66 תגובות   יום שישי , 16/4/10, 17:04

עתים, כאשר אני מדמיין אותך, אני דומע לנוכח חיוכך המדהים, אותו חיוך המזכיר את שותפתי ליצירת הבריאה המושלמת שנקראת - את.

     

רוצה לומר לך שאני חושב עלייך המון. קראי לזה שעון ביולוגי, קראי לזה כמיהה למימוש אבהותי, קראי לזה בשלות, עבורי זו פשוט אחת מאותן משאלות המבקשות בנפילתו של כוכב.

    

בדמיוני אני מפליג לרגעים בהם נקלח אותך, בדומה לי, את ודאי תאהבי מים עם המון בועות של קצף. מדמיין כיצד אמך מרימה אותך בזהירות ומניחה אותך עליי, מניחה לי להסניף את ריח הילדות שבך, להרדים אותך ולהינמס כאשר ראשך מונח על חזי.

   

כמיהתי אלייך ילדה, סוחפת אותי לרגעים מאושרים בהם נהיה שלושתנו בגינה, נרשה לדשא להכתים את בגדינו בצבע הירוק ההוא שמחזיר אותי לימי ילדותי, מדמיין אותך רצה אליי כשאני על ברכיי קורא לך 'מי הנסיכה של אבא?'  'מי אוהב אותך הכי בעולם?' , יכול בתי האהובה, להרגיש את ידייך הקטנטנות  כרוכות סביב צווארי, כאשר הן מחזירות את אותה אהבה שעליה כולם מדברים - אותה האהבה שאינה מותנית בדבר.

    

הצעד הראשון שתפסעי, הפעם הבתולית בה אשמע אותך לוחשת את שלוש האותיות, הניצוץ שתבעירי בעיניי ובעיניה של אמך, כל אלו יהיו לבטח רגעי אושר נצחיים ששום כוח בעולם לא יוכל לקחת מאתנו. 

   

מבטיח לך, קטנה שלי, שבניגוד לילדות שעברתי, אעשה ככל שאוכל על מנת לעצב לך זהות רוויה ביטחון והערכה עצמית, זהות אסרטיבית ומנהיגותית, כזו שתוביל אך גם תדע להביט על האחרון שבשיירה. את ללא ספק תהיי הרבה יותר משחלמנו שתהיי ביום מן הימים, אחת שבראש סולם הערכים שלה יהיו אדיבות, נימוס, אצילות נפש ראויה להערצה, ולא פחות חשוב, יהיו בך המון אהבה, נתינה, וקבלת אלו ששונים ממך.

  

אני רוצה להתנצל גוזל אהוב שלי, על שלא אוכל לשאת אותך על צווארי ככל האבות, על שלא אוכל לרוץ אתך על מרבצים עצומים של שדות מוריקים, על שלא אוכל להניף אותך בשתי ידיי ולשמוע את צהלותייך מתמזגים כסימפוניה מושלמת עם הטבע, אבל בי נשבעתי קטנטונת, שאעשה ככל שאוכל על מנת לכפר על אותן מחוות אבהיות פשוטות ותמות.

    

יושב כאן שעות ספורות לפני קבלת השבת, שנים ספורות לפני שתופיעי בעולמי, יושב כאן וחושב עלייך ילדה יפה שלי, חושב על הטבע המדהים שהופך אותנו להורים, ללא הכנה מוקדמת, ללא רישיון כזה או אחר, חושב על קשר הדם שייווצר בינינו ומבין שהיה שווה לי לעבור מסע שלם, מסע ארוך ומייגע, ולו רק על מנת לראותך מונחת על חזה של אמך, באחד הרגעים היותר מרגשים שאב יכול לדעת עם בתו, עם רעייתו.

   

מצפה לך קטנטונת ומוכן למסע המדהים אליו רק את תוכלי לקחת אותי, המסע חזרה לימי ילדותי.

   

   

אוהב אותך,

אבא.

   

דרג את התוכן: