מוקדש לאמהות השכולות ביניהם עדה גלעדי דודתי

הו אמא עבריה
כאשר תחלמי חלום
והנה הדלת נפתחת
ודמותו בפתח עומדת
מחייכת ופורשת ידיה
צועדת באון ובביטחה
אל עולמך החם והמיטיב
ואת בנפש חפצה
עוטפת בכנפיך את גופו
ראשך בכתפו המאובקת
ניצני זקנו בלחייך
בריחו החם והמוכר
בזעת מדיו הירוקים המחוספסים
בשמני שרשרות הטנקים בשערו
בעיסת הבוץ בנעליו
בשקית הכביסה המלוכלכה
במבט עיניו המחייך לשלומך
ואנחנו כולנו חולמים איתך
ואנחנו כולנו
בוכים איתך

הו אמא עבריה
בעצב תלדי את בנך ובשמחה
ואנחנו, לא ידענו
בעצב תכניסיהו לבריתו וברעדה
ואנחנו, לא ידענו
בעצב תגדליהו למצוות ובחדווה
ואנחנו, לא ידענו
בעצב תוליכיהו חופתו ובדמעה
ואנחנו, לא ידענו

הו אמא עבריה
בעצב תגדליהו
ובשמחה
ואנחנו,
לא
ידענו