כותרות TheMarker >
    ';

    קוראת בקפה

    אבחנות חותכות ומסקנות זמניות על השכונה החדשה שבקפה

    אז יריתי בו (או איך חדשות ערוץ 2 והמערב הפרוע של ראש העין)

    27 תגובות   יום רביעי, 21/3/07, 21:25

    (אחרי מקלחת, וילדות כמעט ישנות, ודקה לפני שמסתיים לו השבוע בשלום, מצליחים לעצבן אותי עד כדי כתיבת פוסט, ועוד ישר לבלוג; צריך כבר לומר את זה:).

      

    - - -

     

    (ומכיוון שבכל זאת מדובר בעניינים משפטיים, אני אוסיף "לכאורה" גדול על כל העובדות שמצוינות כאן. אני מביאה אותן בהסתמך על הכתבה שראיתי בערוץ 2, ומתייחסות לאמור בה).

     

    - - -

    ממש הרגע (יום רביעי בערב) הביא כתב חדשות ערוץ 2 גיא פלג כתבה מז'אנר כתבות הקוריוז, שזוכה לסיומת: "האיש שלא ויתר".

     

    מצלמות האבטחה של תכשיטי יוסי במרכז המסחרי של ראש העין תיעדו שוד מקומי. שלושה צעירים נכנסו בפאות, משקפי שמש  וכובעי גרב לחנות תכשיטי עמוס (שהיא גם חנות מסגרות, על הדרך), ושדדו את בעל המקום עם אקדח צעצוע שהוצמד לראשו. הכתב מתאר שהם השפילו אותו במילים (הרבה זמן לא שמעתי את המילים "בן זונה" בחדשות, ועוד פעמיים), שהם עשו נזק לחנות, ושהם יצאו עם שלל בשווי 300 אלף שקל.

     

    אלא - וזה השוס - שבעל החנות, עמוס משה (המכונה בכתבה בחיבה "עמוס") לא ויתר. הם שדדו אותו באקדח פלסטיק - הוא יצא אחריהם עם אקדח אמיתי, ו"רוקן מחסנית שלמה לעברם". בצילומים ששודרו בחדשות רואים אותו  יוצא אחרי שעוזב בריצה אחרון השודדים, שומעים אותו צועק משהו לעברם (גם אחרי כמה הרצות לא הצלחתי לפענח מה זה, נשמע כמו "תחי המהפכה", אבל קשה לי להאמין). ואחרי כל הסיפור ההרואי הזה, על האיש שלא ויתר, שיצא אחרי שודדי אקדח הפלסטיק עם אקדח אמיתי ועוד רוקן מחסנית שלמה לעברם, מתברר שגם הצליח לו, למיודענו עמוס, ואחד השודדים נפצע קשה משתי יריות בגב.

     

    אם ראיתם, כמוני, מספיק פרקים של "חוק וסדר", בטח תחשבו שהוא יושב עכשיו במעצר, ומקונן על מר גורלו, איך, איך הוא עשה את השטות הנוראית הזאת, התבלבל, ובמקום לתבוע את הביטוח הוא גם כמעט הרג פושע קטן וגם הרס לעצמו את החיים. אפשר היה לחשוב שהשופט היה קצת מתבאס לגזור עליו עונש כבד, בכל זאת, שדדו אותו ככה, וזה טראומתי, כי הרי הוא לא ידע שמדובר באקדח פלסטיק, וגם יש משהו קוסם באנשים שעושים צדק לעצמם, ולא מחכים לטחנות ההן. מתבאס, אבל גוזר עונש, כבד, על הריגה או כמעט הריגה, או על שימוש באש חיה במרכז מסחרי באמצע היום.

     

    צר לי לאכזב, בעיקר את עצמי. לפי תגובת המשטרה לטענות פרקליטי השודדים, המשטרה חקרה את הירי והתברר שהוא היה מוצדק. אין לי שמץ של מושג לפי איזו מערכת חוקים  (עזבו מוסרית) מותר לירות לאנשים ששדדו אותך בגב, אחרי שהם עוזבים את החנות שלך, וכבר ברור שאינם מהווים שום סכנה, חוץ מלאגו, אבל מתברר שזה בכלל לא הגיע לשיפוטה של מערכת כזאת, כי המשטרה החליטה שזה בסדר.

     

    זה מדהים כשלעצמו.

     

    מדאיג, ומאכזב (2) שהכתבה, שכאמור, מסתיימת במילים "האיש שלא ויתר", בכלל לא מביעה שמץ של השתאות, ביקורת על החלטת המשטרה ואפילו לא התעכבה לשאול, להעמיק בתגובה הלקונית שמסרה המשטרה, ולהבין איך,  לעזאזל, הירי הזה אמור להיות מוצדק. איך לא עוכב האיש לחקירה, למה הוא לא נעצר.

     

    ההטיה המוסרית הזאת, שמעדיפה את זכות הקניין על פני כל דבר אחר, כבר צצה ובגדול במקרה שי דרומי, אבל לפחות זה עומד למשפט, וגם למשפט ציבורי. אצל עמוס מתכשיטי עמוס ושלושת השודדים, נראה שהשאלה הזאת עצרה אצל היומנאי.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/2/08 13:46:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-02-23 08:40:14

      כנרת, שאפו על הפוסט הזה (אין לי כוכבים - ומגיע!!!).

      זה קשור גם לחוק דרומי השערורייתי, שמאפשר גם לקחת את החוק בידיים, בחסות החוק, ולהרוג פורץ שלא כהגנה עצמית, וגם לצאת זכאי (מראש). אגב, אם את אשה שפורצים לגופה שנים והרגת כהגנה עצמית אחרי שנים של התעללות - תשבי בכלא על רצח.

       

      תודה.

       

      בלבול מוחלט, אה?

        23/2/08 08:40:

      כנרת, שאפו על הפוסט הזה (אין לי כוכבים - ומגיע!!!).

      זה קשור גם לחוק דרומי השערורייתי, שמאפשר גם לקחת את החוק בידיים, בחסות החוק, ולהרוג פורץ שלא כהגנה עצמית, וגם לצאת זכאי (מראש). אגב, אם את אשה שפורצים לגופה שנים והרגת כהגנה עצמית אחרי שנים של התעללות - תשבי בכלא על רצח.

        23/2/08 02:33:

       

      צטט: עש לילה 2008-02-20 13:17:11

      מסכימה לכל מילה שלך

       

      נדמה לי שנוכח אוזלת היד של המשטרה גוברת בציבור תחושת האין אונים

      והדחף לעשות מעשה לבד

      ואל תזלזלי בכוחו של האגו

       

      מלחמות הוכרזו

      מדינות נכבשו

      פצצות הוטלו

      ואנשים נשלחו אל מותם בגלל איומים על אגו

       

      עצוב בטירוף

      את מספרת לי?

       

      (תודה על התגובה. מתארת לעצמי שהרחקת עד לכאן מהאתר האחר. יפה).

        20/2/08 13:17:

      מסכימה לכל מילה שלך

       

      נדמה לי שנוכח אוזלת היד של המשטרה גוברת בציבור תחושת האין אונים

      והדחף לעשות מעשה לבד

      ואל תזלזלי בכוחו של האגו

       

      מלחמות הוכרזו

      מדינות נכבשו

      פצצות הוטלו

      ואנשים נשלחו אל מותם בגלל איומים על אגו

       

      עצוב בטירוף

        19/4/07 23:24:

      הרגשתי בדיוק כמוך כששודרה הכתבה. וגם בחדר בו שהיתי היו הדיעות לכאן ולכאן.

      ובעניין חוסר אמון במערכת, כרגע נגמרה עוד כתבה נוצצת ועדויית פרומואים על פעולת הצח"מ, גם היא בערוץ 2, גם היא מעוררת תהיות שלא לומר חוסר נוחות פיזית.

      יותר טוב לא לראות ערוץ 2.

       

        19/4/07 21:36:

      וויאג'ר, צודק. מסכימה שזה סוג של מעשה ייאוש שמביע חוסר אמון מוחלט במערכת. בדיוק מסיבה זו, המערכת צריכה להזכיר את קיומה, את הנורמות שלה ואת המוסר שלה. באשר לחופש שם וכאן - לא בטוחה, אבל גם לא ממש יודעת.

        15/4/07 09:17:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-03-23 17:41:36

      מה שהדהים אותי, זאב, זה שאני רגילה ל"שלושים שנות כיבוש", (עם המוזיקה מ"מאמי"), ופתאום - 40.

      זה בטח גם האלימות הזאת שמשחיתה אותנו פנימה, אבל אני אינטואיטיבית קושרת את המקרה הזה, ואת הסוגיה הזאת של הזכות להרוג כדי לשמור על הרכוש, דווקא לקפיטליזם המתעצם. כאילו כסף הוא הערך העליון. אני מרגישה את זה בכל כך הרבה מישורים. מרגישה שזכויות העובדים הופכות ונעשות זולות עד לא קיימות, כאילו חזרנו אחורה לימי המהפכה התעשייתית. כאילו אין מדינת רווחה (אבל לא רק בגלל אזלת היד והעדר התקציבים, אלא גם כעניין ערכי).

       מעציב אותי מאוד.

      הי כינרת,

      אני דווקא רואה זאת כמעשה של יאוש. יאוש מהמערכות השלטוניות במדינה שהדרדרו לידי הפקרת האזרחים. כאשר יש שחיתות (כפי שיש אצלנו) במערכות השלטוניות כוחנו המוסרי מתפורר ואז מתחילים מעשי היאוש. הלוואי והיה לזה קשר לקפיטליזם זה היה יותר קל אז.

      בארה"ב "מוכת הקפיטליזם" יש ביום אחד יותר חופש וחירות מאשר בשנה אחת בארצנו שהקשר היחידי שלה להיות "אור לגויים" הוא שלדבר לאנשי ציבור זה כמו לדבר ללמפה. 

        15/4/07 09:01:

      מבלי להביע דיעה שיפוטית, רק אומר שעובדתית החיים לימדוני שבעולמנו הכל יחסי, גם מוסר.

      הקפיטליזם אילף את האדם למתאם בין שמירה על ערכי מוסר לבין מפלס המשאבים החומריים שברשותו. ככל שהמשאבים מתדלדלים, יורד גם מפלס המוסר.

      ועל סמך עקרון זה, ועקרון ההדדיות פעל התכשיטן. 

      והשודדים הם אלו שקידשו את זכות הקניין ראשונים, לא הוא..  

        10/4/07 21:45:

      אורי,

      לא יכולה.

       

      פשוט לא יכולה.

       

      בשנים האחרונות, שבהן אני נתונה במתקפה הורמונלית קשה, אני יכולה מחד לבכות מפרסומות לסלולרי, ומאידך לא לאפשר לאסונות, אמיתיים או פיקטיביים, לעזוב אותי במנוחה.

        8/4/07 12:44:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-03-24 15:33:21

      תודה יאיר.

       

      מעניין שגם אני מרגישה שההשראה לכל זה היא בעיקר אמריקאית.

       

      בגלל זה אני נמנעת מלראות את "קולומביין" וסרטים כאלה, שיפריעו לי בוודאי להדחיק בשקט את העובדה שזה גם יכול לקרות כאן.

      תראי תראי את קולמוביין. זה לא סרט רק על אמריקה. זה סרט על המין האנושי (כמו כל סרט טוב).

        6/4/07 17:56:

      איזה כיף לעזוב את הבלוג (ואת הבית) ליומיים, ולראות שמגיבים אליו גם כשאני לא כאן.

       

      צב: כן, לא נראה לי שהחוק - שלא לדבר על המוסר, אבל נשאיר את זה רגע בפן החוקי בלבד - לא נראה לי שהחוק מתיר לירות במי שגונב אותך. מכיוון שהשודדים כבר עזבו את החנות, בעל החנות ניסה להשיב את שללו ולפי החוק אסור לו לירות בהם. התקוממתי נגד זה שלא הגישו נגדו כתב אישום, או חקרו אותו, ונגד זה שהכתב לא בירר למה, וכל העסק הזה הוצג כהירואי במקום מסוכן, טפשי, פושע.

       

      ID: כן, אני נאיבית. זה ידוע (ולא השתנה מאז). אבל מישהו צריך להיות, לא?

       

      ויואב: פתאום אתה מזדהה עם האופנובנק? לא לקחת את הקטע החדש שלך קצת רחוק מדי?

        5/4/07 23:31:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-04-05 22:27:05

       

      צטט: id 2007-04-05 21:14:01

      תכף תגיד לי שגם נלסון מנדלה שוחרר

       

      מי זה נילסון מנדלה?

       

      1:1

        5/4/07 22:27:

       

      צטט: id 2007-04-05 21:14:01

      תכף תגיד לי שגם נלסון מנדלה שוחרר

       

      מי זה נילסון מנדלה?

        5/4/07 21:14:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-04-05 08:55:10

      האופנובנק כבר מזמן חופשי ומאושר

       

      אחחח... ידעתי שמתישהו הקטע הזה של לא לקרוא עיתונים ירדוף אותי.

      תכף תגיד לי שגם נלסון מנדלה שוחרר מגניב

        5/4/07 08:55:
      האופנובנק כבר מזמן חופשי ומאושר
        5/4/07 02:07:

      נו, באמת...

      למרות שזה נחמד שאת עוד שומרת על התמימות. ועוד בארץ. אל תשתני! קורץ

       

      ולענייננו, התשובה מאוד פשוטה ושלטון החוק דווקא די קונסיסטנטי בקטע הזה:

      שדדו 300 ש"ח - ירי לא מוצדק.

      שדדו 300 אלף ש"ח - ירי מוצדק!

       

      ומאותו הטעם האופנובנק עוד יושב בכלא בעוד שרוצחים ואנסים פחות.

        4/4/07 13:57:

      היי כנרת,

      לא הבנתי על מה את מתקוממת. את חוששת שמי שמגן על רכושו ירה בך בטעות או שאת טוענת שלנשדד אין זכות לנסות להגן על רכושו ולא רק על חיו?

        24/3/07 22:39:

      יש לי חבר רב (צריך להיות לכל אחד, לצד חבר רופא וחבר עו"ד) ושאלתי אותו פעם על "הקם להורגך, השקם להורגו" והוא ענה לי "זו עצה טובה, אבל לא מצווה". בקיצור, גם זה לא יתפוס בבית משפט.

      ואני לא אומר שאין כאן איזשהו כשל משפטי/חקיקתי שדורש עיון מחודש, רק להבהיר את הנושא שכל מושגי החוק שאנחנו מכירים בזכות הקולנוע ההוליוודי לא תופסים בארץ.

       

        24/3/07 22:18:

      הקם להורגך וגו' - לא הקם לשדוד אותך.

       

      ואני שמחה בשביל משפחתך ויקיריך שתשמור עליהם מכל משמר, אבל חושבת שכדאי להבחין בינם ובין המכוניות שלהם למשל.

        24/3/07 20:12:

      ליאיר. אני רואה סדרות שבדיות/סיניות ועוד ועוד.

       

      אבל בכיתה א' או  ב' למדנו "שהקם להורגך השכם להורגו" (עוד לפני שהספיק להרוג אותך).

      לא אמרתי שהשיטה האמריקאית נכונה אבל כן, אני בעד עונש מוות ובעד עוד כמה דברים.

      ואני אשמור על משפחתי, רכושי וכל היקר לי בכל דרך שאדרש.

        24/3/07 15:33:

      תודה יאיר.

       

      מעניין שגם אני מרגישה שההשראה לכל זה היא בעיקר אמריקאית.

       

      בגלל זה אני נמנעת מלראות את "קולומביין" וסרטים כאלה, שיפריעו לי בוודאי להדחיק בשקט את העובדה שזה גם יכול לקרות כאן.

        23/3/07 20:27:

      ל-y2work

      כתבת:

      כל זמן שזה קורה בתוך השטח שלי זכותי להגן על עצמי/רכושי/משפחתי.

       

      זכותך? אתה רואה יותר מדי סדרות אמריקאית. הזכות להגן בנשק חם או באופן אלים על קניינך וביתך לא קיימת בחוק הישראלי. האם היא צריכ להיות קיימת, זו שאלה אחרת שדורשת חקיקה. אבל אותו תיקון מספר 2 לחוקה האמריקאית, המעגן כחוק יסוד את זכותו של האזרח לשאת נשק ולירות בכל מי שמסיג גבול, לא קיים בישראל. לא מספיק בקיא בדקדוקים (עו"דים, אנא עדכנו): אבל לדעתי גם הגנה עצמית היא טיעון שאינו תקף מבחינת החוק בבתי משפט בארץ. ניקח דוגמה למה שהטלוויזיה האמריקאית תכנה "הריגה מוצדקת": על פי "חוק וסדר" האמריקאית, שוקי בסו היה יוצא אשם במשפט אבל לא מרצה יום אחד בכלא. בישראל לא.

       

      לכנרת:

      בראבו. 

       

        23/3/07 17:41:

      מה שהדהים אותי, זאב, זה שאני רגילה ל"שלושים שנות כיבוש", (עם המוזיקה מ"מאמי"), ופתאום - 40.

       

      זה בטח גם האלימות הזאת שמשחיתה אותנו פנימה, אבל אני אינטואיטיבית קושרת את המקרה הזה, ואת הסוגיה הזאת של הזכות להרוג כדי לשמור על הרכוש, דווקא לקפיטליזם המתעצם. כאילו כסף הוא הערך העליון. אני מרגישה את זה בכל כך הרבה מישורים. מרגישה שזכויות העובדים הופכות ונעשות זולות עד לא קיימות, כאילו חזרנו אחורה לימי המהפכה התעשייתית. כאילו אין מדינת רווחה (אבל לא רק בגלל אזלת היד והעדר התקציבים, אלא גם כעניין ערכי).

       

      מעציב אותי מאוד.

        22/3/07 18:02:

      למה יורים ברחובות? 

      חברה הטרוגנית, עוני, פושעים כגיבורי תרבות, מנהיגים עבריינים, שופטים אובדי דרך, מערכת חינוך מתדרדרת, אזרחים סוג בית, סתם אנשים רעים?

      סיבה אחת שאין לאחריה סימן שאלה:

      ארבעים שנות כיבוש, דיכוי והשפלה נותנים את אותותיהם.

        22/3/07 14:18:

      את הנושאים הללו אשאיר לבתי המשפט.

       

      אבל צריך לתת לאדם כלים להגן על רכושו/משפחתו וחייו.

      ואם מישהו רוצה להיות גנב/שודד/אנס/רוצח צריך שהסיכון המקצועי יהיה בהתאם לרווח

      של אותו עדם מעבודתו המועדפת.

       

      למשל לאנס היתי מציע עונש כמו סירוס/עיקור כשלב ראשון.

       

      אני מקווה שמישהו בבתי המשפט שלנו חושב טיפה כמוני.

        21/3/07 22:31:

      ואם הוא היה ירקן? והם היו שודדים תפוחים? גם אז היה נראה לך סביר לטפל בהם בחנות שלו?

       

      ואם הם סתם היו גונבים ולא שודדים?

       

       

        21/3/07 21:59:

      האמת ?

      אם הוא היה יודע שזה אקדח מפלסטיק הוא בטח היה מטפל בהם עוד בחנות.

      אבל ירי באיזור הומה אדם הוא בעייתי. מזל שלא פגע באף אחד אחר חוץ מבשודד.

       

      כשאתה עובד בשודדות אתה מקבל עלייך את הסיכוי מול הסיכון. זו העבודה.

      ואני מקווה מאוד שהסיכון יהיה הרבה יותר גבוה מהסיכון שיש כיום בעבודה הזאת.

       

      כיום זכות הקניין נפגעת בגלל שלל זכויות שיש לפוגע. במקרה של שי דרומי זה הרבה

      יותר ברור לי. כל זמן שזה קורה בתוך השטח שלי זכותי להגן על עצמי/רכושי/משפחתי

       

      במקרה הזה השודד יצא משטח הקניין שלי ואז יש בעיונת. אבל יותר טוב שהשודד

      יזכור טוב טוב (וגם שודדים אחרים שרואים טלויזיה (וגם השודדים שיושבים בממשלה))

      שיש סיכונים למקצוע. ואם ביתו של שר כזה או אחר בלי לנקוב בשמות יעוקל כתוצאה

      ממעילה כזאת או אחרת לא אבכה על משפחתו.

       

      הגיע הזמן להחמיר טיפה עם האשמים (יש מספיק וידאו מהסיפור הזה) תוך כדי דאגה

      לכלל ולהעמיד את בעל החנות למשפט על ירי בשטח ציבורי או משהו דומה.

       

      זאת דעתי לפחות והיא נבנת לאט לאט גם בזכות סיפורו של שי דרומי שלדעתי הוא הרבה

      יותר זכאי מהמקרה של היום

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      כנרת רוזנבלום
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין