כותרות TheMarker >
    ';

    קול ואור

    קול - לשמיעה, אור - לראיה. זו ההתמודדות שלי בחיים.

    לאיש חסדי, זה השיר מאת יוסי בנאי, אנשים טובים באמצע הדרך

    54 תגובות   יום חמישי, 15/4/10, 23:58

    אחרי תקופה בה עשיתי הפסקה מאימוני השמיעה שלי, לא הקשבתי לרדיו, לא האזנתי למוסיקה, ניצוץ קטן העיר בי אתמול שוב את הגעגועים לכך, אזכור של גבי גזית, אחד האנשים האהובים עלי ביותר במדיה הרדיופונית. מסיבות טכניות, שהיו חלק מגורמי ההפסקה התרגולית, לא יכולתי להמשיך להקשיב דרך הנייד עם הלופ ההשראתי - המגנטי המיוחד לכך כבעבר, העניין בטיפול.  ב – MP3 שלי יש כל מה שרק תרצי, מסר לי אותו י' היקר שלי בשמחה, וחיבר אותו לכבל המיוחד המיועד לקשר אותו אל המעבד החיצוני של שתל השבלול שלי – מה שמאפשר שמיעה ללא הפרעה לסביבה כתוצאה מהעוצמות להן אני זקוקה.  

    למה אקשיב עכשיו, דבר ראשון, הרהרתי, משוטטת בין שמות האמנים הרבים בגלרית השירים, יש! יוסי בנאי, הרי הוא האהוב עלי מכולם, הרי אותו לא שמעתי זה זמן רב, לחצתי ON על שמו, ה – MP3  החל לנגן בעליצות, שיר אחר שיר. חלק מן השירים זיהיתי במשפט או שניים וגם יותר, הרי רבות הקשבתי לו כשהתאהבתי בו בהסכמת בן זוגי כמובן.  

    רק למי שלא מכיר את הנסיבות והסיפור – הרי הם כאן, בפוסט שהועלה בבלוגי זה בחודש מאי 2009.  

    ואז בא השיר הזה "לאיש חסדי" , שיר שלא היה זכור לי מהתרגולים בעבר, שאולי שמעתי אותו פעם או פעמיים בעת הנסיעות הארוכות במכונית השכורה בעת טיולנו באמריקה, אוקטובר 2008. האוזן שלי קלטה את השורה: "זה לא הרבה, זה לא קשה", תפסה את הלב, מה משמעו של עניין? דילגתי בקלילות מקשים אל השירונט, התחלתי לעקוב אחרי המלל המדוייק, נשביתי.  

    זה הוא הקישור מן ה- יו טיוב, יש ללחוץ על החלון השמאלי הגדול בתוכו.  

    http://www.youtube.com/watch?v=AiZJNlzhpp4 

    (כן, קיימת דרך אחרת, נוחה יותר לצופים ולקוראים, נשכחה מליבי, יש מי מכם, מבין מעלי הקישורים מסוג זה, שיוכל להזכיר לי? )  

    ואלו הן המילים, הועתקו מן השירונט: 

     

    לאיש חסדי

    יוסי בנאי

    מילים ולחן: ג'ורג' ברסאנס

    תרגום: נעמי שמר


    עוד שיר אחד יש עימדי

    והוא שמור לאיש חסדי

    זה שהצית לי אש קטנה

    כאשר אחזתני צינה

    זה שהסיק תנור קטן

    כשברחובי המאובן

    כל הדודות החסודות

    סגרו בפני את דלתן

    חופן פחם, שני בולי עץ

    זה לא קשה, זה לא הרבה

    אך בליבי ניצתה האש

    אשר לעולם לא תיכבה

    ובזכותם יבוא רעי

    אל הרקיע השביעי

    לנשמתו שם מחכים

    כל הצדיקים.



    עוד שיר אחד יש עימדי

    והוא שמור לאשת חסדי

    שביום רעב ובליל צמא

    מימיה נתנה ולחמה

    זו שפתחה לי צריף קטן

    כשברחובי המהוגן

    כל הדודות החסודות

    פשוט הסתתרו בביתן

    רבע כיכר לחם שחור

    זה לא קשה, זה לא הרבה

    אך בליבי ניצת האור

    אשר לעולם לא יכבה

    ובזכותם תבוא גם היא

    אל הרקיע השביעי

    לנשמתה שם מחכים

    כל הצדיקים.



    שיר אחרון יש עימדי

    והוא שמור לאיש חסדי

    זה שחייך לי בין זרים

    כאשר הקיפוני שוטרים

    זה שנתן חיוך קטן

    כשברחובי המהוגן

    כל הדודות החסודות

    דקרו אותי במבטן

    טעם של דבש, חיוך אחד

    זה לא קשה, זה לא הרבה

    אך בליבי ניצת החג

    אשר לעולם לא יכבה

    ובזכותם תבוא רעי

    אל הרקיע השביעי

    כי גם לך שם מחכים

    כל הצדיקים
    . 

    נפעמתי, הרי זה אומר שכמעט בכל מקום אנו נמצא את אותו האדם האחד, אשר ישיב את רוחנו ואת לבנו במחווה, ולו זעירה תהיה, יעניק לנו את קורט התקווה גם במקום הקשה ביותר.  

    הקשבתי עוד, חזרתי אל אמי, אל סיפור ידוע לי כל כך, רחוק בשנים.  

    אלו היו השנים של ילדותי המוקדמת, ילדות בלתי ברורה, ילדות של ערפל, אמצע שנות ה – 60 של המאה הקודמת, אבחונים רבים אך גם ספק רב – מה יש לילדה, האם אינה שומעת, האם אינה מתקשרת, האם יש בה פגיעה נפשית או שכלית, האם אחת הפגיעות, האם יותר? 

    הגאולה לבסוף הגיעה מקלינאית תקשורת מיוחדת במינה, בעלת תבונה נדירה, ב"הדסה" ירושלים, סמוך ליום הולדתי הרביעי, סוף שנת 1966 – הילדה רק לא שומעת, מכשיר שמיעה עוד היום (על שתל השבלול לא חלמו אז – ל.ש.ש) ותבואו בעוד שנה עם ילדה חדשה! לילי תל ז"ל היה שמה, היא צדקה, הילדה הקטנה והעיקשת זכתה למקום של תקשורת בעולם.   

    איך החזקתם מעמד כל אותן השנים? תמיד תהיתי ותמיד היה המענה – בכל מקום כמעט פגשנו אנשים טובים, אנשים שנתנו יד, אנשים שקיוו לטוב עבורנו, אנשים שחשבו איך אפשר לעזור לנו, להקל עלינו, לכוון אותנו.   

    אלו היו האורות הזכים באפילת הספקות, שהעניקו להורי רגעים של חסד, עד אשר עליתי על המסלול הנכון, גם אם לא פשוט היה, מלא מהמורות לא אחת, הריני כאן עד הלום.   

    רגע לפני העלאת הפוסט הזה לאווירו של הקפה, בא האיש שלי, שמע והוסיף את שלו – בכל שלב בחיי, היו לי אלו הטובים והמאמינים בי, המלאכים שלי.  

    .... והיום הוא המלאך שלי, כל יום ויום מחדש......      

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/4/10 16:36:

       בכל שלב בחיי, היו לי אלו הטובים והמאמינים בי, המלאכים שלי.  

      .... והיום הוא המלאך שלי, כל יום ויום מחדש......      

       

      התברכת יקירתי באיש חכם ואוהב

      תודה על השיתוף יקירה ו*

      לאה

        18/4/10 10:30:


      ליריתו'ש,

      הלוואי על כולנו איש-ת חסד שכזה.

      אם כי אני מאמינה שיש אנשים טובים באמצע הדרך כמעט בכל מצב, גם אם הם נכנסים אל עולמינו ולו לרגע.

      אשריך שזכית לכאלו שמלווים את צעדייך לאורך זמן ומקום...

        18/4/10 09:32:

      שיר נפלא.

      תודה לך

      וחג עצמאות שמח!

        17/4/10 18:39:


      אשריך שמצאת את המלאך שלך.

      יש כל כך הרבה רע ודלות מסביב ובאמת

      מה שמציל אותנו, תמיד מציל אותנו

      הוא אור אחד, נר חלש

      שבוהק באפילה.

      (הבהרה: יוסי בנאי, זצ"ל, הוא יוצא דופן בעניין הזה:

      הוא לא נר בוהק אלא מדורה בוערת ואדירה)

        17/4/10 18:31:
      מרגש
        17/4/10 18:18:

      האופטימיות מנצחת.

      ריגשת אותי בסיפורך.

      שתמיד ישמרו עליך

      השכינה והמלאכים.

      *

        17/4/10 18:12:
      שתמיד המלאכים השומרים יהיו בקרבתךתמים
        17/4/10 17:49:


      האורות הזכים באפילת הספקות......*

      נפלא ומרגש לקרא אותך לירית,,,,

       שתמיד יהיו סביבך  ויעטפו אותך באור,

        שהרי גם את  מאצילה מאורך החמים והצנוע  לכל הסובב אותך

       באופטימיות הנפלאה שלך

        17/4/10 12:43:

      ליריתוש,

      עכשיו קיבלתי במייל משהו יפה ומתאים לרוח הפוסט ולך אישית.

      מאד אהבתי והתרגשתי.

      כנסי נא לקישור הזה: 

      http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=712448
        17/4/10 12:06:

      לירית יקרה,

      אפילו אני,שבד"כ שומר פאסון,התרגשתי למקרא הפוסט הנפלא.

      שנינו יודעים היטב מה פירושה של (אין) שמיעה.

      משפט אחד אוכל לומר לך בבטחון מלא:

      יש בך כוחות נפש עצומים.בלעדיהם לא היית מגיעה לאן שהיגעת היום.

      מחזק את ידייך בהמשך המאבק. ד"ש לי' היקר.

      חג עצמאות שמח,

      Bionic Ear

       

      איזו השקעה איזו השקעה כל הכבוד

      קבלי את הטוב הרע והמכוער

        17/4/10 05:21:

      אשרייך שזכית למלאך אישי
        16/4/10 21:51:


      נו...תראי כמה מבורכת את:)

      איש אהוב ויקר,ואנשים טובים סביבך מושיטים יד...

      וגם אני כמוך,מתענגת לצליליו של יוסק'ה המנוח(בנערותי הייתי בהופעה שלו).

      שבתשלום

      עופרה *

        16/4/10 21:35:

      פוסט מקסים!
        16/4/10 20:04:


      מרגש היה לקרוא.

      לשמחתי יש אנשים טובים באמצע הדרך.

      לא רבים... אך יש...

      כשפוגשים אדם טוב באמצע הדרך, יודעים את זה.

      שמחה שיש לך את המלאך שלך.

      אשריך!.

       

        16/4/10 18:41:

      מקסימה שכמותך ריגשת

      פוזית*

       

        16/4/10 17:54:

      יוסי בנאי הוא אחד האמנים היחידים אליהם אני מתגעגע.

      יופי של פוסט. מלא תקווה ואמונה.

       

        16/4/10 17:23:

      אנחנו האנשים השומעים לפעמים "חרשים" ולא שומעים כשאחרים מדברים.

      רובנו אוהבים לתייג אנשים כי זה הכי קל.

       

      האנשים המיוחדים הם אלה שמסתכלים מעבר למראה החיצוני ולשאר הדברים ורואים את האדם.

       

      אני תמיד אומרת על מישהי שהכרתי שהיא נכה קשה שהיא ברת מזל כי היא יודעת שבעלה אוהב אותה בזכות עצמה ולא מראה חיצוני.

        16/4/10 14:47:


      זה שהצית לי אש קטנה

      כאשר אחזתני צינה

      ליריתוש יקרה,

      תודה על השיר הנהדר הזה

      לא הכרתי אותו .

      לכולנו יש רגעים בהם

      אנחנו פוגשים את ה"מלאך" שלנו.

      מרגש מאוד השיתוף בסיפורך האישי.

      שתמיד יציתו לנו אש קטניה ברגעי צינה.

      שבת שלום

      דבי


        16/4/10 13:12:

      תודה...

      ממש חשתי דקירה בלב...

      וכל הגבירות מהסיפור הזכירו לי...

      לפני 42 שנים, איך חברה טובה..

      גם הבנות שלנו היו חברות...

      חצתה את הכביש למדרכה השניה

      כדי לא לפגוש את ההורים

      שזה הוליכו בעגלה תינוק שנולד חרש...

      שהיום אב לשניים מנכדי... (שומעים)

        16/4/10 12:57:

      שיר נהדר.

      אשרייך.

      אשריכם שמצאתם זה את זו.

       

        16/4/10 11:56:


      השיר הזה של יוסי בנאי

      אכן מקסים

      מלא תובנות עמוקות

      אותם אנשים לאורך חיינו

      שעשו עבורנו מחווה קטנה

      ביום סגריר

      חקוקים בזכרון תמיד.

      מאוד יפה

      חג שמח

      ציפי

        16/4/10 11:41:

      לכולנו יש המלאכים שלנו, ליריתוש יקירה.

      אסור לנו לחשוב שהכל רע.

      תמיד אפשר למצוא מי שיעזור, שיושיט יד בצרה.

      הוריי צבעו את מרבית חיי בשחור,

      אך אני רואה כל הזמן שיש גם הרבה אור.

      הכל יסתדר, צריך רק לקוות ולהאמין,

      והמלאך שלך את עצמו אלייך יזמין...

      היי ברוכה

      ושבת שמחה!

       

        16/4/10 11:39:


      תענוג לקרוא אותך על הבוקר.

      שמחת החיים והאושר הפרטי שלך נגע בכולנו.

      המשך יום נפלא ליריתוש.

        16/4/10 11:26:


      לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות

      אחזור...

        16/4/10 11:04:

      השיר, כפי שמצויין, חובר על ידי ז'ורז' ברסאנס.

      איש שגם חייו לא היו רק נעימים וקלים.

      במלחמת העולם השניה היה עובד כפיה אצל הנאצים.

      כפי שהגדיר אחד מידידיו את שיריו - "העולם אותו מצא, לא מצא חן בעיניו, אז הוא ברא לו עולם משלו".

      את שיריו הראשונים הציע לאחת הזמרות הידועות. זו אמרה שהשירים תפורים לפי מידתו, וראוי שהוא עצמו ישיר אותם. (הנה עוד דוגמא ליד עוזרת בדרך).

      הוא הפך לזמר מצליח ומפורסם בצרפת, אבל ההצלחה לא שינתה אותו לרעה. הוא נשאר פשוט וצנוע כשהיה. לכל היותר הוסיף מדי פעם כמה נגנים לגיטרה בה ליווה את שירתו. 

        16/4/10 10:55:

      לירית יקרה,*

      את מדהימה.

      כזו מיוחדת.

      יש לך יכולות נפלאות,

      בשמיעה לא הכי,

      אבל האישיות שלך והנשמה שלך נשיקה

        16/4/10 10:54:
      אשרייך שזכית למלאך משלך...♥*
        16/4/10 10:49:

      ליריתוש בוקר טוב אני שמח שמצאת את איש חסדך,

      גם בשיר הנפלא ששר יוסי בנאי וגם בחיי הים יום,

      אני יודע שעברת  ואולי עדיין עוברת דרך לא קלה,

      שלפעמים אדם רגיל ,אינו עומד על כל הקשיים והמוקשים שאת צריכה להסיר מדרכך,

      אבל למדתי כבר שאת מתמודדת היטב עם הקשיים,

      וגם מפיקה מכל מצב את התועלת  המירבית,

      רק תמשיכי ככה  גם בעתיד

      שבת שלום לך יקירה

      בידידות רבה אשר

        16/4/10 10:35:


      מגבלות השמיעה פיתחו אצלך תחומים אחרים ונפלאים

      כושר ההתבטאות והרגישות לזולת

      ואכן יש לך מלאכים מלווים כל החיים

      מאחלת לך המשך פורה ומהנה

      והצלחה בכל אשר תעשי יקירה!

        16/4/10 10:18:

      יוסי בנאי בכלל והשיר הזה בפרט תמיד מרגשים אותי.

      והסיפור שלך על המלאכים המלווים אותך נוגע בכל נימי הלב.

      תודה על השיתוף.

        16/4/10 10:16:

      בתורה שלנו כתוב : ושמחת בחלקך.

      אכן צריך לדעת לקבל הכל בשמחה

      ולא כמובן מאליו. להודות על מה שיש

      ולקוות ליותר טוב.

      ריתוש כל הכבוד לך (שוב) על הנחישות

      שלך,  איזה כיף שאת יכולה לשמוע מוסיקה.

      מוסיקה נותנת הרבה כוח בחיים בכל מיני

      מצבים. ובנאי הוא איש של רגש, כל שיר

      שלו בא מתוך הנשמה שלו.

      ריתוש תמשיכי לעשות טוב לך ולסובבים

      אותך ושיהיה רק טוב!!חיוך

        16/4/10 10:06:

      יקירתי,

       

      העלת דמעות בעיני. אני שמחה שמלוים אותך אנישים טובים. ובכלל אני אוהבת מאד את יוסי בנאי!!!!!

       

      דש חם וסף שבוע נעים

       

      מירי

        16/4/10 09:49:


      סיפורך מרגש, כמו תמיד!

      בני

        16/4/10 09:37:

      יקירה,

      ריגשת אותי! *

      וגם י' היקר ריגש אותי! *

      סופשבוע מקסים לכם :-)

        16/4/10 09:11:
      שמחתי לקרוא!
        16/4/10 08:48:
      אכן, אנשים טובים לאורך הדרך ((:
        16/4/10 08:37:


      ליריתוש

      יש אנשים המרגשים אותי

      את אחת מהם!

      ריגשת כל כך במילותייך

      ובהבאת השיר של יוסי בנאי הגדול

      תודה לך ושבת מבורכת

       

      אשוב

        16/4/10 08:23:


      ריגשת במילותייך.

       

      תודה שהבאת וסופשבוע נעים

        16/4/10 08:20:


      מקסימה שאת....

      תענוג לקרוא אותך....

        16/4/10 08:15:


      יוסי בנאי מרגש

      בשירתו משירי ברסנס.

      זכית ליריתוש למי שאיתך

      ובעיקר למי שאת

      מאירה וחיובית

        16/4/10 07:49:


      שבת של שלום ושל שלווה ליריתוש,

      לך,  ול- י' חסדך   :)

        16/4/10 07:49:


      צריך להקשיב לך ולהבין עד כמה רובנו לא יודעים להעריך את מצבנו הנפלא.

      סיפור משמח מהול בעצב וממלא בתקווה לעולם מקשיב יותר.

        16/4/10 07:48:


      לכל אחד יש מלאך קטן שמלווה אותו, יש שבשמיים, ויש שבארץ,

      אנחנו רק צריכים לדעת שהם שם, והיו שם,

      שמחה שבגיל 4 מצאת גם את את המלאך שלך.

        16/4/10 07:24:


      ליריתוש  יקרה,

      את  תמיד  מרגשת  אותי

      ומותירה  אותי  ללא  מילים...

      אוהבת  את  האופטימיות  שלך,

      את  הסתכלותך  על  החיים

      על  חצי  הכוס  המלאה  בכל

      מצב...

      מה  עוד  לומר לך ?

      כן...יוסי  בנאי  אהוב  עליי  מאד...

      אוהבת...

      סאלינה

        16/4/10 07:05:


      לירית יקרה

      המלים כל-כך מרגשות

      כל-כך נכון. בכל מקום מישהו מאיר לנו ומושיט  יד. יד שלא מובנת מאליה, יד שמחממת לב. כמו בשיר שלך המקסים.

      התרגשתי לקרוא

      בינתיים כוכבים מהלב :)

      ושבת שלום

        16/4/10 05:53:

      לירית יקרה!

      חינכו אותי לראות את הטוב שבאדם,

      מתוך המקומות האפלים של חיינו לגלות את הטוב ,זה במיוחד קשה

      את התגלמות הטוב. 

      תמיד כאן בשבילך .

      תמי. 

        16/4/10 04:15:
      את מקסימה!
        16/4/10 02:45:


      ליריתוש היקרה!

      כל פעם מחדש אני מתפעלת מיכולת התקשור שלך, משפתך ודימוייך העשירים.

      מההתלהבות שלך והאופטימיות. את מהווה דוגמה מאוד מיוחדת.

      תודה לך

      אסתר

        16/4/10 01:59:

      ריגש אותי מבקש להעניק לך כוכב
        16/4/10 01:29:

      צטט: גרבו 2010-04-16 01:27:50

      אלו היו האורות הזכים באפילת הספקות, שהעניקו להורי רגעים של חסד, עד אשר עליתי על המסלול הנכון, גם אם לא פשוט היה, מלא מהמורות לא אחת, הריני כאן עד הלום.   

      רגע לפני העלאת הפוסט הזה לאווירו של הקפה, בא האיש שלי, שמע והוסיף את שלו – בכל שלב בחיי, היו לי אלו הטובים והמאמינים בי, המלאכים שלי.  

      .... והיום הוא המלאך שלי, כל יום ויום מחדש......      

        לירי אהובתי שלי,

      עיני לחות,את נהדר באופטימיות שלך

      בדרך בכל ארוע בחייך את תמיד,תמיד

      מוצאת את הטוב.

      ובנאי,אח אין עליו

      כמוך גמני אוהבת ותמיד אוהב...

      שיר חסד מרגש,

      תודה על הקליפ ועל המילים

      ותודה לי' היקר שבזכותו אני זוכה להנות איתך.

      מחבקת את שניכם לשבת נפלאה.

      שלך,גרטה

      ה24...אשוב.

       

      גרטה אהובה ויקרה, חיבוק בחזרה מכל ליבי ואל תדאגי לחוק ה - 24... !

        16/4/10 01:27:
      אלו היו האורות הזכים באפילת הספקות, שהעניקו להורי רגעים של חסד, עד אשר עליתי על המסלול הנכון, גם אם לא פשוט היה, מלא מהמורות לא אחת, הריני כאן עד הלום.   

      רגע לפני העלאת הפוסט הזה לאווירו של הקפה, בא האיש שלי, שמע והוסיף את שלו – בכל שלב בחיי, היו לי אלו הטובים והמאמינים בי, המלאכים שלי.  

      .... והיום הוא המלאך שלי, כל יום ויום מחדש......      

        לירי אהובתי שלי,

      עיני לחות,את נהדר באופטימיות שלך

      בדרך בכל ארוע בחייך את תמיד,תמיד

      מוצאת את הטוב.

      ובנאי,אח אין עליו

      כמוך גמני אוהבת ותמיד אוהב...

      שיר חסד מרגש,

      תודה על הקליפ ועל המילים

      ותודה לי' היקר שבזכותו אני זוכה להנות איתך.

      מחבקת את שניכם לשבת נפלאה.

      שלך,גרטה

      ה24...אשוב.

        16/4/10 00:14:

      צטט: www.apoletevents.com 2010-04-16 00:10:01

      יפה. מעניין. אולי לא קיבלת שמיעה כמו שצריך אך קיבלת הרבה מעבר.

      חג שמח

       

      אכן, רות, העובדות הן ששמיעתי לעולם לא תהיה רגילה לחלוטין, אך אני עושה מה שרק ניתן במסגרת מה שאני יכולה לקבל.

      ועל כל מתנה כזו, הרי נברך ונודה.

      תודה לך, וחג שמח!

      יפה. מעניין. אולי לא קיבלת שמיעה כמו שצריך אך קיבלת הרבה מעבר.

      חג שמח

      ארכיון

      פרופיל

      ליריתוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין