לאחרונה מונתי להיות אחראית הקשר של המחזור שלי, בכנס של התיכון שמתארגן לו בפנימיה שבה למדתי (אין צורך למחות דמעה. צ'רלס דיקנס לא קשור פה). מצאתי את עצמי מדברת עם אנשים, שלא דיברתי... תעשו חשבון כמה שנים.
זה מוזר, כי קודם כל עושים ספירת מלאי הדדית של "איפה אתה גר", "כמה ילדים" ו"במה אתה עוסק". וזה מעניין אבל ממצה עצמו די מהר. ואז נשארים עם סוג של חשבון נפש - איך נתפסתי בעיני האנשים האלה, לפני שנים, ומה בדיוק השגתי, ומה המרחק, ולמה...
אוף. לא התכוונתי שייצא כזה כבד. |