0

וידוי

3 תגובות   יום שבת, 17/4/10, 09:30

יסלח לי האלוהים,המגויס אצלי למשימות חשובות ויסלחו לי חברי בקפה. אני מקווה שלא אנודה מקהלכם לאחר הוידוי. אם כן, הרי הרווחתי את זה ביושר. תדעו כולם.  לא חתמתי. אף לא פעם אחת.  לא בהתחלה, כאשר סערו הרגשות וגם לא לאחר מכן, כאשר התגבר הכאב.
אני מתכוון לגלעד שליט. ניסיתי באמת . ניסיתי לשכנע את עצמי בכל הנמוקים האנושיים, הגיוניים, חברתיים, מוסריים, "אבאיים".  לא הצלחתי לחתום או להצטרף למאבק למען שחרורו של גלעד שליט. אני אבא ל 3 בנים. כאלו שעושים שנת שרות ולאחר מכן משרתים בסיירות. כך שאת הפרספקטיבה האנושית למורכבות הבעיה יש לי. המחשבה המידית היא ,"ומה אם זה היה הילד שלך". תודה לאל שזה לא . אם כן ,כמו משפחת שליט הייתי הופך עולמות, חוצה יבשות וצועק מעל כל תל וגבעה,שחררו את בני ולא חשוב  המחיר.  מכיוון שזה לא אני ,אבל אני ובניי וכולכם כאן בארץ חטופים בפוטנציה, אני חושב שגלעד שליט צריך להיות משוחרר בעסקת החלפת שבויים הוגנת (אחד תמורת אחד ) או בקרב (ראו מבצע אנטבה מטוס סבנה וכו'). קרוב לודאי שבפעולה צבאית יהיו נפגעים, אבל זה המחיר של להיות עם חופשי בארצנו. לא משא ומתן הזוי מורט עצבים בו מוזכרים מספרים מטורפים של מאות או אלפי  שבויים/מחבלים/ עצורים (המספרים כבר לא משנים אם זה 100, 1000 או 50000). לא דילוגים בין מדינות ומתווכים הבוחשים ומעבירים מסרים ומתמקחים. זה כואב, זה יגמר רע ,אבל הדרכים האחרות מובילות אותנו למציאות בלתי נסבלת .זהו כתבתי .

 "זונות פוליטיות" ו "גבי פישמן" כתבו על אותו נושא.אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסטים שלהם

דרג את התוכן: