כותרות TheMarker >
    ';

    סיזיפוס

    תמיד ניסית? תמיד נכשלת? אין דבר, נסה/נסי שוב, היכשל/י שוב, הכשלי יותר טוב (סמואל בקט).

    Ever tried? Ever failed? No Matter, try again, fail again, Fail better.


    מחכים/ות לאמת
    מחפשי/ות האמת לא נגמרים/ות, אבל חיים/ות בזבל.

    0

    האם "הארץ" בדרך לנטוש את בלאו?

    0 תגובות   יום רביעי, 14/4/10, 16:47


    מי שקורא את מאמרו של יוסי מלמן, "אני הייתי מתייצב לחקירה", יכול לראות כאן סימן לכך שב"הארץ" מתקיים לפחות דיון על אפשרות של לחיצה על כפתור "כסא המפלט" והפקרת  בלאו, אם הלה ימשיך בסירובו לחזור לישראל.

    ברור שהפרשה הביאה הפסדים כספיים ניכרים לעיתון, שממילא לא שרוי במצב מזהיר, שכן הוא לא השכיל למנף בצורה חיובית את הפירסום הרב שבו זכה. לא רק ש"הארץ" השאיר את המאבק הפומבי נגד הצא"פ ל"ידיעות" שגזר בוודאי כמה קופונים כספיים לא מבוטלים ממבצע העמוד המושחר, אלא הטיפול העיתונאי בפרשה היה זמן רב מדי לאחר כך די מינורי.  לדוגמא רק באיחור מתפרסמים קמצוצים כמו סיפוריהם של אלוף בן וראובן פדהצור על זה שהחזיקו מסמכים סודיים. זה מעט ומאוחר מדי.

    מה היה קורה לעיתון גם מבחינה תפוצתית, אם הוא  היה מפרסם עכשיו למשל את כתבתו של בלאו שצונזרה שבוע לפני "עופרת יצוקה"? לא יכול להיות שקיים נימוק בטחוני רציני היכול למנוע פירסום שכזה.  הרי המבצע כבר הוצא לפועל וגם אז, בדצמבר 2008 המאמר מבחינת הצנזורה היה כמסתבר גבולי, שכן הוא אושר תחילה לפירסום ורק כשהוא היה בדפוס הוחלט אחרת. זה היה סקופ בינלאומי עכשיו אם המאמר היה מתפרסם כולו או בחלקו. היינו יכולים למשל ללמוד עד כמה היו הוראות לבצע פשעי מלחמה ומה למשל כלל שלב ג' שאליו לא הגיעו, לאחר שהאמריקאים לא היו מוכנים לתת לו אור ירוק (לא היו "מספיק" אבידות ישראליות שהיו מצדיקות זאת, שכן כמו שהחיזבאללה ב-2006 בהתנגדות חזקה ויעילה, הפתיע החמאס ב-2008/9 בהתנגדות חלשה מהצפוי).

     ברור מאידך שעד כמה שקם היתה מקורו של בלאו למאמר, המידע שלה לגבי המבצע בעזה היה מיושן משהו שכן הוא מקסימום מ-2007 ובוודאי עבר שיפוצים שונים מאז, כולל כאלו שנבעו מחוות דעת משפטיות שנועדו למנוע האשמות של פשעי מלחמה. חוות דעת שכזו טיהרה בדצמבר 2008 גם שרץ של גירוש אזרחים פלסטינים מבתיהם תוך התראה קצרה והקמת "ערי רפאים" (אולי גם במצריים). למרות זאת המאמר יכול ללמד ולהבהיר דברים מאוד בסיסיים כמו מטרות המלחמה כפי שהמטכ"ל ראה אותן).

     

    פירסום המאמר של בלאו מדצמבר 2008 חשוב מאוד וחיוני גם לדיון הציבורי בפרשה הנוכחית, אך נראה של"הארץ" חסרה התעוזה והמעוף לנצל את ההזדמנות שנפלה לחיקו. מכיוון שממילא נראה שהעיתון יותר פופלארי בחו"ל מאשר בישראל, זו היתה יכולה להיות הזדמנות פז עבורו להרחיב מהדורה בינלאומית  בשפות שונות (גרמנית היה מבצע פשוט יחסית מבחינת הבעלות של העיתון) שבוודאי גם יכולה להביא הכנסות נאות בצידה.

    אחרי שגמרתי לשחק אותה יועץ ל"הארץ" אחזור לפרשת החודש. לא נראה שזה סביר ש"הארץ" היה בכלל מודע לכמה ואיזה מסמכים בלאו החזיק, שכן אין זה נהוג שעיתונאי משתף את המערכת במימצאיו עד רמת רזולוציה כזו. גם בתוך אותו עיתון,  עיתונאי לעיתונאי כלב/זאב. אחד גונב מהשני סיפורים ותחרות פנימית היא עניין נפוץ. מלבד זאת אי אפשר אף פעם לדעת למי יזלוג החוצה מידע כזה או אחר אם יהיה ברשות המערכת. כאשר נכתבת כתבה ספציפית נחשף  בדרך כלל העורך ו/או מישהו אחר האחראי על הפירסום (למשל ראש מדור) נקודתית למספר קטן של מסמכים מגבים. מהבחינה הזו אפשר להאמין ליוסי מלמן (גנב לא קטן בזכות עצמו - זאת על סמך ניסיון ולא רק ידע אישי) שכותב היום:

    "אפשר שגם "הארץ" צריך לעשות את חשבון הנפש שלו מהטיפול בפרשה. העיתון שגה כשהפקיד בידי הכתב ועורכי דינו את ההחלטה איזה מסמכים להחזיר."

    כלומר שהעיתון בעצם לא ידע בכמה ובאיזה מסמכים מדובר, מה גם שלא ידוע בצורה וודאית כמה מסמכים העבירה באמת ענת קם לבלאו. השגיאה ש"הארץ" עשה אז היא לגמרי אחרת. אם באמת היה רצון כן לשמור על חיסיון המקור לא היתה שום סיבה בעולם להאמין לשב"כ שיעמוד בהסכם והיו לפחות שני עיניינים שהיו צריכים להדליק נורות אדומות.  דרך אגב לא נראה שהמסמכים שפורסמו בעיתון בנובמבר 2008 עזרו לשב"כ למצוא את קם, אלא החמישים שהועברו בספטמבר 2009 ועזרו לצמצם בצורה משמעותית את מעגל החשודים. אם ענת קם לא היתה מחזיקה את המסמכים האמורים במחשבה האישי מן הסתם גם חוסר הזהירות של בלאו שממש נכפה עליו, לא היה מזיק לה.

    שתי נורות האזהרה הן:

     

    • ממש לא סביר שאפילו השב"כ לא הביא בחשבון שלבלאו יש לפחות גיבוי אחד למחשב שלו וכל פעולת השמדת המחשב המגוכחת והמוזרה היתה צריכה ללמד על חוסר יושר ופעולת הטעיה.
    •  גם הנכונות של השב"כ לשלם סכום של 14,000 ש"ח הנראה מוגזם כאשר היה אפשר להשמיד רק את הדיסק הקשיח והזכרון נראה כמו תשלום של אתנן מפתה.

    אם שואלים מה נשתנה? למה בלאו הסכים בספטמבר 2009 לעיסקה שדחה על הסף בנובמבר  2008? הרי נראה שהופעל עליו לחץ פסיכולוגי לא מתון גם מצד השב"כ וגם מצד העיתון למצוא עסקת פשרה, דבר שקרוב לוודאי חוזר על עצמו עכשיו. אני משער שגם ממערכת "הארץ" מפעילים כעת לחץ פרוע על בלאו להיכנע ולשוב ארצה. נראה שחששו של בלאו מפני חזרה לישראל הוא לא בלתי מבוסס.

    יוסי מלמן בכתבתו מיתמם כאשר הוא משווה את חקירתו על ידי השירות החשאי הבריטי למה שמצפה לבלאו בישראל:  "באחת הפעמים השתתפו בחקירה קצינים ממשטרת לונדון שחקרו אותי אם קיבלתי מידע סודי מקצין ב-6-MI, "המוסד" הבריטי. התייצבתי לכל החקירות. זה לא היה נעים. החקירות היו ממושכות והשאלות נוקבות. פה ושם השמיעו החוקרים רמיזות על העונשים הכבדים הצפויים לי. סירבתי לחשוף את מקורות המידע שלי, טענתי שפעלתי על פי החוק ועשיתי את עבודתי העיתונאית כפי שמקובל בחברה דמוקרטית. בסופו של דבר גם החקירה לא היתה נוראה כל כך."

     

    לפי מה שיוסי כותב, אני מניח שהוא מדבר על חקירה שהתקיימה בבריטניה לגבי פירסום עמוד מתוך הצעה לספר שסוכן לשעבר של הMI-6  בשם ריצ'ארד טומלניסון ניסה לפרסם באוסטרליה. יוסי פירסם ב"הארץ" פרטים מהתקציר שקיבל ממקור שמחוק בגוף הפאקס שקיבל. מדובר על מעורבות השירות החשאי הבריטי בפרשת מנבר ולגבי ניסיון משותף למכור חומרי מוצא וטכנולוגיות לייצור נשק כימי לאיראן. מכיוון שיוסי העביר לי את המסמך, פירסמתי אותו בבריטניה, לאחר שאני עצמי נעצרתי בגללו ב-1999 בנמל התעופה הית'רו ע"י ה- הMI-6, נחקרתי בתנאים מאוד לא נוחים ומאיימים ומסמכים רבים שהיו ברשותי (גם כאלו שלא היו קשורים לפרשה) הוחרמו ומחשבי הוחרמו לחודשים ארוכים (ראו דיווח ב"הארץ", גארדיאן והאובזרוור). חשוב לציין שאני לא הרגשתי לרגע ממש מאויים למרות שהבריטים ניסו להאשים אותי במעורבות בסחר בנשק כימי ועטו כמוצאיי שלל על תעודת משלוח של חומר מסוכן לאיראן שהיתה ברשותי. המסמך שקיבלתי אותו במסגרת תחקירי היה משנת 1992 וממילא שמי לא הופיע בו. העסק נראה לי יותר כבדיחה רעה ובהתאם לא הפסקתי לצחוק ולהתלוצץ אחרי ההלם הראשוני מכך ש-12 ז'לובים חיכו לי במיוחד ליד דלפק "סוויסאייר". מצבו של מלמן היה בוודאי עוד הרבה יותר נוח משלי.

    אין מקום להשוות את העניין המצחיק הזה למה שעלול לחכות לבלאו בישראל. הרי במוצהר רוצים להאשים אותו בריגול חמור והשב"כ הפר כבר פעם אחת הסכם איתו שאותו לא התכוונו מלכתחילה למלא. כלומר מילה זו לא מילה.

    הרי ידוע ששירותי הביטחון הישראליים נוהגים לתפור תיקים. דווקא מקרה נחום מנבר שאותו חקרתי די ביסודיות ומלמן מזכיר אותו בצורה לא נכונה, מוכיח זאת. מנבר הוא ללא ספק נוכל שלא מכיר נאמנות לחברים (אני מכיר הרבה ניזוקים), אבל הוא בהחלט יכול לכתוב ספר תחת הכותרת "הבוגד שלא בגד".

    ישנם מסמכים ועדויות רבות, כולל זו של טומלינסון המעידים שמנבר פעל מול האיראנים בידיעת ובהוראת מפעילו בשב"כ על פי תיאום עם המוסד. בסוף 1993 הוא קיבל אזהרה חמורה (בלבד) מקצין משטרת ישראל להפסיק בסחר, לאחר שביולי ההוראה היתה להמשיך. מנבר אכן הפסיק פעילות זו ולכן טומלינסון נכנס בכלל למבצע כדי להחליפו ומנבר גם לא הואשם שהוא המשיך בסחר.

    הסיבה האמיתית למעצרו של מנבר עדיין לא ידועה ורק הנקמנות הגדולה בו פורסמה כאשר חותמת הגומי המשפטית סירבה אפילו לשחררו גם אחרי ריצוי שני שליש ממאסרו. לא עזר למנבר אפילו שאישים כמו ראש אמ"ן לשעבר אורי שגיא התגייסו למענו.

    אם מנבר, קיבוצניק וקצין צנחנים לשעבר, ידיד ותורם של יצחק רבין ושמעון פרס נתקע לשנים ארוכות בכלא , מה מצפה לבלאו שהביך כבר לפני זה שוב ושוב את הצבא?

    כל הדרישה להחזרת המסמכים היא יותר ממוזרה. אם מדובר ברצון של הצבא לדעת באילו מסמכים מדובר, הרי יש להם אותם אצל ענת קם ואין שום אפילו רמז לכך שבלאו מתכוון למסור אותם לגורם זר. ממילא גם לא סביר שבלאו מחזיק אותם איתו בלונדון, או בכל מקום אחר בו הוא נמצא, שכן הוא יצא למסע תענוגות בן שלושה חודשים עם ארוסתו לסין. אין להניח שהוא לקח איתו את ארכיונו. חוצמזה למצוא אותו בלונדון זה יותר קשה מלמצוא מחט בערימת שחת.

    גם ל"הארץ" וגם לשב"כ  לא כדאי לדחוק את בלאו לפינה. שכן במידה ויש לו בכל זאת גישה למסמכים הוא יכול למשל למסור את אלו הקשורים ישירות בפשעי מלחמה לאו"ם ולזכות בחסות ובתמיכה בינלאומית רחבה.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      shraga elam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין