ואיך מתכוננים למפגש עם קודש הקודשים,
מהו המקום הזה אותו כבשו הנשים
והגברים עומדים בצד ומחכים לרגע אחד
בו לא תעמוד שם אישה
ויוכלו אף הם להתקרב אל הקיר הצפוף
מולו יכולים לעמוד או לשבת רק 4 אנשים
וכדי להתקרב אליו,
יהיו אשר יחכו שעה ארוכה לאותו רגע מרגש

פסגת הר המוריה, עליה עמד קודש הקודשים,
שוכנת פחות-או-יותר במחצית אורכו של הכותל המערבי,
במרחק של כמה עשרות מטרים מזרחה מהקיר.
עם הכשרתן של מנהרות הכותל אותר חדר קטן,

ששימש תמיכה לבתים שמעליו,
בנקודה המדויקת מול קודש הקודשים

הגעתי מוכנה לפגישה מרגשת
נקודת המפגש מול קודש הקודשים,
בתוך מנהרת הכותל,
ממתינה מספר דקות
מתפנה כסא אותו אני מסיטה הצידה
נצמדת אל הקיר ,
מניחה כפות ידיים ומצמידה את הפנים
את הלחי הימנית ולאחריה את השמאלית
משעינה את הראש על הידיים ומלמלת תפילה
מזמזמת מילים של תפילות אותן למדתי לשיר

"תפילה לעני כי יעטף ולפני השם ישפך שיחו..."
ושוב חוזרת על המילים ,

"שיר למעלות" צף ועולה אף הוא,
את כל מילותיו בשירה בכל נוסח אפשרי,

"אנא בכוח גדולת ימינך ..."

ואז פורצת ממני תחינתי,
מבקשת ברוב טובך,
מתפללת
ולא מצליחה להינתק מהקיר ,
דמעות מציפות עיניים,
מצמידה לגופי את הסידור שנותר בידי
מתפילת מוסף ראש חודש
אותה נשאתי מול הכותל המערבי

מה קרה לי שם,
מה שקורה לכל אישה העומדת מול קודש הקודשים
ומתפללת
אותה התחושה בה אף אחת לא רוצה ללכת
שהרי אין רגע דל בו ניתן יהיה לתפוס מקום
לתפילה אחת קטנה

באתי מוכנה לפגישה
ורגע לפני עזיבתי את העמדה
סובבתי שוב את ראשי אליה ונשבעתי בי,
אני עוד אשוב לכאן