שַׁחַר הַדּוֹד הַצָּעִיר שֶׁלָּנוּ.
אַתָּה הָיִיתָ הָאָח שֶׁל אַבָּא אוֹ אִמָּא שֶׁלָּנוּ
וַעֲדַיִן אַתָּה הָאָח.
אֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ רוֹצִים לְחַבֵּק אוֹתְךָ
אֲבָל אַתָּה מַלְאַךְ בַּשָּׁמַיִם
וְנִמְצָא לְמַעְלָה עִם אֱלֹהִים.
בֹּעַז כָּתַב לוֹ מִכְתָּב בִּשְׁבִילְךָ.
אַתָּה הַגִּבּוֹר שֶׁל חַגַּי וְגִלְעָד.
לֹא סְתָם גִּבּוֹר,
גִּבּוֹר אַמִּיץ שֶׁאוֹסֵף חֲרָבוֹת וְרוֹכֵב עַל סוּסִים.
הָיוּ לְךָ פִיסְטוּקִים בַּכִּיסִים.
גַּם חַגַּי אוֹכֵל כָּךְ פִיסְטוּקִים.
לְיוֹאָב אַתָּה חָבֵר
וְאֹהַד הֵכִין לְךָ כַּרְטִיס בְּרָכָה לְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.
עֹמֶר רוֹצֶה לִשְׁאֹל אוֹתְךָ שְׁאֵלוֹת מַהוּתִיּוֹת,
שְׁאֵלוֹת שֶׁל חָבֵר אֲמִתִּי: אֵיךְ אַבָּא שֶׁלּוֹ הָיָה,
וְאֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בֶּן זְקוּנִים.
כִּי עֹמֶר, אַתָּה יוֹדֵעַ, הוּא בְּכוֹר.
עֹמֶר גַּם דּוֹאֵג וְרוֹצֶה לָדַעַת מָה אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁם בַּקֶּבֶר,
וְאִם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ סֵפֶר תּוֹרָה עַל שִׁמְךָ
וְיֵשׁ גַּן וְאַתָּה מֵת.
וְיוֹגֵב כּוֹעֵס כִּי אַתָּה חָבֵר שֶׁל אַבָּא
וְגַן שַׁחַר לֹא מֵת.
שַׁחַר, אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אוֹתְךָ מֵהַתְּמוּנָה.
נֹעָה וְרוֹן יוֹדְעוֹת שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר עָלֵינוּ מִלְּמַעְלָה.
הֲדַס וְנִיצָן מִתְקַשּׁוֹת לִפְעָמִים לַחְשֹׁב
עַל דּוֹד שֶׁלֹּא הִכִּרוּ אֲפִלּוּ לִשְׁנִיָּה,
שֶׁלֹּא הָיָה בַּחֲתֻנּוֹת וּבַשְּׂמָחוֹת
וְגַם לֹא בִּימֵי הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּנוּ.
אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אוֹתְךָ מֵהַתְּמוּנוֹת
וּמֵהָעֵינַיִם הָעֲצוּבוֹת שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא.
וּמֵהַמַּבָּט הַמִּתְגַּעְגֵּעַ הַמַּסְתִּיר דִּמְעָה שֶׁל סָבְתָא וְסַבָּא,
וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה הַדּוֹד
הַצָּעִיר שֶׁלָּנוּ הַיָּפֶה וְהֶחָזָק
עִם הַחִיּוּךְ הַמַּתְרִיס וְהַשּׁוֹבָב
תִּשָּׁאֵר צָעִיר לְנַצֵּחַ.
סמל ראשון שחר כהן
ביום כ"א בחשוון תשנ"ב (29.10.1991) באזור ערמתא שבדרום לבנון,
נפגע הנגמ"ש שבו נסע ממטען-צד של מחבלים.
הוא נפל בקרב והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבמושב.
לזכרו של שחר בן אחותי. |
