כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...

    0

    ואני הילדה שחיפשה ברחובות

    37 תגובות   יום שבת, 17/4/10, 22:03

    ואני הילדה שחיפשה ברחובות.

    הייתי בטוחה שרואה אותו.

    כן, ממש לפני שניה,

    זה קו העורף שלו.

    לא?


    במשך שנים, חשבתי שאמא שיקרה.

    אולי במקרה..

    חשבה שככה נכון יותר..

    ואולי הוא אי שם,

    מסתובב.

    בטח עוד רגע,

    אמצא אותו.

     

    לא, הוא לא גיבור מלחמה.

    הוא מת מסיבות אחרות.

    כשהייתי ילדה.

    זה נחשב?

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/4/10 16:37:

      נחשב? אולי...

       

      חשוב?

       

        21/4/10 20:53:

      צטט: רון דון 2010-04-21 18:12:26

      רגש...נוגע .. ונחשב ..

      חיבוק

       

       

      תודה רבה
        21/4/10 18:12:

      רגש...נוגע .. ונחשב ..

      חיבוק

        21/4/10 17:06:

      צטט: מיכאל 1 2010-04-19 23:34:05

      שיר קשה על אשה שעדין טבוע בה היסוד של ילדה המחפשת לנצח אך לשוא, את הנפש האהובה החסרה.

      מרגש.

       

       

      תודה, מיכאל
        19/4/10 23:34:

      שיר קשה על אשה שעדין טבוע בה היסוד של ילדה המחפשת לנצח אך לשוא, את הנפש האהובה החסרה.

      מרגש.

        19/4/10 23:03:

      צטט: יוסי בר-אל 2010-04-19 22:16:02

      צטט: ז ו ה ר 2010-04-19 12:32:47

      צטט: יוסי בר-אל 2010-04-19 07:49:35

      חיבוק יקירתי !

      למקום ולנסיבות אין כל משמעות עבור אלו אשר השכול והכאב שוכן בליבם .

       

       עושה תפנית ומנסה להניח משפט זה על שמחה.

      ואז..

      למקום ולנסיבות אין כל משמעות עבור אלו אשר טוב לב שוכן בקירבם ואהבה מנחה את דרכם.

      לא קשור אולי...

      אבל חשתי צורך להתרומם מתוך השכול 

       

       ככל שאני יכול לומר ... את כבר מעבר לו .

      מביטה אליו ממקום חדש .  במבט אחר .

       

      אלו אשר טוב לב שוכן בקרבם ואהבת אמת מנחה את דרכם יזכו למנות גדושות של נחת .  את בוודאות תזכי ... !

       

       תודה, יוסי, מחמם לי את ליבי.

       

        19/4/10 22:16:

      צטט: ז ו ה ר 2010-04-19 12:32:47

      צטט: יוסי בר-אל 2010-04-19 07:49:35

      חיבוק יקירתי !

      למקום ולנסיבות אין כל משמעות עבור אלו אשר השכול והכאב שוכן בליבם .

       

       עושה תפנית ומנסה להניח משפט זה על שמחה.

      ואז..

      למקום ולנסיבות אין כל משמעות עבור אלו אשר טוב לב שוכן בקירבם ואהבה מנחה את דרכם.

      לא קשור אולי...

      אבל חשתי צורך להתרומם מתוך השכול 

       

       ככל שאני יכול לומר ... את כבר מעבר לו .

      מביטה אליו ממקום חדש .  במבט אחר .

       

      אלו אשר טוב לב שוכן בקרבם ואהבת אמת מנחה את דרכם יזכו למנות גדושות של נחת .  את בוודאות תזכי ... !

        19/4/10 20:38:

      צטט: ירמי עמיר מאמן אישי 2010-04-19 20:24:52


      העיקר שאת ממשיכה לחייך.

       

       

      החיים מלאים גם בזה וגם בזה

       


      העיקר שאת ממשיכה לחייך.
        19/4/10 12:32:

      צטט: יוסי בר-אל 2010-04-19 07:49:35

      חיבוק יקירתי !

      למקום ולנסיבות אין כל משמעות עבור אלו אשר השכול והכאב שוכן בליבם .

       

       עושה תפנית ומנסה להניח משפט זה על שמחה.

      ואז..

      למקום ולנסיבות אין כל משמעות עבור אלו אשר טוב לב שוכן בקירבם ואהבה מנחה את דרכם.

      לא קשור אולי...

      אבל חשתי צורך להתרומם מתוך השכול 

        19/4/10 12:31:

      צטט: ז ו ה ר 2010-04-19 12:31:00

      צטט: ashorer 2010-04-19 05:44:39


      יקרה

       

      חלל הוא חלל הוא חלל

       

      חלל הוא חור שחור...

       

       

      בא לי למלא אותו בצמר גפן ולשכב בו ולהיות חפונה ברוך בכל צדדיי.

      תודה , אשרורוני יקר 

       

       צמר גפן לבן

        19/4/10 12:31:

      צטט: ashorer 2010-04-19 05:44:39


      יקרה

       

      חלל הוא חלל הוא חלל

       

      חלל הוא חור שחור...

       

       

      בא לי למלא אותו בצמר גפן ולשכב בו ולהיות חפונה ברוך בכל צדדיי.

      תודה , אשרורוני יקר 

        19/4/10 12:29:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-04-19 00:00:49


      מצמרר ואמיתי שירך, זוהר

      תודה לך.

       תודה רבה , ליאורה

       

        19/4/10 12:29:

      צטט: טאקילה 2010-04-18 21:29:58


       

      האובדן הוא אובדן

      והכאב הוא כאב

      ואותו חסר מתמלא געגוע.

      יקירה שולחת לך חיבוק מלב אל לב

      ריגשת אותי עד דמעות.

      אזלו אשוב כש..

       

       תודה טאקילה ( )

        19/4/10 12:28:

      צטט: יערית 1 2010-04-18 21:14:42


      בטח נחשב...משום שהתחושות של שכול, עצב ואובדן

      הן תחושות זהות לכל.

       

      זוכרת את סיפורך האישי מהשיחה ברדיו.

       

      חיבוק לך יקרה

      יהי זכרו ברוך

       

       תודה זהבהובית שנדע שמחה.

      זמן לכל דבר.. 

        19/4/10 12:27:

      צטט: טימפי 2010-04-19 08:00:06


      חיבוק גדול

      ל-MEIRK: מי שפוגע ובורח הוא נבל שיש להעניש בחומרה; רוצח הוא לא, מכיוון שברצח חייב להיות אלמנט של כוונה. אפילו מי שנוהג שיכור ופוגע לא מתכוון לכך לפני המקרה. היית רוצה שמישהו שאתה מכיר וזה קרה לו יואשם ברצח?

       

       מילים חשובות, חידוד שיש בו

        19/4/10 08:00:


      חיבוק גדול

      ל-MEIRK: מי שפוגע ובורח הוא נבל שיש להעניש בחומרה; רוצח הוא לא, מכיוון שברצח חייב להיות אלמנט של כוונה. אפילו מי שנוהג שיכור ופוגע לא מתכוון לכך לפני המקרה. היית רוצה שמישהו שאתה מכיר וזה קרה לו יואשם ברצח?

        19/4/10 07:49:

      חיבוק יקירתי !

      למקום ולנסיבות אין כל משמעות עבור אלו אשר השכול והכאב שוכן בליבם .

        19/4/10 05:44:


      יקרה

       

      חלל הוא חלל הוא חלל

       

      חלל הוא חור שחור...

        19/4/10 00:00:


      מצמרר ואמיתי שירך, זוהר

      תודה לך.

        18/4/10 21:29:


       

      האובדן הוא אובדן

      והכאב הוא כאב

      ואותו חסר מתמלא געגוע.

      יקירה שולחת לך חיבוק מלב אל לב

      ריגשת אותי עד דמעות.

      אזלו אשוב כש..

        18/4/10 21:14:


      בטח נחשב...משום שהתחושות של שכול, עצב ואובדן

      הן תחושות זהות לכל.

       

      זוכרת את סיפורך האישי מהשיחה ברדיו.

       

      חיבוק לך יקרה

      יהי זכרו ברוך

        18/4/10 21:09:

      צטט: saskia 2010-04-18 19:56:45

      מאד נחשב מה שאת כותבת. ותודה.

       תודה רבה,

      הלוואי שאפשר היה (את האמת אפשר , אבל אני לא טובה בטכנולוגיה הזו)

      להגיד את התודה רבה,

      כי כשכותבים לי דבר, לפעמים, אני שומעת אותו בתוכי, 

      ואומרת בלב, חזרה 

        18/4/10 19:56:
      מאד נחשב מה שאת כותבת. ותודה.
        18/4/10 19:19:

      צטט: yonka 71 2010-04-17 23:34:24

      אני מבינה אותך, למוח האנושי קשה להשלים עם משהו כ"כ סופי ובלתי הפיך כמו מוות, אפילו מבוגרים שצפו במו עיניהם במותו של אדם קרוב, נוטים, לעיתים קרובות, לחפש מוצא ש"ירכך" את הסופיות הנוראה הזאת ונתלים בתופעות על טבעיות כמו גלגול נשמות, חווים תחושות שהמת עדיין עמם וכיוב'. את היית ילדה ולא ראית במו עינייך, התקווה הזאת שלך שמדובר באיזו טעות טראגית או בשקר של אמך, נשמעת לי כמו הדבר הכי טבעי בעולם. בתוכנו פנימה, כולנו תמיד מקווים לניסים...חיבוק.

       

        לאדם רבדים, המון.

      יש בי את הילדה שחיפשה,

      יש בי את הנשמה שיודעת את המשך הנשמה של אבי הלאה.

      מה שכתבת מרגש ותודה רבה רבה.

       

      אני מוצאת את המוות כסיום של שלב ויש לו המשך לאחר מכן.

      בי ההבנה, ברגעי חסד, את המכלול,

      אבל כעת, בציון דרך זה, האנושי הילדי שבי, רוצה את מקומו בצער.

      ההבנות ברמות השונות קיימות זו לצד זו.

       

      ידיעת ההמשך,

      לא תמיד מרפדת את הכאב האנסטנגטיבי של רמת הנפש למאורע הקשה.

       

      לאדם רבדים, המון.

       

      תודה

       

       

        18/4/10 19:17:

      צטט: daaaag 2010-04-18 18:50:34

      הכאב הוא כאב

      והאובדן הוא אובדן

       

      כן יקירה, זה נחשב.

       

      מחבקת.

       

       

      תודה.

       

        18/4/10 18:50:

      הכאב הוא כאב

      והאובדן הוא אובדן

       

      כן יקירה, זה נחשב.

       

      מחבקת.

        18/4/10 18:48:

      צטט: meirk11 2010-04-18 10:56:46


      כמה שזה מתחבר לכתבה אמש בערוץ 10 על בחור שנהרג בתאונת "פגע וברח" (שם מאוד לא מוצלח לדעתי, נכון יותר לומר "רצח וברח")

      הבחור שרכב לתומו על אופניו השאיר אלמנה צעירה ותינוק שלא זכה להכיר למעשה את אביו.

       

      לילד הזה ממש לא ישנה אם אביו נהרג בתאונה, מת מהתקף לב, נהרג בקרב או נרצח בפעולת טרור.

      החוסר, האובדן, מרגישים אותו דבר.

       

      ולא, לא צריך יום זיכרון מבחינת אותם הנשארים וכואבים.

      להם כל ימות השנה הם ימי זיכרון, כאב וגעגוע.

      לא רק לילדים שבהם. לכולם.

       

      חיבוק לילדה שעדיין מחפשת.

       

       מעניין שקראתי דבר של איש אחד, כאן, שסיפר על אביו שמת במלחמה כאשר הוא היה בן 9 חודשים בערך.

      לכשגדל, יש שאמרו לו שהוא לא הכיר אותו...בטח יותר קל.

      כמה ש"חור שחור" שכזה, כמו מישהי שתארה את זה כאן אצלי, הוא  "חור שחור", גם כאשר אין הכרה ברמת הנפש, באדם שנפטר. החוסר מורגש גם על אף. כך נראה לי.

       

       

        18/4/10 18:44:

      צטט: דרך הרייקי 2010-04-17 23:35:46

      גם אני המשכתי לחפש

      שנים רבות לאחר שנקבר

      וכבר לא הייתי ילדה

      לפחות בהגדרה.

       

       חיבוק עז לך

        18/4/10 10:56:


      כמה שזה מתחבר לכתבה אמש בערוץ 10 על בחור שנהרג בתאונת "פגע וברח" (שם מאוד לא מוצלח לדעתי, נכון יותר לומר "רצח וברח")

      הבחור שרכב לתומו על אופניו השאיר אלמנה צעירה ותינוק שלא זכה להכיר למעשה את אביו.

       

      לילד הזה ממש לא ישנה אם אביו נהרג בתאונה, מת מהתקף לב, נהרג בקרב או נרצח בפעולת טרור.

      החוסר, האובדן, מרגישים אותו דבר.

       

      ולא, לא צריך יום זיכרון מבחינת אותם הנשארים וכואבים.

      להם כל ימות השנה הם ימי זיכרון, כאב וגעגוע.

      לא רק לילדים שבהם. לכולם.

       

      חיבוק לילדה שעדיין מחפשת.

       

        17/4/10 23:35:

      גם אני המשכתי לחפש

      שנים רבות לאחר שנקבר

      וכבר לא הייתי ילדה

      לפחות בהגדרה.

        17/4/10 23:34:
      אני מבינה אותך, למוח האנושי קשה להשלים עם משהו כ"כ סופי ובלתי הפיך כמו מוות, אפילו מבוגרים שצפו במו עיניהם במותו של אדם קרוב, נוטים, לעיתים קרובות, לחפש מוצא ש"ירכך" את הסופיות הנוראה הזאת ונתלים בתופעות על טבעיות כמו גלגול נשמות, חווים תחושות שהמת עדיין עמם וכיוב'. את היית ילדה ולא ראית במו עינייך, התקווה הזאת שלך שמדובר באיזו טעות טראגית או בשקר של אמך, נשמעת לי כמו הדבר הכי טבעי בעולם. בתוכנו פנימה, כולנו תמיד מקווים לניסים...חיבוק.
        17/4/10 23:21:

      צטט: אינדיאנית אדומה 2010-04-17 22:44:16

      יקרה,

      החור השחור הזה נחשב באשר הוא.

      חיבוק,

      מיכל

       

       חיבוק חזרה, מיכל

        17/4/10 23:21:

      צטט: ron294 2010-04-17 22:43:34

      אם לדמיון די כוח לחולל שינויים הקובעים את מהויות השירה, הרי את התברכת בו, הן אם השיר מציין  חוויה אישית והן אם זו הדרך לתאר את הדרמה הנצחית בה אנו חיים, תודה זוהר על שיר שכולו היטולי נפש ענוגים. 

       

       תודה רבה,

      רון 

      יקרה,

      החור השחור הזה נחשב באשר הוא.

      חיבוק,

      מיכל

        17/4/10 22:43:
      אם לדמיון די כוח לחולל שינויים הקובעים את מהויות השירה, הרי את התברכת בו, הן אם השיר מציין  חוויה אישית והן אם זו הדרך לתאר את הדרמה הנצחית בה אנו חיים, תודה זוהר על שיר שכולו היטולי נפש ענוגים. 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ז ו ה ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין