בלוגדין
מדיה חברית, מדיה חברתית, מדיה חברתית - משפטית, וקצת פובליציסטיקה.
פוסטים פופולאריים
-
על שיווק עורכי דין במדיה חברתית ורשתות חברתיות
13/12/10 | 1055 צפיות
-
עורכי דין וירטואליים ומיקור חוץ – הדבר החם הבא גם בישראל?
15/4/10 | 2428 צפיות
-
רשימת עורכי הדין המובילים והמשפיעים במדיה החברתית - משפטית בישראל
29/10/09 | 6277 צפיות
-
ענף משפטי חדש – עו"ד לענייני מדיה חברתית
30/1/10 | 1993 צפיות
-
עורכי דין ורשתות חברתיות
17/8/11 | 1118 צפיות
-
שידור הקלטת של גלעד שליט – פגיעה חמורה ובלתי חוקתית בפרטיותו – תגובה לעמדתו של אלוף בן ב"הארץ"
1/10/09 | 4149 צפיות
פוסטים אחרונים
- עורכי דין ורשתות חברתיות 17/8/11
- על שיווק עורכי דין במדיה חברתית ורשתות חברתיות 13/12/10
- 100 הבלוגים המשפטיים הטובים ביותר בשנת 2010 2/12/10
- שתהא לכם שנה טובה וזהירה ברשת 6/9/10
- סטודנט למשפטים? מה אתה עושה למען מיתוגך וקידומך במדיה חברתית? 17/5/10
- social media policy - תקנון להתנהלות ארגונית במדיה חברתית 10/5/10
עורכי דין וירטואליים ומיקור חוץ – הדבר החם הבא גם בישראל?
|
המשבר הכלכלי, המיתון וההצפה בשוק עורכי הדין (גם ארה"ב סובלת מזה) הוליד טרנד חדש שתופס תאוצה – שירותים משפטיים וירטואליים במיקור חוץ (legal outsourcing). להוצאת השירותים המשפטיים אל מחוץ לגבולות המדינה או הפירמה, יש מטרה אחת מובהקת – לחסוך זמן וכסף לפירמות שפועלות בעולם המערבי.
השבוע דווח כי השחקן סשה ברון כהן (בוראט, עלי ג'י) ניצח בתביעה שהוגשה נגדו ונגד ערוץ 4 הבריטי בארה"ב. הידיעה המעניינת נוגעת דווקא לפן שולי בתביעה - עורכי הדין שייצגו את כהן ואת ערוץ 4 בבית המשפט בארה"ב, כולם אזרחים הודים, עובדים של חברת מיקור חוץ שמקום מושבה בהודו , אשר קיבלו הכשרה והסמכה בדין האמריקאי.
במקרה של סשה ברון, בחר ערוץ 4 להעביר למיקור חוץ טיפול מלא בתביעה ובכך לחסוך במידה ניכרת את עלויות הייצוג של הפירמות האמריקאיות. אולם שירותים משפטיים במיקור חוץ הם לאו דווקא שירותי ייצוג וליטיגציה, עורכי דין יכולים לעשות שימושים רבים ולהיעזר בשירותים משפטיים וירטואליים ולא וירטואליים של מיקור חוץ (כאשר במקרה זה אין הכרח שיהיו חיצוניים למדינה, מיקור חוץ הוא גם שירות הניתן מחוץ לפירמה) גם למטרות אחרות וכתמיכה נקודתית בתיק מסוים.
בין השירותים המשפטיים שמוצעים במיקור חוץ ניתן למצוא קשת רחבה של אפשרויות ולמעשה מדובר בכלל השירותים המשפטיים אשר ניתן לחשוב עליהם, מחוות דעת משפטית לתיבת האי מייל, עבור לטיוטות כתבי טענות, תמיכה און ליין למחלקות משפטיות בארגון ועד לשירותי ייצוג וליטיגציה מלאים כמו במקרה של השחקן סשה ברון.
השאלות האתיות:
אין חולק על כך כי החיסכון אכן משמעותי (למזמין השירות – העו"ד ולאו דווקא ללקוח) כאשר נעזרים בשירותים משפטיים במיקור חוץ. אולם לצד החיסכון והתועלת, נשאלות גם שאלות הנוגעות לכללים האתיים אליהם כפופים (או לא) נותני השירות במיקור החוץ, כאשר הדאגה העיקרית היא לענייני סודיות וחיסיון הלקוח. שאלות נוספות עוסקות בעצם החוקיות של מיקור החוץ בהתאם לדין הנוהג במדינה ספציפית.
ברמה האתית מעוררת הסוגיה גם השאלות הבאות: האם הזמנת שירות מטעם קבלן חיצוני מחייבת אישורו של הלקוח? האם העו"ד המזמין נושא באחריות לאיכות השירות שנתקבל מאת קבלן חיצוני? האם המידע שעובר ברשת מאובטח ברמה סבירה? ואם מדובר על שירות וירטואלי מעו"ד ללקוח – האם יש משמעות לעובדה שלא נפגשו מעולם פנים אל פנים?
בסופו של יום ראוי שמי שעושה שימוש בשירותים משפטיים במיקור חוץ, ייתן דעתו על איכות השירות אותו הוא מקבל מהקבלן החיצוני, תוך שהוא מוודא כי התוצאה אינה פחותה באיכותה מזו אשר הוא עצמו היה משיג למען הלקוח וכי החיסיון והסודיות של הלקוח נשמרים ומאובטחים בקפידה.
המצב החוקי בישראל – האם זה אפשרי אצלנו:
האם בישראל ניתן לעשות שימוש בשירותים משפטיים במיקור חוץ? התשובה היא כמו במקרים רבים – תלוי....
אם אנחנו מדברים על מצב בו עו"ד המחזיק ברישיון ישראלי לעריכת דין מזמין שירותים משפטיים מעו"ד אחר המחזיק גם הוא ברישיון ישראלי לעריכת דין, כנראה שאין עם כך בעיה, זה נעשה בפרקטיקה מדי יום, למשל במקרים בהם תיק משפטי מסוים הוא מורכב וחורג מתחום משפטי אחד בו מתמחה עורך הדין המוביל את התיק. כנראה שבמקרה זה אין גם בעיה שהשירות יינתן ברמה הוירטואלית (החלפת חוות דעת במייל מעו"ד לעו"ד).
הסוגיה בעייתית יותר כאשר מדובר במתן שירותים משפטיים מצד מי שמחזיקים ברישיון ישראלי לעריכת דין, אולם מקום מושבם הקבוע לא בישראל והם מבקשים לייעץ למי שאינם עורכי דין. לפני כשנה יזם משרד האוצר תיקון חקיקה שיאפשר לפתוח את שוק עריכת הדין לעורכי דין זרים ולפירמות זרות במסגרת חוק ההסדרים. ליוזמה זו, אשר הייתה ככל הנראה מכשירה גם שירותים משפטיים במיקור חוץ, הובעה התנגדות עזה מצד לשכת עורכי הדין בטענה כי "מדובר ביוזמה שבאה לשרת קבוצה קטנה של פירמות גדולות, שיקבלו שירות משפטי במשפט הזר והבינלאומי, וכי בפועל, יוביל הדבר לכניסה לא מבוקרת של עורכי דין בעלי הכשרה זרה למעגל נותני השירותים בארץ, בלי סינון אפקטיבי, בלי פיקוח וללא יכולת אכיפה של כללי האתיקה המגינים על הציבור" (ראה כאן בהרחבה).
בעיה משפטית נוספת היא בעצם מתן השירותים המשפטיים במימד הוירטואלי. הדין הישראלי מחייב היום כי עו"ד ייפגש עם לקוחות ו/או עם לקוחות פוטנציאליים במשרדו או "בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע" (ראה סעיף 3 לכללי לשכת עורכי הדין - אתיקה מקצועית- התשמ"ו-1986). אני אהיה הראשון לטעון שהרשת היא מקום מכובד והולם לפגוש לקוח, מה גם שזה כבר קורה בישראל בתחומים רגישים לא פחות – בין פסיכיאטרים למטופלים למשל (ראה כאן בהרחבה - טיפול פסיכולוגי דיגטלי) אולם כנראה שהמחוקק והפרשנים אינם כוללים (עדיין) את הרשת בגדר המקומות ההולמים למפגש ביו עו"ד ללקוח. רמז לכך אפשר לראות בהחלטה האתית הקובעת כי לא ניתן לאמת תצהיר בפקס'. ואם אסור לתת שירות וירטואלי נקודתי ושגרתי ללקוח מוכר, כנראה שאי אפשר עדיין לתת שירות משפטי וירטואלי מקיף.
סיכום: שירותים משפטיים וירטואליים במיקור חוץ הם טרנד חם ולא רק בגלל החיסכון המשמעותי בכסף, אלא גם בגלל הפן והאופי הטכנולוגי שלהם, הקלות והמהירות היחסית בה ניתן להעביר את המידע ברשת מבלי להתחשב במגבלות של זמן ובגבולות גיאוגרפיים. סביר להניח שבקרוב מאוד נראה שירותים כאלו גם בישראל – משרדי עורכי דין וירטואליים (מקומיים) המציעים שירותים משפטיים כמעט מלאים, בשלב ראשון מעו"ד לעו"ד ובשלב שני (ושם כנראה גם הפוטנציאל העסקי המשמעותי) מעו"ד ללקוחות ברשת, זאת בהנחה שהחוק ישתנה ויאפשר את מתן השירות, כפי שראוי שיהיה בעידן שכולו וירטואלי או למצער עידן שבו כולם ברשת. |
תגובות אחרונות
-
aditax
בתגובה על למה המאגר הביומטרי רע דווקא למי שאין לו מה להסתיר
-
zeirauri
בתגובה על עורכי דין ורשתות חברתיות
-
ה.גדול
בתגובה על סטודנט למשפטים? מה אתה עושה למען מיתוגך וקידומך במדיה חברתית?
-
בניאון
בתגובה על על שיווק עורכי דין במדיה חברתית ורשתות חברתיות
-
zeirauri
בתגובה על שתהא לכם שנה טובה וזהירה ברשת
-
zeirauri
בתגובה על עורכי דין וירטואליים ומיקור חוץ – הדבר החם הבא גם בישראל?
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סער,
יש כאן שני משורים:
1. אני חושב שאסור לעו"ד לאשר תצהיר כשהוא אינו בטוח בזהות החותם. ניתן לחתום מרחוק בחתימה דיגיטלית, זה הליך לא נח, לא מתאים לכל אחד ויקר. השיט של "כרגע חתמתי ושלחתי לך בפקס או במייל" יכול להיות מעט בעייתית, אך הייתי משאיר לעוה"ד קצת יותר מרחב לשיקול דעת.
2. כשאדם לא נמצא מולי, אני (ואני מדבר בשם עצמי בלבד) לא תמיד בטוח שהוא אכן הבין על מה הוא חותם. אני מודע שז יכול לקרות גם כשחותם מולי, אבל כשהחותם לא מולי, יש יותר סיכויים. אני ייתי ולך לכיוון של צמצום דרישות התצירים בעניינים לא מותיים, אבל זה כבר דיון אחר.
בראי כוללת, אולי עדיף לעמוד על דרישת הנוכחות.
Virtual Lawyer does work provided you adapt your client care to the online world and this is how you do this:
For about 2 years now, we at Bains Cohen Solicitors & Notary (based in London) (http://www.BainsCohen.com ) are carefully implementing a virtual lawyer strategy with 2 main aims. The first is to attract international business, mainly from Israel and the USA, and second to attract normal clients who in the past have never considered instructing a lawyer without ever meeting with the lawyer, which means that we can attract good clients from all over the UK as well as from overseas and not just from London and Essex where the firm has offices.
Our secret in doing this so successfully is that we are constantly analysing our clients to find out what their main concerns are in relation to instructing lawyers generally. We worked out that the main concern is Trust. We then made sure that our message online is a message of trust which means that our message is focused on the client rather than on ourselves. .This has removed the need for many people to ‘meet with us’ in order to trust us. We now have more clients that we have never met in person than clients that met with us prior to hiring our services. The key is to commit yourself to providing exceptionally good service which most lawyers simply don’t do. In Israel there is a misconception that a Virtual Lawyer wouldn’t work and that the public is simply too sceptical. I believe that this is not necessarily the case and that if you bring people to trust you, this is all that matters and that whoever wants to benefit from Virtual Lawyer needs to start NOW creating the necessary trust. The way to do this is by first providing people with plenty of useful free information, encourage people to develop relationship with you (by offering free downloads, free chats, and good quality email marketing) and not to focus on making a SALE for at least 6 months. Then when the trust I there and the relationships are on their way, you will start benefiting from being a Virtual Lawyer.
Please by all means have a look at http://www.BainsCohen.com and pay attention to the themes which I described above.
If you think about it you will realise that even Israeli people, with all their scepticism, still fall victims to fraud where they pay some people money without meeting with them first and then lose it all for being naive. It proves the point that meeting with someone in person in not an essential ingredient to create trust.
I hope that this helps
Yair Cohen
Solicitor, London
http://www.BainsCohen.com
ואם את לא מציגה את זה כחוו"ד של עו"ד זר , אלא משתמשת בחומר שנאסף עבורך?
זה לא חסך לך המון זמן לחפש בשפה שאינה שפת אימך כדי למצא רק מה שהיית צריכה?
תודה מאיר.
איני חושב שכיום זה נכון לצאת לדרך במיזם כזה בגלל שלצערי וכפי שאני כותב, הדין הישראלי קצת מגביל כרגע את האפשרות לעשות זאת.
חג שמח
שלום חנן, תודה.
אני מניח שאתה מבקש להמחיש עד כמה הרשת, שאין לה גבולות גיאוגרפיים, מסבכת מערכות שרגילות לתנאים הברורים של העולם הפיסי. זה נכון... :-)
חג שמח
סער שלום,
מרתק. אין ספק שבעתיד נראה יותר פעילות עסקית דרך BizAvatar וירטואלי כזה או אחר.
כעת לשאלה "הכה את המומחה" בשבילך:
לקוח X מישראל תובע את חברת Y הצרפתית ומשתמש לצורך כך במיקור חוץ עורכי דין מהודו.
הפלטפורמה הוירטואלית Z שבה התקיימה העיסקה שבגינה התחילה התביעה, היא בבעלות חברה אמרקאית
שמאוחסנת על שרתים של חברה גרמנית. איזה מערכת חוקים תופסת במרחב וירטואלי Z ואת מי זה מחייב?
חג עצמאות שמח,
ד"ר חנן גזית
מנכ"ל MetaverSense
www.metaversense.com
תודה ששיתפת זה רעיון למיזם
המשך יום מקסים!
לא בעיה, לדעתי, ובלבד שהוכחה מומחיותו של אותו עורך דין זר בדין החל במדינה שלו, חוות דעתו הוגשה בהתאם לתקנות והוא זמין לעדות, הן לצורך הגשת חוות הדעת באמצעותו והן לחקירה מטעם הצד השני.
חג שמח גם!
היי אילנה, תודה.
תרענני את זכרוני, מדוע זו בעיה מבחינת בית המשפט לקבל חוות דעת של עו"ד זר בקשר עם הדין החל במדינה שלו? או לחילופין, האם יש חובה להציג בתוך כתב טענות את מי שעומד מאחורי האסמכתאות? (לא את האזכור של הפסיקה או החוק הזר אלא את העו"ד המלקט)?
חג שמח,
סער
סער,
נהניתי לקרוא את הדברים.
לענין התגובה שלך לאורי - אני יכולה לחשוב למשל על קבלת חוו"ד לענין דין זר נוהג באותם מקרים בהם יש צורך להוכיח דין זר בהליכים המתקיימים בארץ. למשל, בתיקים של התרת נישואין של בני זוג שנישאו בחו"ל. דווקא בדרך הזו זה יכול להיות שירות מהיר, יעיל ומועיל. השאלה שתשאל היא אם גם בית המשפט יסכים לקבל חוו"ד כזו, בדרך הזו.
תודה דורון.
מה דעתך על החקיקה האוסרת אימות תצהיר בפקס' ? זה הוא סוג של שירות שהיה יכול לחסוך הרבה כסף ללקוחות אם היה מתאפשר כשירות וירטואלי לא?
מאד מעניין.
בלי קשר למיקור חוץ, אני כבר שנים טוען שישנם סוגים רבים של שירותי עריכת דין שניתן לתת במרחב הוירטואלי ומרחוק, ללא צורך שעוה"ד והלקוח ישהו בו זמנית באותו החדר.
כמו כן, אינני משוכנע שהכלל הקובע שעו"ד ייפגש עם לקוחו במשרדו (או במשרדים של חברה אם זה הולם את כבוד המקצוע) הוא כלל הקובע שחובה להיפגש. יחד עם זאת, ברור לי שיש מקרים רבים בהם הנסיבות מחייבות פגישה, לא מבחינה אתית אלא מבחינת הצור ליצור יחסי אמון בין הלקוח לעוה"ד.
תודה אורי.
מה לגבי הזמנת שירותי תמיכה עבורך כעו"ד ? למשל: אתה עובד על תיק גדול, יש לך שאלה משפטית לברר שתגזול ממך 4 שעות פלוס מינוס. נניח ששעת עבודה של ספק שירות משפטי במיקור חוץ זולה משלך ב50 דולר וכל שעליך לעשות הוא למלא טופס ברשת עם השאלה, לשלם באשראי ולקבל תוך 24 שעות תשובה ברמה מספקת לשאלה. מה דעתך?
חג עמצאות שמח
סקירה יפה מאד ומועילה.
נדמה לי שעורכת דין אחת ניסתה לעשות מיזם של הסכמי גירושים ברשת - לא ידוע לי אם המיזם התרומם.
קשה לי לדמיין מי מלקוחותי מעביר תביעה שלו לעורכי דין בהודו או מתייעץ עמם ייעוץ שוטף. אבל לך תדע..
נדמה לי, מהפאן הפיקנטי, ששירותי עריכת דין בישראל לא יקרים מבהודו. מי שבנו הסתבך שם בצרות יכול לספר על תעריפים של 250 דולר לשעה ויותר.