רגע לפני

רגע לפני שאנחנו מצקצקים בלשון מרימים גבות ושואלים שוב ושוב מה קרה למדינה שלנו שבה המנהיגים החברתיים והפוליטיים עוברים על החוק בזה אחר זה, כדאי שנענה לעצמנו על השאלות הבאות:

האם קרה אי פעם שהכנסת חשבונית ממסעדה שאכלת  בה עם חברים לחשבון הוצאות המשרד?

האם הקשבת לפחות פעם אחת להמלצת רואה החשבון שלך להכניס את חשבונית המלון שנפשת בו עם משפחתך כהשתלמות כי ככה כולם עושים?

האם ביקשת אי פעם ממקורב שיפנה למקורב כדי שיעזרו לך לעקוף את התור הגדול למשהו?

האם הרגשת לא נעים לבקש חשבונית מבעל מקצוע שעבד אצלך כי לא יכולת לשאת את המבט שלו שאמר "מה נהייה עשיתי לך עבודה כל טובה ועכשיו אתה דופק אותי" ?

האם נעלבת כשקרוב משפחה שלך בעל קשרים ענפים סירב להשתמש בקשריו כדי לעזור לקידומך האישי?

האם הרגשת לא פעם שהחוק מטופש ואפשר לנסוע הרבה יותר מהר והקו הלבן הזה כל כך אידיוטי שכדאי לעבור עליו? האם התעצבנת על החבר שלך שלא עושה את זה?

האם השכנה העשירה והמפורסמת שלך שישבה בכלא פעם אחת מעוררת בך הרבה יותר כבוד מההיא שהמציאה משהו במדע אבל אין לך מושג מה זה?

האם העדפת לראות כתבות על ראשי הפשע וזיפזפת כשדיברו שם על אלה שמתנדבים?

האם מפורסמים עושים לך את זה ולא משנה לך על מה הם התפרסמו??

האם אמרת לעצמך שלא תצביע עבור הפוליטיקאית ההיא כי היא יותר מידי ישרה לפוליטיקה?

האם לא סבלת את העובד ההוא שלך כי הוא היה יותר מידי ערכי לעומת ההיא שידעה היטב לעגל פינות בשבילך?

האם אתה מחזיק מעצמך חשוב יותר כשאתה מוזמן להצגה ולא צריך לשלם "כמו כולם"?

האם כבוסית אמרת לעובד שלך שתגדילי לו את הוצאות האש"ל למרות שברור לך ולו שזו דרכך להעלות לו את המשכורת ואין לו צורך בהוצאות אש"ל?

האם הצבעת לההוא למרות שהוא חשוד בשחיתות כי "אין דרך אחרת להתקדם במדינה הזו" ?

אני לא יודעת מה איתכם (יודעת אבל מעדיפה להתייפף) אני, שמחזיקה מעצמי ישרה למדי, לא יכולתי לענות על חלק גדול מהשאלות בלאו מוחלט. זה לא הופך אותי למושחתת אבל זה גם לא הופך אותי ל"ללא רבב". כי אנחנו חיים בחברה שיש עבריינים ויש את אלה שעוברים מידי פעם על החוק, מה ההבדל ביניהם? הסכומים? מספר הפעמים או הפרסום?  כך או כך בימי המשבר האלה אני לא יכולה\ לצערי,  לשאול את עצמי מה קרה למדינה שלנו,  רק יכולה למלמל שוב ושוב מה קרה לנו? עם הדגש על -"לנו", כי אנחנו, כדברי המשורר מהפיס, שותפים.