צרות סמטותיה, על קמרוני קירותיה המאובנים,

מתנוששים אליי.

מנופפים בדממתם את סודותיה הספוגים בסיפור היתהוותה.

זמירות תפילותיה על סילסולי ערגונותיה הכנים,

בוקעים אליי.

משמיעים בשירתם את תחנוניה המייחלים ליום התחדשותה.

שאגת מצוקותיה על מגוון אנשיה המפולגים,

ניזעקים אליי.

מדממים במריבתם את כמיהותיה, משוואים לזמן גאולתם.