על עצמאות, עצמות ומהות 

יום העצמאות קרב ובא, שמחה גדולה.

יומה הגדול של המדינה היום בו כולנו נבלעים אל תוך הכללי, המרחב הציבורי הפאתוס בולע אנשים.

ואני רוצה להפנות לזווית אישית

שכן בתוך המדינה העצמאית חיים בסופו של דבר המון פרטים בודדים.

ואתחיל מהסוף

אני באופן אישי, לעצמי אוהב לשלב את היום הזה

ליום העצמות  - יום שבו עם ממנגל עצמו לדעת וחש חובה לחגוג, לקפוץ ולכרכר

וליום עץ - מהות - יום בו כל פרט חושב מהי המהות, לשם מה נתכנסנו כאן ולא רק חברי מועצת העם.

והשאלות היותר מציקות

האם אכן ישנה עצמאות לכל אזרח במדינה?

האם באופן שווה יכול כל אחד ויכולה כל אחת במדינת ישראל העצמאית מזה 62 שנה להגשים את עצמו או את עצמה?

האם אנו כחברה מאפשרים עצמאות לכל אחד/ת חופש בחירה, תנועה, עשייה?

לקראת השנה הבאה עלינו לטובה

אני מאחל לנו

שנדע למצוא את הכלים לבנות חברה ישראלית

ערכית יותר ושיוויונית יותר

חברה בה הדלת פתוחה בפני כל אחד/ת להגשים עצמו ולהביא את היתרון היחסי שלו, את הכשרון המיוחד שלו את הרצון האישי שלו לידי ביטוי ומימוש.

תחי מדינת ישראל

ויחי כל אחד ואחת מאזרחי המדינה

יחי בחיי חופש ועצמאות להגשמה אישית וכללית.

עמיחי.