אין זו אגדה

38 תגובות   יום חמישי, 15/4/10, 22:56

את רוב חיי אני מעביר אגב ישיבה בפינה בשקט והתבוננות. קצת בגלל שאני פסיבי מטבעי, קצת בגלל שפחדנות היא תכונה בולטת אצלי - ילד בן שמונה יכול להעיף אותי בפו אחד לא חזק במיוחד - וקצת בגלל שאני מתעייף מהר. בקיצור - נוח לי ונעים לי בפינה שלי. אבל בגלל שאני יצור פסיכולוגי כמו כולם - חוץ מליברמן אולי - הרי שאת התסכולים והמרמור שלי על כך שאינני גדול וחזק אני משחרר בעזרת הפה שלי - שאין לו גבולות - וכושר ההתנסחות שלי, שאולי אני נוטה להעריך אותו יתר על המידה אמנם, אבל גם אם איננו מרשים כפי שאני נוטה להאמין, הרי שעדיין הוא מספק את צרכיי די והותר.

אני אוהב לשבת בפינה שלי וללכלך על כולם. להגיד שאולמרט הוא גנב וליברמן פאשיסט, שביבי הוא בובה ושקצב אנס. אני אוהב ללכלך על אנשים שיש להם הרבה כסף כמו סמי עופר ושרי אריסון, ועל אנשים שזוכים לפופולריות עצומה כמו יאיר לפיד. גנרלים וחברי כנסת הם הלחם והמרגרינה של האופי הנרגן והחבלני-מיסודו שלי.


מה אני אגיד לכם - זה פשוט עושה לי טוב, להכפיש. כשנחה עלי הרוח - וזה קורה כמעט כל יום שנחה עלי רוח - אני לא סתם אומר דברי נאצה לכל מי שמוכן להקשיב לי בסביבה, אלא ממש מפזר רעל למרחקים, כמו מטוס ריסוס. אני לוקח תמונות של אנשים שאני רוצה ללכלך עליהם, וצובע אותן בכל מיני צבעים מגחיכים, וכותב על גביהן אמרי שפר בחוסר נימוס מופגן שזו ממש בושה, ואחר כך אני אפילו מהין לפרסם את הדברים האלה בכל מיני מקומות כדי לפלג את העם עוד יותר: לאלה שיראו כמה אני מוכשר ויטפחו לי על השכם ויגידו מילה טובה כי גם לי מגיע, ולאלה שייעלבו ויכעסו ויתרתחו וירצו לזרוק אותי לכלבים.
אלא שגם הכלבים - לפחות אלה הרציניים שביניהם - אין להם שום עניין בשכמותי.

יש לי חברים, בסביבה הזו שבה אני חי. חלקם דומים לי בכל - יושבים ומייללים ומלכלכים. לא יורים ובוכים אפילו - רק בוכים. אחרים דומים לי חלקית, אלא שפתאום הם גם קמים ויוצאים מהבית. לא רק מדברים - גם עושים. תגידו יותר טוב, ברור - כי לימדו אותנו להיות אנשי מעשה. ואני אומר לכם - טעות. אלה הכי גרועים. אלה ממש מציקים. אני - אתם יכולים פשוט לסגור את האזניים וכבר מחקתם אותי. האחרים - הם בכל מקום. ממש צריך להרחיק אותם פיזית שלא יהוו מטרד.

‫---‬

אחד מאלה, האקטיביסטים ר"ל, שלח לי אחה"צ דו"ח מסויים שמחר יפורסם ציבורית וכולכם תוכלו לקרוא. דו"ח של תנועה שנקראת "אם תרצו". "אם תרצו" היא תנועה שמשפט ההגדרה שלה הוא "המהפכה הציונית השניה". מיינד יו, כמו שאומרים.

 

מה זאת אומרת "אם נרצה"? רוצים. בטח שרוצים. הרי יותר פעמים בחיים שמעתי את התשובה "היית רוצה" מאשר את ההבטחה "אם תרצה". ורציתי, לא תאמינו כמה רציתי. אבל אף אחת לא נתנה. והנה - תנועה שלמה קוראת אלי, אומרת "אם תרצה".

אז פתחתי את הדף הראשון. הנה לכם תנועה ציונית אמיתית ששמה לה למטרה לנקות בשבילכם את האורוות. לדלל מבין השורות את החלשים, את אלה שמעכבים את השיירה כולה, ולדחוק אותם הצידה. זוהי התנועה שמביאה משנה סדורה ובדוקה ומאורגנת היטב כדי להראות לכם שבקרבכם פועלים אורגניזמים שמטרתם לערער ולהחליש ולפורר ולכרסם במפעל היפה הזה שהורינו וסבינו והורי סבינו הקימו פה בעמל רב. הדו"ח הזה, אלה מביניכם שיש להם עניין כבר ייראו אותו בעיתונים, מצביע על הקשר בין עוכרי ישראל והציונות מבחוץ למכרסמיה מבית. בצורה שיטתית ועניינית הוא מונה שורה ארוכה של ארגונים המסוכנים לבריאות הציבור. את רובם אתם מכירים בשמות. את חלקם גם בפרצופים. אני אישית נמצא בקשרים כאלה או אחרים עם חלקם. על ההתחלה אמרתי שאני חרא, אל תקפצו. מחלקם אני מקבל אפילו כסף לעיתים. אני מודה. כסף מסודר - חשבונית, קבלה, הכל. אבל מה - מלוכלך. לא כמו שכל כסף מלוכלך. זה מלוכלך במיוחד, מסתבר.

ובכסף הזה, שמגיע אליהם מכל מיני מקומות, כדרכו של כסף, ובזמן הזה, שמצוי בידיהם בשפע, מסתבר. האנשים האלה מציקים. אין מילה יפה יותר לתאר את זה - הם פשוט מציקים למפעל הציוני. וזה לא לעניין, לתפיסתם של אנשי "אם תרצו" על כל פנים. ועל כן הם פועלים במרץ לשים קץ לעניין. להקיא או להוקיע את הרע מקרבכם‪.‬ להתנקות.

 

אבל הכסף הוא לא הכל שם, בתוככי הדו"ח. שמות. שמות פרטיים ושמות משפחה. ותיאורים איך הם עשו ככה ואמרו ככה. יבש לגמרי. זה לא שמישהו אומר לכם שם שזה לא יפה מה שהם עשו. רק עובדות, יבשות הרבה יותר מהאף היהודי הנוזל שלי. לזרוק לכם עצם? בבקשה -  ד"ר ישי מנוחין, למשל, או עו"ד מיכאל ספרד. אני מכיר את שניהם. באמת מסוכנים. תמיד כשהשם של מישהו משניהם מופיע על צג הטלפון שלי אני מיד מרגיש מאויים. תמיד הם צריכים ממני משהו. אף פעם לא יצלצלו להגיד לי סתם שאני נחמד או שראו פרח יפה בשבת ליד החומה. תמיד רק החומה, החומה, החומה, או הערבים שסובלים או שאנחנו לא בסדר. נורא.

 

---

 

יום השואה היה השבוע. יום העצמאות יהיה עוד רגע. בנוסף לזה שאני אוהב ללכלך על כולם ולהעכיר את האווירה אני סובל גם משנאה עצמית יוקדת. אני נהנה להסתכל במראה ולחשוב שאני נראה נורא. אבל זה אפילו יותר גרוע מזה - אני גם נורא אוהב לדבר ברבים. אז במקום להגיד שאני נראה נורא אני אומר בעצם שאנחנו נראים נורא. זאת אומרת כולנו. זאת אומרת גם אתם.

אנחנו נראים נורא, מגעילים ממש. והחדשות הרעות הן שעוד ניראה הרבה יותר גרוע. כלומר - אם תרצו.


‫---‬

זה פוסטר יום העצמאות של השבוע הבא. טרי טרי מאתמול בלילה. נדודי שינה. זה בטח המצפון שמייסר אותי.
חוץ מזה יש ביום רביעי הקרוב אירוע של פצ'ה קוצ'ה. אלה שיודעים מה זה כבר יודעים. אלה שלא - בלאו הכי כבר אזלו כל הכרטיסים אז לא משנה. בכל מקרה - אני עושה שם מחווה מסויימת לחבר שלי מאיר שנפטר לפני חודשיים, או אולי כבר שלושה - כשאתה יושב כל היום ולא עושה כלום חוץ מללכלך על כולם, אתה לא שם לב איך שהזמן עובר.

שבת שלום ולעזאזל.
 

דרג את התוכן: