כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בלוגי

    ארכיון

    יום הזיכרון 2010: הג'יהאדיסטים

    41 תגובות   יום שישי , 16/4/10, 12:44

    כמה מכם זוכרים יום בחייכם 28 שנה אחורה? את היום הזה בשלהי יולי 1982 אזכור לפרטי פרטים.  לוחמים לא שוכחים קרבות הם נטבעים במוחם לנצח.

    לאחר שוך הקרבות במלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל), נוצר קו בין הכוחות הישראלים לסורים. הקו השתרך מבירות דרך כביש בירות דמשק, אגם קראון וכלה בחרמון הסורי שמעל לבקעת הלבנון. הכוחות נכנסו לחיי שגרה כאשר חוצצים בינהם עשרות מטרים עד קילומטרים בודדים. לעיתים נופפו לשלום האחד לשני, אולם בהתאם לגזרה ולמצב הרוח גם ירי צלפים היה אפשרי. הטנק שפיקדתי עליו הוצב בפאתי הכפר ינטא דרומית מזרחית לאגם קראון, לא רחוק משולטן יעקב. מאחר והסורים אפשרו חדירת חוליות מחבלים לתחומינו לצורך חטיפות, הנחת מוקשים ומטענים ניתנה פקודה בשלהי יולי להשמיד כל מתקן, רכב, טנק סורי שנמצאים בטווח הפגיעה שלנו. היו הרבה!!! הסורים משום מה, לא טרחו להתחפר כראוי.... הקטע בקרבות הוא שאתה תמיד רואה את אלו שלא מתחפרים, אבל לא רואה את אלו שמתחפרים.  זה לא מדויק, כי היו תצלומי אוויר ובהם ראו את אלו שלא ראינו. בזמנו תצלומי האוויר היו בני מספר ימים לפחות.  בשעה 16:00 ניתנה הפקודה לתקוף בשעה 16:01 כבר דלקו כל הסורים הלא מחופרים, הבולטים. המשימה שלי הייתה לוודא שהטנקים שראינו בתצלומי האוויר, בפאתי הכפר ינטא, לא ייצאו מהמחפורת ויחסלו את המחלקה, מחד גיסא זו משימה מבאסת ללוחם, כי אין לו מה לעשות, חוץ מלהסתכל ולהשגיח בזמן שהקרב משתולל. מאידך זה עושה שכל להגן על האגף של המחלקה מטנקי אויב שנראו בתצלומי אוויר. רבע שעה לאחר תחילת הקרב הסטטי הזה התמלאתי תסכול רב והחלטתי להוציא את הסורים מהמחפורת בכל מחיר. ירי תלול מסלול של המרגמה לתוך המחפורות, הווה אומר ארטילריה אישית של הטנק שלי על מנת להוציא את הטנקים הסורים החוצה, עשרות פצצות מרגמה הכנסתי למחפורות הטנקים הסורים, אולם ללא הועיל, אף אחד לא היה מוכן לצאת לדו-קרב נגדי. ירי ישיר, גם הוא לא הועיל, כפי הנראה מחפורות הטנקים היו ריקות ותצלומי האוויר מיושנים.

    במאמצי הרבים לקחת חלק בקרב והתמקדותי הרבה בהוצאת הטנקים הסורים מהמחפורות ולא שמתי לב לאגפים שלי, לולא הקריאה של ד': " 2ב', טיל בדרך אליך!!!" לא היה עבדיכם הנאמן פה לספר את הסיפור. בזווית עין ימין קלטתי נקודה אדומה שמתקדמת באיטיות של 100 מטר בשנייה לעבר הטנק שלי. הפקודה: "חדל, נהג אחורה מהר, הפעל מיסוך!!!" יצאה במהירות האור, הנהג לחץ על דוושת הגז כמטורף, הטנק זינק במורד ההר תחת מעטה עשן. הטיל, לא היה טיל אחד אלא לפחות ארבעה טילי סאגר האחד אחרי השני כולם חלפו מעלי ופגעו בגבעה ממול. התיליים שהנחו את הטילים חלקם נחתו על הטנק. עשיריות שנייה, מצמוץ עין מפרידים בין חיים למוות. 

    בתמונה: מספר דקות לאחר תום הקרב, מכוסה אבק. מבט, ספק עייף, ספק מתוסכל.

    פוסט זה מוקדש לזכר מנחם רייך ויוחי גבע  בני מחזורי שנפלו בלבנון ובני משפחותיהם, ומוקדש למשפחת פרץ ורמון ולכל המתנחלים, הדתיים הלאומיים והעולים החדשים הממלאים את שדרות הפיקוד והלוחמה, הם לא  השמינו ובעטו וטובת הכלל שקולה בעיניהם לפחות כטובת הפרט. פוסט זה גם מוקדש לזכר כל הלוחמים ("הג'יהאדיסטים" כדברי סגן עורך הארץ, אורי תובל) שנהרגו במלחמות ישראל וחרפו נפשם, ומוקדש למשפחות השולחות את ילדיהן לשדות הקרב. מוקדש לאמהות ששולחות את ילדיהן לסכנה וחרדות יום, יום, שעה, שעה. מוקדש לטובת הלוחמים שנותרים חיים אך נושאים את שריטות וזיכרונות שדות הקרב לנצח. זהו פוסט של מחאה נגד דברי סגן עורך הארץ המבזה את הנכונות להקרבה, נגד ענת קם שגנבה אלפי מסמכים סודיים מצה"ל וסכנה חיילים לצרכי התבלטות וקרירה, ונגד יוצרי סרטים ישראלים המציגים חיילים ישראלים כרוצחים הלומי קרב בסרטים כגון "לבנון" וכל זאת על מנת לקדם את הקרירה הבינלאומית האישית שלהם על חשבון הכלל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/6/12 00:11:
      אכן לוחמים לא שוכחים קרבות קרב כזה לא תוכל לשכוח לעולם ובטח לא ששבריר שניה הפריד בינך לבין המוות וכל הקדשה שלך במקומה אכן אהבת א"י חדורה בך ללא ספק
        30/4/11 23:55:
      מצטרף לדבריך.
        26/8/10 03:09:

      צטט: אוריתי 'לה 2010-08-26 01:02:45

      כל מילה בסלע !!

      אהבת הארץ וציונות הם הכוח המניע את ישראל למי שהיא כיום .

       

       

       

      הג'יהאדיסטים לא אוהבים את הארץ

      הם אוהבים את האדמה

      ויש הבדל

      וזו גם הסיבה שהם לא היו מי שקידם את ישראל למה שהיא היום אלא רק חיבלו בסיכויי הישרדותה והתפתחותה התקינה

      אם ישראל התפתחה ומתפתחת זה תמיד היה למרות הפטריוטיות השטחית המוצגת כאן ולא בזכותה

        26/8/10 01:02:
      כל מילה בסלע !!

      אהבת הארץ וציונות הם הכוח המניע את ישראל למי שהיא כיום .
        16/8/10 11:00:
      כמפקד טנק שלקח חלק בכמה קרבות יותר מורכבים וגורליים מזה שאתה מתאר וכמי שאחרי הרבה ימי קרבות ארוכים וקשים גם יצא לו אפילו כמה פעמים לחטוף טילים שעלו בחיי חברים קרובים וגם בכאבי גוף ונפש לא פשוטים הייתי רוצה למחות נגד המחאה שלך ולו בשביל שלא ישתמע מנסיונך הקרבי איזה שהיא הצדקה בלתי נמנעת למסקנות הדי שטחיות שאותם אתה מבטא כמחאה.
      לדעתי ענת קם תרמה לביטחון המדינה והקריבה מה שיותר מדי אנשים,גם כאלה המוכנים לסכן את גופם בשדה הקרב לא מוכנים לסכן וזה את ההדהות והחיבוק של הרוב שחסר את המחשבה,הרגש והמוסר הנחוץ לקיום חברה בריאה ומתפקדת כהלכה,אולי תתפלא אבל למוסר יש משמעות גם אסטרטגית ואפילו טקטית וזו הרי אחת הסיבות ליתרונות של הצבא הישראלי שהולכים ונעלמים ביחד עם דורות שלא יודעים לשקול כראוי את היחסים בין הכלל לפרטים ואני ממש מתפלל שלפחות כאנליסט אתה מודע לזה שהיחסים האלה הם לא תמיד כל כך פשוטים וחד משמעים כי אני מושקע די חזק דרך בנק הפועלים.
      לפרט מוסרי ורגיש יש שיקולים שמתאימים לחברה מוסרית ורגישה וזה יהיה מאוד לא נבון ואפילו לא אחראי לזהות רק סוג אחד של שיקולים פרטיים כתואם לטובת הכלל,
      זה פשוט לא עובד ככה.
      מקווה שתפרסם כי עד היום כמעט כל תגובה שלי ברשת המחורבנת הזאת זכתה לחסימה או מחיקה או לפחות איום מה שמצביע לדעתי בדיוק אל ממאירות צרות האופק השטחית שכופה תפישות מקובעות על מה שראוי וצריך שישאר דינמי אם חפצי חיים אנחנו.

        30/7/10 18:28:
      חזק מאוד!!!
        13/7/10 23:50:

      צטט: יאיר דקל 2010-07-10 21:47:57

      אינני מבין את ההתפעלות שלך ושל עדת המעריצים. קבלת פקודה להסתכל. במקום להסתכל, החלטתי להוציא בכוח את הטנקים של האויב מן המחפורת. אתה, מפקד טנק, מחליט על ניהול המערכה? אחרי הטפשות הזאת, ניצלת בנס. טוב שלא רבים הם מפקדי הטנקים כמוך. חלקם לא יכולים לכתוב פוסט מתגאה.

       

       

      יאיר ידידי, אני שמח שהחלטת להקים ועדת חקירה 28 שנה אחרי הארוע. קריצה. אבל דבריך משקפים את ההתנהלות היום.

      ילדים לא קופצים ראש לבריכה ממקפצות, אף אחד לא מזיז אצבע מבלי לכסתח ועורכי דין. בזמנו אמרו: "עדיף לעצור סוסים דוהרים מלדחוף פדלאות", אני הייתי צעיר שטוף אדרנלין וסוס פיראי. עדין אני חושב שזה מצב עדיף על זה של היום. דרך אגב את המסקנות הטקטיות הסקתי ולא היתה פה שום עבירת משמעת. אולי לקיחת סיכון מיותרת אבל מי שלא מעז לא מנצח (פחות או יותר המצב של היום)

        10/7/10 23:49:
      תיקון לתגובה:
      במקום להסתכל, החלטת להוציא בכוח את הטנקים...
      (כמובן לא "החלטתי")
        10/7/10 21:47:

      אינני מבין את ההתפעלות שלך ושל עדת המעריצים. קבלת פקודה להסתכל. במקום להסתכל, החלטתי להוציא בכוח את הטנקים של האויב מן המחפורת. אתה, מפקד טנק, מחליט על ניהול המערכה? אחרי הטפשות הזאת, ניצלת בנס. טוב שלא רבים הם מפקדי הטנקים כמוך. חלקם לא יכולים לכתוב פוסט מתגאה.

        8/5/10 11:16:

      מעריכה!!!!!!!!!!!!!!!!
        2/5/10 07:57:
      כל הכבוד.
        23/4/10 23:26:

      מרגש מעבר לדמע

      תודה

        21/4/10 22:45:

      צטט: אורורה בורליס 2010-04-21 20:16:40

      דוד המלך*

      זהו הפוסט המרגש והנוגע ביותר באמת! מכל הפוסטים שקראתי עד כה ביום זה.

      כל פוסט ואיזכור לעילוי נשמתם של אחינו מכובד וברוך. אך את הפוסט הזה שלך, לא אשכח!


      תודה אורנשיקה

       

        21/4/10 20:16:

      דוד המלך*

       

      זהו הפוסט המרגש והנוגע ביותר באמת! מכל הפוסטים שקראתי עד כה ביום זה.

       

      כל פוסט ואיזכור לעילוי נשמתם של אחינו מכובד וברוך. אך את הפוסט הזה שלך, לא אשכח!

       


       

      פוסט חשוב וראוי מאין כמותו. כל מילה בו חצובה בסלע!

       

      אני מצדיעה לך על אומץ ליבך, על אשר תפסת יוזמה ולא בחרת "להתחפר בבונקר" פן יעלוזו עליך בני השמאל!

       

      כבוד רב מגיע לך באופן אישי מכל עם ישראל, על שהסתכנת, על שהזכרת! על שאה נוצר בשבי כולנו את זכרון המלחמה

       

      ואת זכרם הקדוש של הנופלים במערכות ישראל.

       

      אתה דוגמא ומופת לאזרל יהודי ציוני, ישראלי גאה הקם על משמרתו ואשר אינו פוחד או חושש להרים אתסלע קיומינו כולנו על נס ויוצא 

       

      בראש חוצות עם חזה גאה העוטפת את נפשו ההומייה של עם שלם רודף שלום!

       

      לזכר הנופלים אשר במותם ציוו לנו את החיים, לזכר הפצועים אשר הקריבו את גופם וסובלים עד היום בנפשם,

       

      נניף את דגל ישראל בגאווה ובבטחון, במוסר ובטוהר הנשק.

       

      כל הכבוד לצה"ל!

       

       

        21/4/10 01:06:


      כן, יוחי גבע, מלמל, זוכרת.

      ועוד כמה שהיו לי קרובים, יותר או פחות, ולא מבית הספר.

      יפה אמרת.

        20/4/10 20:51:

      לפני כשבועיים היתי הורה מלווה בטיול כיתה של הבת שלי ל"יד לשיריון" בלטרון.

      מספר הנופלים מחיל השריון לא נתפס והוא עומד על למעלה מ- 4,900 חללים.

       

      הטיול היה מרגש במיוחד היות ששבוע לפני כן פגשנו הורה שכול שבנו נפל במלחמת לבנון השנייה.

      האב בנה תצפית ע"ש בנו "תצפית נמרוד" המשקיפה מראש פינה על נוף מדהים.

       

      נמרוד נהרג כשטיל נ"ט פגע בטנק שלו בזמן שחיפה על טרקטורים שסללו ציר תנועה בכפר עייתה א-שאעב.

       

      באתר של חברת מייקרוסופט, בה עבד, יש בלוג לזיכרו עם מצגת המספרת על מצפה נמרוד.

       

      ___________

      יניב רחימי

        20/4/10 02:32:

      צטט: איתן המיסטיקן 2010-04-19 16:01:28

      כן  אני  זוכר  את  1982  בלבנון  אני  הייתי  ב- יחמ"ן  בגיזרה  המזרחית  רק  90  ימי  מילואים  בכל  שנה  עד  1986

      או, הנה עוד ג'יהאדיסטקריצה. 90 יום?!!! הגזמת... היום היית מקבל המון כסף על זה....

        19/4/10 20:15:


      אני מצדיע לך

      אתה גבר גבר

      עלה והצלח

      חג שמח

        19/4/10 19:18:

      לשאלה בה פתחת - הרבה כנראה זוכרים. יש ימים כאלו שאזכור עד שלא אהיה בעצמי.

      אני מצטערת שאני מגיעה לפוסט הזה בסופו של יום הזכרון, כשאני כל כך מותשת כבר נפשית, אבל יפה כתבת.

       

      אסתפק בציטוט מתוך קדיש קצת אחר:

       

      "יהי הזכרון השמור בלבבות, המשך לחיים שבאו אל קיצם.

      נישא אנחנו את החיים, בזכרוננו את זכרו של המת.

        19/4/10 17:38:
      הפוסט החשוב הזה מוקדש גם לזכרם של שרידי השואה, שגברו על השכול הנורא שלהם והקימו לנו פיסת ארץ . לזכרם: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1541148
        19/4/10 16:01:
      כן  אני  זוכר  את  1982  בלבנון  אני  הייתי  ב- יחמ"ן  בגיזרה  המזרחית  רק  90  ימי  מילואים  בכל  שנה  עד  1986
        19/4/10 10:03:

      צטט: אוקייאנוס 2010-04-19 09:19:27


      שלום בכל מחיר!!!

      כל מחיר!

       

      חחח... אני מקווה שאת אומרת את זה בציניות. פעם היו אומרים שטחים תמורת שלום, עשה לי שכל והיזדהתי...

      היום הסמאל אומר על כל דבר בכל מחיר, כי הוא כבר לא יודע מה המחירחיוך... אין דבר כזה בכל מחיר, לא בשבוייים ולא בשלום אפילו לא במלחמה.

      הישרדות בכל מחיר!!!!

        19/4/10 09:19:


      שלום בכל מחיר!!!

      כל מחיר!

        19/4/10 00:34:

      צטט: עזרא מורד 2010-04-18 18:48:28

      מרגש , מעניין

      אשוב לקרוא שנית.

       

      תשוב לקרוא עזרא, איש יקר. אתה כתבת:

      "אָנוּ, בְּנֵי הַדּוֹר שֶׁטָּעַם מָרוֹר,

      שׁוֹאָה וּמַחְסוֹר, שִׁעְבּוּד וְגוֹלָה.

      עַל כָּתֵף נָשָׂאנוּ עִם בְּנֵי דּוֹר - הַדְּרוֹר,

      אֶת אוֹר הַתְּהִלָּה וְסוֹד הַגְּאֻלָּה."

      נראה לי כי חלק מבני הדרור, מאבדים כיוון.... 

       

        19/4/10 00:28:

      צטט: OCN 2010-04-18 20:08:41


      גם לי יש מלחמה אבל יותר קודמת יום הכיפורים.

      רמת הגולן חט 188

      אוסי

       

      אשמח אם תיכנס לפוסטים המצחיקים שלי ותראה גם תמונות

      תודה

       

       

      נו, יללה תראי תמונה שלך מדגמנת על טנק...חיוך

        19/4/10 00:16:

      צטט: noontet 2010-04-18 21:52:24

       

      שנים אנחנו מכירים

       ולא ידעתי שאתה 'אחד משלנו'.

      צפה פגיעה ב-"ציר מיכה". (D-:)

       

       

       

       

       

       

       

       

      הופסס.... איזו תגובה מרגשת...."ציר מיכה ברקת" "צומת המים" פתאום אני חושב ששמעתי את השם נעם טפר גם בנסיבות אחרות..

        18/4/10 21:52:

       

      שנים אנחנו מכירים

       ולא ידעתי שאתה 'אחד משלנו'.

      צפה פגיעה ב-"ציר מיכה". (D-:)

       

       

       

       

       

       

       

       

        18/4/10 20:23:
      יהי זכרם ברוך.
        18/4/10 20:08:


      גם לי יש מלחמה אבל יותר קודמת יום הכיפורים.

      רמת הגולן חט 188

      אוסי

       

      אשמח אם תיכנס לפוסטים המצחיקים שלי ותראה גם תמונות

      תודה

       

        18/4/10 18:48:

      מרגש , מעניין

      אשוב לקרוא שנית.

       

        18/4/10 11:46:

      צטט: *מלי* 2010-04-18 11:39:28

      פוסט זה מוקדש לכל אלה ששמעו או ידעו מקרוב את המשפט הנורא

      "נפל והותיר אחריו"  לצערי אני אחת מאלה שהותיר אחריו בגיל 4 חודשים

      בקרב אבו עגילה בסיני ב - 01.11.1956 .

      יהי זכרם ברוך .

       

      כמובן שגם להם ולכל משפחת השכול. קרב אבו-עגילה מהווה פריצת דרך ואחד מהחשובים בקרבות השיריון הישראלי.

        18/4/10 11:43:

      צטט: הדס זיגדון 2010-04-18 07:46:44

      דוד

      התמונה והסיפור מרגשים ומספרים...

      זכרונות חזקים...שישארו איתך לנצח.

      כמו זכרם של חבריך היקרים.

      שנשארו צעירים לנצח

      יהי זכרם ברוך.

      מהדס.

      תודה הדס

      ותודה על העידוד לכתיבת הפוסט, לולא כן לא הייתי כותב.

       

        18/4/10 11:39:

      פוסט זה מוקדש לכל אלה ששמעו או ידעו מקרוב את המשפט הנורא

      "נפל והותיר אחריו"  לצערי אני אחת מאלה שהותיר אחריו בגיל 4 חודשים

      בקרב אבו עגילה בסיני ב - 01.11.1956 .

      יהי זכרם ברוך .

        18/4/10 07:46:

      דוד

      התמונה והסיפור מרגשים ומספרים...

      זכרונות חזקים...שישארו איתך לנצח.

      כמו זכרם של חבריך היקרים.

      שנשארו צעירים לנצח

      יהי זכרם ברוך.

      מהדס.

        18/4/10 02:19:

      צטט: חן בטבע 2010-04-18 01:31:56


      תודה שהבאת... אתה מחזיר אותי לימי הזיכרון בביה"ס הריאלי בחיפה...הסיפורים

      העצובים על החברים שהכרנו ,שהיו כל כך קרובים אלינו, ולא רק מהמסגרות  השחורות בעיתונים...

       

      הסיפור הזה מרגש ומצמרר אותי במיוחד, מסיבה נוספת , שאינה קשורה

      בקרבות להגנת המדינה , אלא הטרגדיה הכפולה -

      אחד מחבריך אלה - היה בן זוגה של דפנה כרמון ז"ל שנרצחה בלב ליבו

      של הכרמל בחיפה,  מרחק בתים ספורים מבית ילדותי. שמו של כל אחד מהם מזכיר לי את השני...

       

      נכון. טרגדיה כפולה. זוג חברים כל כך צעירים שנפלו כל כך קרוב האחד לשניה...


      תודה שהבאת... אתה מחזיר אותי לימי הזיכרון בביה"ס הריאלי בחיפה...הסיפורים

      העצובים על החברים שהכרנו ,שהיו כל כך קרובים אלינו, ולא רק מהמסגרות  השחורות בעיתונים...

       

      הסיפור הזה מרגש ומצמרר אותי במיוחד, מסיבה נוספת , שאינה קשורה

      בקרבות להגנת המדינה , אלא הטרגדיה הכפולה -

      אחד מחבריך אלה - היה בן זוגה של דפנה כרמון ז"ל שנרצחה בלב ליבו

      של הכרמל בחיפה,  מרחק בתים ספורים מבית ילדותי. שמו של כל אחד מהם מזכיר לי את השני...

        17/4/10 11:36:

      צטט: שטוטית 2010-04-16 12:54:28

       ואני מוסיפה:

      ~

      פוסט שמוקדש לכל אלה שלא מתביישים להיות ציונים

      ולהיות  עם חופשי בארצנו

      נזכור את כולם שבזכותם אנחנו כאן !

      חג עצמאות מלא גאווה לאומית לכולנו !

       

      http://cafe.themarker.com/nodes/u//107/172/background_0_bg.jpg

       

      נשיקהללוחם שבצילום :-)

      שטוטית

       

       

      ללוחמת מנהריה  נשיקה

        17/4/10 11:24:

      צטט: מיא 2010-04-17 08:34:41

      יהי זכרם ברוך.

       

      התמונה הזאת אומרת הרבה.

       

      אבל כמו תמיד במלחמות, נשאלת השאלה, אם במו"מ לפני המלחמה לא היה ניתן להשיג אותם הישגים, או אף יותר. וכשאני אומרת מו"מ, אני מתכוונת גם ללחץ מצד המעצמות, מצד גורמים זרים, שתמיד מעוניינים בשקט ולא בבלגן.

       

      תודה על הפוסט הזה.

      הלוחמים, לא מנהלים את המו"מ. הניסיון במלחמות לבנון לדורותיהן ועם הפלשתינאים מוביל לחוסר אונים נרכש, הווה אומר: "מה שלא תעשה תצא לא טוב" תיכבוש, תיסוג, תוותר, תאיים לא יוביל לתוצאות, זהו ניסיון של 62 שנה. אבל על עובדה אחת אין עוררין בזכות הלוחמים המדינה קימת, כי על חרבינו אנחנו חיים. ואם הגדרת המשפחות התורמות תהיה "פאשיסטים, ג'יהאדיסטים" לא נחזיק עוד שנים רבות. 

       

        17/4/10 08:34:

      יהי זכרם ברוך.

       

      התמונה הזאת אומרת הרבה.

       

      אבל כמו תמיד במלחמות, נשאלת השאלה, אם במו"מ לפני המלחמה לא היה ניתן להשיג אותם הישגים, או אף יותר. וכשאני אומרת מו"מ, אני מתכוונת גם ללחץ מצד המעצמות, מצד גורמים זרים, שתמיד מעוניינים בשקט ולא בבלגן.

       

      תודה על הפוסט הזה.

        16/4/10 12:57:
      אני גאה בך !
        16/4/10 12:54:

       ואני מוסיפה:

      ~

      פוסט שמוקדש לכל אלה שלא מתביישים להיות ציונים

      ולהיות  עם חופשי בארצנו

      נזכור את כולם שבזכותם אנחנו כאן !

      חג עצמאות מלא גאווה לאומית לכולנו !

       

      http://cafe.themarker.com/nodes/u//107/172/background_0_bg.jpg

       

      נשיקהללוחם שבצילום :-)

      שטוטית

       

      פרופיל

      סוחר עיזים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות