג עדויות מהמחסומים בעומק הגדה (ולא מעברי הגבול המצויים כמעט על הקו הירוק). אלו עדויות של אישה אחת, אני, שעומדת במחסומים כבר ארבע שנים וחצי, פעם בשבוע. אני מסתפקת בפרסום עדויות, לרוב מצולמות. את דעתי אני שומרת בדרך כלל לדיון המתנהל בתחתית כל פוסט.

    חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת איננו בלתי מוגבל. כשמצאתי עצמי נותנת במה לדוברים אלימים סגרתי את הבלוג לתגובה לחברים רשומים בלבד. תגובות אלימות מבריחות קוראים רציניים ומדרדרות את הדיון. הודעות אלימות, הודעות פח-זבל או כאלו שלא תורמות לדיון לא ימחקו, אבל חברותו של הכותב בבלוג תפסל כך שלא יוכל לשוב ולהשתתף בדיונים. חופש הביטוי אינו כולל את החירות לפגוע באחרים והוא אמור לממש את זכותי ואת זכותם של קוראי לעשות בבלוג שימוש מועיל.

    אם אתם רוצים להצטרף לבלוג כקוראים פעילים, הצעו לי חברות. המנעו ממכתבי נאצה, גם לפעילי זכויות אדם מותר לדבר. את אלו שישלחו, אפרסם בבלוג בציון שם הכותב. מכתבי הנאצה לא ימחקו, גם אם תגידו ש\"הלבנתי פניכם ברבים\" (כפי שטענו קודמיכם). חישבו לפני שאתם שולחים.

    החומרים בבלוג, כתובים ומצולמים, שמורים תחת זכויות יוצרים. כל שימוש בהם, חלקי או מלא, בהתאם לרוח הבלוג או שלא, ללא אישור ממני, איננו חוקי. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע או לעשות כל שימוש אחר אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב.

    מעבר גבול מאחורי משתלה

    22 תגובות   יום רביעי, 14/4/10, 09:24


      12.4.10, 6:30, השער החקלאי בחבלה

     

     תושבי הוד השרון או כפר סבא שבאים לקנות עציצים במשתלות הסמוכות לכביש 55, ליד ג'לג'וליה, לא מעלים בדעתם שכמה מאות מטרים מאחורי המשתלות מסתתר טרמינל דרכו נכנסים פועלים פלסטינים לעבודתם בישראל. כשהגענו, ב 6:30, השער עדיין היה סגור. קבוצה גדולה של פועלים עומדת מצידו השני של השער. רובם גברים. רק ב 06:45 פלסטינים מתחילים לעבור.

    בין השער לקרוסלה מורשים לעמוד רק ארבעה פועלים. החיילים לא צריכים להנחות אותם או לפקח עליהם. הם יודעים היטב את הכללים. בכל פעם שהמתחם ליד הקרוסלות מתפנה, קבוצה של ארבעה גברים מתקרבת, שאר הפועלים נשארים לעמוד רחוקים. אם יתקרבו לשער, יגש אחד החיילים להרחיקם ממנו. הפועלים אחרי הבידוק מספרים: "החיילת בפנים קשה עוד מעט צריך להוריד גם את התחתונים", וגם - "זה העונש של החיים".

    שעות פתיחה של השער החקלאי בחבלה 06:45 - 07:45, 11:15 - 12:15 ו 16:45 - 17:45. התמונות צולמו ב 12.4.10 בין 6:30 ל 7:15.

     

    כדי לראות את כל המעברים שכתבתי אליהם בשבוע האחרון - אירתח, אייל, ראס א טיה וחבלה - אין צורך לצאת מישראל לשטח הגדה.

     

     

    דברים בבלוגו של אריה עמיחי.

    חייבים לדבר על הכיבוש גם באנגלית - מהדורה מתורגמת של הבלוג. ספרו לחברים שלא קוראים עברית.

    בתיבה הימנית מוסבר מה הולך פה ולמה רק חברי הבלוג יכולים לכתוב תגובות על פוסטים. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/1/16 12:00:

      תושבי השרון והסביבה יכולים להנות גם ממשתלה נוספת הנמצאת בשרון. 
      אני קניתי מהם מס' עצי זית למשק שלנו. מוזמנים לבקר:

      http://www.mashtela-basharon.co.il/gardening_gallery.asp?ProjectID=56 

        18/4/10 14:16:


      "הם יודעים את הכללים" המשפט הקצר והקולע ביותר שמעביר הכל.

       

      גם אנחנו יודעים את הכללים...

        16/4/10 16:49:

      שבתי, כמובטח.

      בידידות, אנה

        16/4/10 14:40:

      צטט: יערת דבש 2010-04-14 21:25:52


      בעיה שלו.

      מפני שמדובר בחוטבי העצים ושואבי המים, מדובר במי שלא יעז להפסיד יום עבודה. ובהתאם הרבה לפני שהמחסום נפתח כבר משתרך תור ארוך של פועלים, מחכים.

       

      בשערים החקלאיים, בהם התנועה בכל מקרה דלילה, זו לא בעיה. באירתח ואייל, שם עוברים מאות פועלים מידי בוקר, נוצרת בעיה אמיתית. המעברים נפתחים ב 04:00 לפנות בוקר וכדי לתפוס מקום טוב בתור יש מי שמגיע שעה קודם לכן, ואפילו יותר, תלוי איפה הם גרים (מי שבא משכם צריך לעבור דרך חווארה או דיר שאראף לפני שיגיע לאירתח. שמעתי מפועלים שהם יוצאים מהבית כבר ב 1:00).

       

      אבל בסופו של דבר, ישראל זקוקה לכח האדם הזול הזה, כך שיש כאן יחסי תלות הדדים. כולם יעברו.  

       

      תודה לך על פוסט חשוב מעין כמוהו.

      אחזור לככב כשכוכביי יחזרו.

      תודה לך!

      אנה


      האדישות הורגת.
        15/4/10 20:05:

      צטט: גיל גרטל 2010-04-15 18:31:24


      תודה

       

      (מאז שסיפרת שאת פורשת, נעשית פוריה שבעתיים)

      בגלל יום השואה ויום הזכרון ויום העצמאות.

      בשנה שעברה התחשבתי. עכשיו, לקראת עזיבה, הבלוג הוא בשבילי, קרוב יותר אלי.

       

        15/4/10 18:31:


      תודה

       

      (מאז שסיפרת שאת פורשת, נעשית פוריה שבעתיים)

        15/4/10 18:03:

      זה מזכיר לי את התמיהות שעולות על אותם פולנים שחיו קרוב כל כך לגדר של מחנה ריכוז נאצי, ולא ידעו כלום.

      איך למדנו לא לשים לב לדברים שקורים כל כך קרוב?

        15/4/10 13:32:

      "החיילים לא צריכים להנחות אותם או לפקח עליהם. הם יודעים היטב את הכללים."

       

      עצוב לשמוע ולראות אפליה כזו

      זמן כה קצר אחרי חג החירות שלנו.

       

      ומה עם החירות שלהם? 

       להם אין זכויות?

        14/4/10 22:41:

      צטט: יערת דבש 2010-04-14 22:30:40


      וואלה מתאים.

      מעכשיו יש לך מינוי בבלוג המוביל ברשת העברית - אתה אחראי המפות.

      ברכותי.

       

      מינוי יש לי כבר מזמן, עכשיו זה תפקיד של ממש!

      [המוביל ברשת העברית.. לא פחות..]

      חן חן.

       

        14/4/10 22:30:


      וואלה מתאים.

      מעכשיו יש לך מינוי בבלוג המוביל ברשת העברית - אתה אחראי המפות.

      ברכותי.

        14/4/10 22:20:

      תודה. באמת מגיע לי פוסט נחמד לארוחת הבוקר :)

       

      נהפוך את זה למנהג, זו תהיה תרומתי הצנועה:

       

      מפה

       

       

        14/4/10 21:25:


      בעיה שלו.

      מפני שמדובר בחוטבי העצים ושואבי המים, מדובר במי שלא יעז להפסיד יום עבודה. ובהתאם הרבה לפני שהמחסום נפתח כבר משתרך תור ארוך של פועלים, מחכים.

       

      בשערים החקלאיים, בהם התנועה בכל מקרה דלילה, זו לא בעיה. באירתח ואייל, שם עוברים מאות פועלים מידי בוקר, נוצרת בעיה אמיתית. המעברים נפתחים ב 04:00 לפנות בוקר וכדי לתפוס מקום טוב בתור יש מי שמגיע שעה קודם לכן, ואפילו יותר, תלוי איפה הם גרים (מי שבא משכם צריך לעבור דרך חווארה או דיר שאראף לפני שיגיע לאירתח. שמעתי מפועלים שהם יוצאים מהבית כבר ב 1:00).

       

      אבל בסופו של דבר, ישראל זקוקה לכח האדם הזול הזה, כך שיש כאן יחסי תלות הדדים. כולם יעברו.  

        14/4/10 21:20:

      שעות פתיחה של השער החקלאי בחבלה 06:45 - 07:45

      ומה עושה מי שמאחר? או מי שלא מספיק להכנס בגלל התור? 

        14/4/10 21:17:

      צטט: Mosheshy 2010-04-14 13:24:52

      מכיר את המקום היטב.חבלה למעשה לכודה בין הגדרות.

      לא רק חבלה, כל הכפרים במרחב התפר.

       

        14/4/10 19:35:
      לא רק תושבי הוד השרון אינם יודעים מה קורה.... רוב תושבי מדינת ישראל אינם יודעים או פשוט מתעלמים מכך
        14/4/10 13:24:
      מכיר את המקום היטב.חבלה למעשה לכודה בין הגדרות.
        14/4/10 11:37:
      מככבת ומעבירה הלאה
        14/4/10 11:24:


      המשפטים הקצרים האלה שלך

      "הם יודעים היטב את הכללים"

      הורסים אותי

      אני מתביישת

       

      במלחמת ששת-הימים הייתי נערה.

      חודש ימים היינו בכוננות כי כל צבאות שכנינו עמדו לערוך מתקפה משולבת

      ואז

      בתוך שישה ימים ניצחנו!!! אנחנו הקטנים הפגנו את כוחינו בגדול.

      זמן קצר אחרי המלחמה המרשימה ההיא התחילו להשמע קולות נגד הכיבוש.

      הזדהתי עם הקולות האלה מיד.

      אבל

      לא פעלתי די

        14/4/10 09:58:

      מציאות כואבת ובלתי נתפסת.
        14/4/10 09:50:

      כאן ינטעו שתילי השלום!

      ארכיון

      פרופיל

      יערת דבש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין