הרהורים בין יום הזיכרון ליום העצמאות

40 תגובות   יום שישי , 16/4/10, 13:20

בין יום הזיכרון ליום העצמאות

 

 

גילוי נאות, מאז הצטרפותי לקפה, גיליתי שאני בין השאר, עוכרת ישראל, בוגדת במדינה, אנטישמית וטינופת. 

זאת ספגתי מאנשי הימין של הקפה (+ כוכבים אדומים למכביר).

 

 

ולענייננו: - יום העצמאות ייחגג בשבוע הבא על רקע אי-נוחות (בלשון המעטה) גוברת מבית ומחוץ.

האינתיפאדה השלישית כבר יצאה לדרך.

העולם כולו שינה את התפיסה ביחס לסכסוך - אפילו ארה"ב המגוננת - והישראלים בשלהם, "אין פרטנר".

צריך להפסיק לדבר על 67', ולהתחיל לדבר על 48', ולאלתר. כל יום שעובר, רק מסלים את המצב.

ישראל היא לפני הכל ואחרי הכל מדינת צבא. תרבות מיליטריסטית, איפריית נשק ואבטחה, סימביוזה בין הפוליטיקה לצה"ל.

ניקח למשל את  סיפור ההשתלטות ההתנחלותי על שייח ג'ראח, נהפכה משכונה שקטה בירושלים המזרחית למעין מיקרוקוסמוס של החוליים המרעילים את היחסים בין יהודים לערבים.

זאב שטרנהל כתב וצדק.

הפעם, אין ההתנחלות נעשית סתם בכוח כמו בשאר חלקי הגדה, אלא באמצעות מסמכים מימי האימפריה העותומאנית שהמתנחליםאדוני הארץ מציגים.על סמך זה, הוצאו צווי פינוי לדיירים הערביים.

 

השאלה המתבקשת היא כמה זמן אפשר יהיה עוד לקיים מצב שבו הישראלים רשאים לדרוש בעלות על רכוש שנותר בצידו המזרחי של הקו הירוק, ואילו לערבים אסור לתבוע זכויות בעלות על רכושם שנותר בצדו המערבי של אותו קו?

 

על איזה בסיס מוסרי קובעים שמה שמותר ליהודים אסור לערבים?

 

במקום להפוך את שייח ג'ראח למופת לדו קיום, עומדת ישראל לאפשר למתנחלים להחזיר את תושביה למעמד של פליטים ולהפוך את האזור כולו לסמל של שרירות הלב, התוקפנות ועיוות הדין הישראליים.

 

מי שעושה את ירושלים להתנחלות הם המתנחלים עצמם.

 

אל לנו להתפלא ממדורת הדה-לגיטימציה הגוברת של ישראל בעולם. הרי קיים קשר ברור בין איבה לישראל לבין מעשי הישראלים, שמקורה בהעמקת הכיבוש. גם תומכים ותיקים שלנו בעולם, כבר יודעים שלישראל אין את הרצון לשים קץ לשליטה בחייו, חירותו ועצמאותו של עם אחר. 

 

מאיר שלו שולח ברכות ליום העצמאות, ואני מצטרפת אליו:-

  

- לאלי ישי, לא שחסרה  לו עצמאות, הרי הוא עושה ככל העולה על רוחו ועל רוח מפלגתו.הוא מפעיל את סמכותו בקו עקבי של שנאת זרים, של פחד מאומות העולם, של צרות אופקים, של לאומנות דתית אתנוצנטרית ומתנשאת – אם זה זוגות של ישראלים שמתחתנים עם בני זוג שאינם מבני עמנו; ילדים של עובדים זרים ועובדים זרים עצמם; כך ניסה לעשות גם בעלא חליאל, שהוזמן ללבנון לקבל פרס על יצירתו.

ש"ס, כידוע, מתה על חיילי צה"ל. מרוב אהבה היא אף מקפידה על כך שכל מצביעיה ועסקניה ישרתו בצה"ל שירות קרבי ומלא ככל האפשר...ולכן, אזרח שלא ינהג לפי העדפותיו של השר בענייני דת וביטחון, לא יזכה לחותמת בפספורט שלו. 

 

- לביבי, שהביע תמיכה בהחלטת ישי, כאילו עלא חליאל נוסע לביירות כדי למסור לנסראללה את הדיסק האבוד של ענת קם.

 

 - לתושבי אשקלון, שאולי יזכו לחדר מיון חדש בבית החולים שלהם, אולי, כי מלחמת העצמאות שלהם בקברים רק מתחילה.

מוסדות המדינה כבר הוכיחו את רפיסותם לנוכח הפגנות חרדיות...ראה טבריה, ירושלים, כביש 6 ועוד ועוד... 

גם במקרה עלא חילאל וגם אשקלון מרחפת התנגדות לחופש ולדמוקרטיה.בשניהם פועלים עסקנים שפרנסתם אמונתם, שהישגיהם נמדדים בממון ובכוח שהמדינה מעניקה להם, ועניינם – עטיני המדיה בלבד!

 

רק הפעלת כוח וניצול האדנות.

 

- לאולמרט – איש הנדל"ן הראשון והישר בעמנו ובארצנו, ומי שבזכותו אנו גרים בהולילנד עד עצם היום הזה. 

 

- לאלוף יאיר נווה, שהודיע השבוע שהמעשה של ענת קם, חמור כמו גניבת טנק. זהו דימוי מעורר מחשבה.

לו חדרה קם באישון לילה לבסיס שריון, השתלטה על הצוות, פרצה גדרות ונמלטה עם שלל בחסות החשיכה לעבר מפעיליה ברצועת עזה – ניחא.

אבל היא גנבה טנק שהושאר בכיכר העיר באמצע  היום, כשהמפתחות בפנים והמנוע דולק. וכל זה, כזכור, אצל יאיר נווה בלשכה.

מצד שני, נחשפה גם התייחסותה של לשכת האלוף להחלטות בג"ץ. אם זאת ההתייחסות, גם אלי ישי יוכל להמשיך לצפצף, להמשיך לעשות ככל העולה על רוחו. 

 

- לצנזורי ארצנו - זה הזמן לצאת בקריאה לכולכם – הטילו על המציאות שלנו עוד ועוד צווי איסור פרסום. אסרו על פרסום הפרטים המלאים של פרשיות ביטחוניות, פרשיות רומנטיות. וגסטרונומיות, שירים גלגלצ, טורים פוליטיים בעיתון. 

 

 

ולבסוף, לגלעד שליט – הכלוא בבור שביו כבר ארבע שנים. המת החי. הנעדר. האנחה האופנתית, הצקצוק בלשון. עוד סיסמה מופרחת, עוד הבטחה בלי כיסוי. עוד יום זיכרון ויום הולדת בלעדיו!-           

דרג את התוכן: