"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
עכשיו מה – שבוע שני – תרגיל ראשון – להתאבל על האריזה
אחד הדברים שהגב' פורטגנג (מחברת הספר "עכשיו מה?") מדגישה הוא את הצורך להבחין בין הליבה לקליפה או כפי שהיא מכנה את זה בין האריזה למתנה. דברים כמו מעמד, יוקרה, הדעות של אחרים אליך, תנאי שכר, וכדומה היא מגדירה כאריזה, לעומת הכישורים הקבועים שרכשנו שהם המתנה. קשה מאוד לנוע קדימה, היא אומרת, אם אנחנו לא יודעים להעריך את המתנות שרכשנו במשך הזמן שהיינו במצב הנוכחי או הקודם. התרגיל שהיא מציעה אפוא הוא להכין רשימה של כל הדברים הטובים שישארו עימנו מהמצב הנוכחי. השאלות המנחות הן: 1. מה הם הדברים הקבועים שרכשנו במצב הנוכחי/הקודם? 2. מה הן המיומניות הטכניות שרכשנו (למשל, הכנת מצגות)? 3. מה הן המיומניות האנושיות שרכשנו (למשל, יכולת להדריך)? 4. מה למדנו על עצמנו במצב הזה (למשל שאיננו יכולים לעבוד תחת לחץ)? 5. מה הרווחנו אפילו מהתסכול (למשל, איך לעשות דברים גם כשלא בא לנו)? אחרי שעברנו על הרשימה יש לכתוב מה אנחנו מרגישים באשר ל"רווחים נטו" שלנו מהמצב? וממה אנחנו צריכים להיפרד, כלומר, מהי האריזה?להיפרד מהאריזה זה כמובן החלק היותר קשה אפילו מאשר ההכרה במצאי שאנחנו כן יכולים לקחת עמנו ולכן יש לקחת את הזמן להתאבל עליה. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין סוף לדיוק האפשרי, מי כמוך יודעת (-:
תודה, דניאלה. איכשהו נדמה לי שאת לא שמה הרבה על אריזות ודי יודעת להתייחס למתנות עצמן.
הפנמתי ורשמתי...
ולך תודה שהבאת (-:
תודה. זה באמת הכי חשוב (למרות שהוא נורא מצחיק אותי כשהוא חולה - בית חולים גורם לו להיות ממש סטאנד-אפיסט).
צר לי לשמוע
שיהיה בריא
זה הכי חשוב
אין פה מה להעריץ. זה בערך הדבר היחיד שאני עושה (טוב, נו, לא השבוע כי את השבוע האחרון ביליתי ברובו עם בעלי בבית חולים. נראה שהוא שינה את יעודו ממרצה מרוצה ומעולה ליצרן אבנים בכליות).
ענת יקרה!
מעריצה אותך על היכולת לקרוא את ההוראות ולישם.
אני כבר את האבל שלי עשיתי
בכל מיני דרכים אחרות
תספרי מה קורה איך את מתקדמת??
תודה וחג שמח.