כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך דרך הטבע

    בשנת 1632 קבע יוהאן עמוס קומניוס את עקרון היסוד של החינוך המודרני: חינוך הכול לכול, וטען כי הדרך לממש זאת היא בדרך הטבע. אך מהי הדרך הטבעית להוראה וללמידה?
    זו שאלת הבלוג.

    שאלה נֵעלָמָה – הרוחשת תחת חג עצמאותנו

    11 תגובות   יום שישי , 16/4/10, 07:24

    "בין השאלות הקשות, הקשורות ברעיון תחיית עמנו על אדמתו, יש שאלה אחת, שהיא שקולה כנגד כולן: שאלת יחסנו אל הערביים. שאלה זו, שבפתרונה הנכון תלויה תקומת תקוותנו הלאומית, לא נשכחה, אלא נעלמה כליל מן הציוניים

     [...]

    העובדה, שאפשר היה להסיח את הדעת משאלה יסודית כזו ושאחרי שלושים שנה של עבודה יישובית צריך לדבר עליה כעל חקירה חדשה – עובדה מעציבה זו מוכיחה למדי את קלות הדעת השוררת בתנועתנו"

      

    דברים אלה השמיע המחנך החלוץ יצחק אפשטיין, בשנת 1905

    בוועידת 'עבריה' (התארגנות שפעלה לתחיית השפה העברית), והם הועלו על הכתב במאמר תחת הכותרת "שאלה נעלמה", בכתב העת השילוח, כרך י"ז, 1907, עמודים 206-193.

     

    אמנם זהו בלוג בענייני חינוך (על חזונו החינוכי של אפשטיין, בפוסט נפרד כאן) אלא שהדברים כרוכים זה בזה. לרגל יום העצמאות ראוי להזכיר כי אפשטיין היה בין הראשונים (אם לא הראשון) לומר בראש חוצות שיש בעיה. הנה כמה פסקאות נוספות מהמאמר "שאלה נעלמה":
     

    "ובכן, כשאנו באים להיאחז בארץ, הלא מתעוררת מיד השאלה: מה יעשו הפלחים, אשר את שדותיהם נקנה אנחנו?
    [...]
    אפשר לומר בהחלט, שלכל הפחות בארץ ישראל אין לעת עתה שום תנועה ערבית במובן הלאומי והמדיני של המושג הזה. אבל באמת אין לעם הזה צורך בתנועה: עצום ורב הוא ואינו טעון תחיה, כי מעולם לא מת ולא חדל לחיות אף רגע.
    [...]
    רחוק ממני הרעיון, שבארצנו צריכים אנו להתרפס ולהיכנע לפני התושבים. אך [קרי=רק] באומץ ובעוז נוכל להכבד בתוכם ולשבת לבטח במושבותינו; אבל חטא נחטא לעמנו ולעתידנו, אם נשליך מידינו בקלות ראש את מבחר נשקנו: צדק-פועלנו ותום-דרכינו. כל עוד נחזיק באלה גיבורים אנחנו ולא נירא איש, אבל אם נעזבם – שווא כוחנו וגבורתנו מאין.
    [...]
    כשנבוא אל ארצנו עלינו לשרש מקרבנו כל מחשבות על כיבוש ונסיחה. אמרתנו צריכה להיות: חיֵה כל נשמה! חלילה לנו לגרום רעה לשום עם.
    [...]
    אנו באים לארצנו לתפוש שם מה שלא תפשו אחרים, להיאחז בכל המקומות, שעדיין לא נאחזו בהם אחרים, למצוא מה שלא מצאו בה אחרים, לגלות לטובתנו ולאושר כל יושביה את העושר הטמון בשכבות אדמתה ואת הברכה הצפונה בשמיה ובשמשה.
    [...]
    הן רב הפסדנו כדי להקים לנו שונאים נמרצים בשעה שיכולנו להוציא פחות – ואפילו יותר – ולרכוש לנו אוהבים, להגדיל את כבודנו, לקדש את שם ישראל ולקרבנו אל מטרתנו – לפתוח לנו את שערי הלבבות, מה שחשוב הרבה יותר משערי החוף.
    [...]
    העיקרים שעל פיהם עלינו לפעול:
    א. העם העברי, הראש והראשון לכל העמים בתורת הצדק והמשפט, השוויון המוחלט והאחווה האנושית, מכבד את הזכויות האישיות של כל אדם, וגם את הזכויות הלאומיות של כל אומה ושבט.
    ב. עם ישראל השואף לתחיה הוא אח לדעה ולפעולה לכל העמים המתעוררים לחיים, מתייחס באהבה וברצון אל שאיפותיהם ומפתח בקרבם, בבואו עמם במגע, את ההכרה הלאומית שלהם.

    [...]

    ובבית ספרנו, כמו בכל מוסדותינו, נתרחק מהלאומיות צרת-מבט וצרת-עין, הרואה אך את עצמה."

     



    למותר לציין: איש לא הקשיב לשאלה, איש לא הציע תשובה של ממש, לא ב 1905 ולא שנים קדימה, עד עצם היום הזה.
    החינוך הלאומי שולט בבתי הספר, ואנו היטבנו להקים לנו שונאים.
    אפשטיין ובני דורו, בהם גם סביי וסבותי, עלו לארץ כדי לפתור את "הבעיה היהודית", אך ככל שהצליחו והצלחנו, כך נהיינו יהירים ובורים, והבעיה רק החריפה.

     


    על אפשטיין ומשנתו החינוכית כתבתי פוסט נפרד כאן
      

    על הרע שהבאנו על עצמינו באמצעות החינוך הלאומי כתבתי פוסט נפרד כאן

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/4/10 23:44:

      צטט: הגרה מעבר לפינה 2010-04-17 01:00:22


      הכי בנאלי לומר ובכל זאת, פעם היו אנשי רוח!

       

      אכן נראה שבעבר היו אנשי רוח!

      ויתרה מכך: פעם גם ענקי רוח עסקו בהוראה ובחינוך!

       

      אפשטיין לימד בבית ספר יסודי לבנות בצפת, אחר כך במטולה, אחר כך בראש פינה, אחר כך בקהילה היהודית בסלוניקי.

      אחר כך יצא ללימודים (דוקטור בתחום הוראת הלשון) ולבסוף ייסד וניהל סמינר למורות (לוינסקי). 

      בימינו ענק כזה (מי בדיוק?) לא יתקרב לעבודה עם ילדים.

      (תודה הגרה על ההברה בפרטי)

        17/4/10 18:01:

      צטט: יופי יום 2010-04-17 16:06:53


      יהירים ובורים...

      תודה שמלמד אותי...

       

      "יופי יום" אני מקווה שזה לא התקבל אצלך כעלבון (כשכותבים חסרה המוזיקה של הדיבור).

      דברייך על כל פנים התקבלו כמחמאה גדולה. תודה.

       

      * בהזדמנות זו תודה גם למככבים השקטים: "פרי הגפן", "mind the gap", ואלי כהן.

        17/4/10 17:56:

      צטט: יערת דבש 2010-04-17 15:38:49


      "אמנם זהו בלוג בענייני חינוך"

       

      מאוד אהבתי את הסיסמא שלך - חינוך תמורת שטחים.  

      יערת זה לא היה כדי להתנצל אלא כדי להעצים את הקשר שאת ואני רואים.

      זה עתה (בתוכנית פגוש את העיתונות ערוץ 2) פרסמו מדגם בו 80% מהישראלים העידו שמדינת ישראל נמצאת תחת איום קיומי. ככה מייצרים אזרחים בורים ומפוחדים, הנכונים לכל שטות של המנהיגות הלאומית.

      באמת עצוב - במיוחד בשבוע העצמאות.

       

      איפה הגאווה? איפה החזון? איפה האופק החיובי?

       

      והסיסמה שכתבתי בפסוט השני הפוכה: שטחים תמורת חינוך :)))

       

        17/4/10 17:50:

      צטט: מכשופה 2010-04-17 07:07:58


      האם ידעתם שבתוכנית-הלימודים לבגרות באזרחות יש רק כ-12 עמודים העוסקים בערביי ישראל????????????

       

      מכשופה תודה על המידע. לא לא ידעתי.

      מוסיף קישור לפרוטוקול דיון וועדת החינוך של הכנסת מנובמבר 2009, שם דווקא נטען כי תוכנית הלימודים באזרחות היא "שמאלית מדי" : כאן

       

        17/4/10 17:44:

      צטט: הגרה מעבר לפינה 2010-04-17 01:00:22


      ... היום מילים כאלה נשמעות חתרניות.

       

      תודה הגרה אבל גם אז זה כנראה היה חתרני. מערכת כתב העת הוסיפה כוכבית לשם המאמר, ולמטה הודפסה הערת העורך: "אין אנו מסכימים לדעת המחבר הנכבד מכמה צדדים ובקרוב תבוא ב'השלוח' תשובה על הרבה מדבריו".

      אני לא חושב שפעם היה יותר אור, אחרי הכול גם המחבר מעיד שאיש בתקופתו לא מתייחס לנושא. 

        17/4/10 16:06:


      אפשטיין ובני דורו, בהם גם סביי וסבותי, עלו לארץ כדי לפתור את "הבעיה היהודית", אך ככל שהצליחו והצלחנו, כך נהיינו יהירים ובורים, והבעיה רק החריפה.

       

      יהירים ובורים...

      תודה שמלמד אותי...

        17/4/10 16:00:

      צטט: הגרה מעבר לפינה 2010-04-17 13:00:10

      צטט: מכשופה 2010-04-17 07:07:58


      האם ידעתם שבתוכנית-הלימודים לבגרות באזרחות יש רק כ-12 עמודים העוסקים בערביי ישראל????????????

      וזאת לאחר שבמשך שנים תוכנית-הלימודים כללה 2 נושאים עיקריים:

      1.המשטר הדמוקרטי במדינת-ישראל

      2.ערביי ישראל

      ואז הגיעו הגאונים והחליטו שלא צריך שהילדים היהודים יידעו וילמדו מה קרה כאן ב1948 אז הוציאו את כל החלק העוסק בערביי ישראל.

      והכי עצוב - כולם שותקים ואין פוצה פה בנושא.

       

       

      הבנתי שספר לימוד נפסל מפני שהזכיר את הנכבה.

       

      לא מדויק,

      לימדתי אזרחות במשך כ-12 שנים ואף הייתי חלק ממערך הבודקים של בחינות-הבגרות באזרחות.

      במסגרת תוכנית-הלימודים החדשה ,הוציאו את כל הפרק העוסק בערבים אזרחי-ישראל.

      זאת תעודת-עניות לחברה הישראלית ודוגמא מצוינת לגזענות והשינאה.

        17/4/10 15:38:


      תמהתי על נימת ההתנצלות שהשתמשת בה ("אמנם זהו בלוג בענייני חינוך"). הכיבוש והבורות הולכים אצלנו יד ביד. אנחנו מתחזקים את עצמנו במצב של בורות כדי שנוכל לתחזק את הכיבוש. בורות בתחום האזרחות, ההיסטוריה (ממש השבוע כתב בבלוג שלי מישהו שהפלסטינים היגרו לישראל אחרי הקמת המדינה). בורות מטופחות.

       

      מאוד אהבתי את הסיסמא שלך - חינוך תמורת שטחים.  

      צטט: מכשופה 2010-04-17 07:07:58


      האם ידעתם שבתוכנית-הלימודים לבגרות באזרחות יש רק כ-12 עמודים העוסקים בערביי ישראל????????????

      וזאת לאחר שבמשך שנים תוכנית-הלימודים כללה 2 נושאים עיקריים:

      1.המשטר הדמוקרטי במדינת-ישראל

      2.ערביי ישראל

      ואז הגיעו הגאונים והחליטו שלא צריך שהילדים היהודים יידעו וילמדו מה קרה כאן ב1948 אז הוציאו את כל החלק העוסק בערביי ישראל.

      והכי עצוב - כולם שותקים ואין פוצה פה בנושא.

       

       

      הבנתי שספר לימוד נפסל מפני שהזכיר את הנכבה.
        17/4/10 07:07:


      האם ידעתם שבתוכנית-הלימודים לבגרות באזרחות יש רק כ-12 עמודים העוסקים בערביי ישראל????????????

      וזאת לאחר שבמשך שנים תוכנית-הלימודים כללה 2 נושאים עיקריים:

      1.המשטר הדמוקרטי במדינת-ישראל

      2.ערביי ישראל

      ואז הגיעו הגאונים והחליטו שלא צריך שהילדים היהודים יידעו וילמדו מה קרה כאן ב1948 אז הוציאו את כל החלק העוסק בערביי ישראל.

      והכי עצוב - כולם שותקים ואין פוצה פה בנושא.


      הכי בנאלי לומר ובכל זאת, פעם היו אנשי רוח!

      היום מילים כאלה נשמעות חתרניות.

      בלוג חינוך דרך הטבע

      רשימה

      פרופיל

      גיל גרטל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין