כותרות TheMarker >
    ';

    בלוג אישי

    ארכיון

    0

    מהירות - גלגלים - מיקרופון

    14 תגובות   יום ראשון, 18/4/10, 00:27

    יום רביעי, אני מגיע לביתה של גרושתי, כדי לבלות עם ילדינו הקטנים. הפעם, השעות שונות קצת מהרגיל, בגלל שאמא שלהם הולכת להצגה אשאר איתם עד שהיא תשוב.

    אחרי החיבוקים והנשיקות, ואחרי שאמא שלהם יוצאת מהבית, הילדים ואני מתיישבים בסלון, משוחחים קצת. אני מקשיב לחוויות שלהם מבית הספר, משחקים מסירות בכדור החדש שקניתי להם, כייף...

     

    בשלב מסויים אני מציע משחק חדש. מה דעתכם, אני שואל אותם, שאקשור לכם את העיניים, ואתן לכם להסתובב ברחבי הבית מבלי שאתם יכולים לראות דבר? יש התלהבות הדדית מהרעיון. אבל לפני כן אני מנסה לברר איתם, כמה זמן לדעתם הם יכולים להיות כך בעיניים קשורות. מעיין שחגג לא מזמן 12 חושב בהתחלה ששתי דקות זה זמן טוב אבל אחרי שמיתר בין ה-9 מעריך שהוא ישאר עם עיניים קשורות במשך עשר דקות, מעיין מתקן מייד ל – 11 דקות.

    אני מחייך לעצמי, והרי אני מכיר את הנפשות הפועלות, עד מה מצחיקים הם יכולים להיות לפעמים, וכדי לא להפוך את החוויה לתחרות, אני מציע שנגיע ביחד ל-10 דקות, ואז נסיר את כיסויי העיניים, אבל אם מישהו מהם ירצה להישאר קצת יותר, זה בסדר.

     

    יש הסכמה כללית ואנחנו מתחילים לשחק. אני מלווה אותם ברחבי הבית, מחלק להם משימות לכל אחד בנפרד, על האחד אני מטיל להגיע עד לדלת המזווה ולגעת בה, יש כסאות נמוכים במטבח עליו להיזהר לא למעוד בדרך, על האחר ללכת לחדר הילדים ולגעת בזגוגית החלון וכך הלאה.

    כל אותה העת אני מדווח להם כמה זמן עבר מאז התחלנו במשחק.

    עם הזמן שחלף המשימות הלכו ונעשו מורכבות יותר, מסירות עם הכדור בעיניים עצומות, העברת חפצים בחדר. לדוגמה, ביקשתי ממיתר לגשת לסלסלת הפירות למצוא שם לימון, ולהגיש אותו לכף ידי כשאני מדווח לו איפה אני יושב בסלון, אחר כך הנחיתי אותו להגיע לסיפריה, לשלוף את הספר השלישי מימין מהמדף השלישי מלמטה ולהביא אותו אלי, ועל מעיין הטלתי להחזיר את הספר בדיוק לאותו מקום...

    כעבור עשר דקות הודעתי להם שהזמן עבר והם יכולים להסיר את הכיסויים מהעיניים. אבל מיתר הקטן בחר להישאר עם העיניים קשורות, מצא חן בעיניו המשחק. וכך עברו להן הדקות, 17, 23, 35... והקטנצ'יק נהנה עד הגג...

     

    רעיון חדש

    המשחק עם הספרים גירה אותי לנסות ולשחק איתו במשהו שעוד לא ניסינו, אני חייב להודות שהרעיון צץ לי בעקבות פגישה שהייתה לי בדיוק יום אחד לפני כן עם גלית שראל בביתה בטבעון.

     

    באותה פגישה, סיפרה לי גלית על ה-  QSR (קריאה קוונטית), שבעזרת פיתוח מוח ימין, נושא  אותו היא למדה ביפן, ניתן כאילו לקבל אינפורמציה מדוייקת מ-ספר רק מדיפדוף בו, מאחר וזה נשמע לי יותר מדי הוקוס פוקוס, אני מודה שיצאתי מהפגישה איתה די ספקן.

     

     

     

    משחק חדש החל

     

    ספרים

     

     

    בחזרה למשחק עם הילדים. הושבתי את מיתר לידי על הספה בעיניים קשורות, מסרתי לו את הספר הראשון ששלפתי בצורה אקראית מהסיפריה וביקשתי ממנו לומר לי מה הוא קולט: צבעים, צורות, תחושות וכו' כל מה שעולה על דעתו באותו רגע ביקשתי שיאמר מבלי לחשוב.

    בספר הראשון, הוא אמר לי שהוא לא רואה כלום, ניסתי לעודד אותו להמשיך, החלפתי לו ספר, הפעם היה זה הספר "הקוף העירום" גם כאן היה לו קשה לומר משהו, בסוף הוא אמר – זאב. כמו שאתם יכולים לראות מצילום מספר 1, אין על העטיפה כל צילום של זאב, אמנם מופיע קוף מאחור, אבל זאב לא מצאתי.

    אחר כך מסרתי לו את הספר "שירי רחל" כאן הוא התחיל לומר שהוא רואה צבעים שונים: ירוק, אדום, שחור, צהוב, הרבה עצים ופרחים. כששאלתי אותו איזו הרגשה הוא מקבל מהספר הוא ענה– בדידות... האמת שרק למחרת כשדיפדפתי בין עמודי הספר גיליתי את כל הירוק והעצים עליהם הוא דיבר.

    הספר הבא היה "הנביא" כאן הוא אמר שהוא רואה את הצבע בז' (לא ידעתי שהוא מכיר את השם של הצבע הזה), פרפרים (לא מצאתי שם פרפרים, למרות שאולי עלי העץ נראים דומים לפרפרים) אחר כך הוא אמר – עריסה של תינוק, וגם תינוק.

    החוברת הבאה הייתה הגדה של פסח (לא מצאתי טעם לסרוק אותה) אבל כאן הוא כבר התחיל להפתיע אותנו ממש כשאמר שתי מילים בלבד: מצה ו-רבי...

    כשקיבל לידיו בעיניים קשורות את הספר הבא, (צילום 4) הוא אמר שהוא רואה צבע כחול, ירוק, צהוב, הרבה אותיות (כנראה התכוון לסמלים שמופיעים שם) ואז אמר את המילה שהעבירה בנו צמרמורת – אינטרנט. מעיין נשאר בעיניים קרועות מתמהון והשמיע קולות התפעלות. כשמיתר שמע אותו, הוא ביקש רשות להציץ כדי לראות את עטיפת הספר, הרשתי לו כמובן, ראיתי אותו מביט, מחייך לעצמו, ואז חזרתי לקשור לו את העיניים.

     

    מרגע לרגע האמירות שלו היו מדוייקות ומדהימות יותר ויותר, (אני באמת לא מרבה להשתמש במילה "מדהים", אבל זה היה מדהים)

    כשקיבל ליד את פרוספקט יום העצמאות של עירית חיפה, הניח עליו מיתר את היד ואמר מייד שהוא רואה מגן דוד, בחזית הפרוספקט לא מופיע אמנם מגן דוד (מאחור כן) אבל מופיעים שם כוכבים מצויירים כפי שאתם יכולים לראות מתמונה מס' 5, הפעם הוא דייק וכלל את כל הצבעים שמופיעים על העטיפה, כחול, כתום, צהוב, תכלת, ובסוף אמר שהוא רואה את הסיפרה 2...

    וגולת הכותרת של אותו ערב הייתה כרטיס רכבת, עליו הוא אמר שהוא רואה סגול (למען הדיוק מאחור מופיע פס בצבע כחול-כהה לא סגול) אחר כך הוא אמר את המילים – מהירות, גלגלים, מיקרופון.

    שעה ושתי דקות היה מיתר בעיניים קשורות, ונהנה מכל רגע, גם אחיו ואני כמובן.

    מייד אחר כך שלחתי אותם למקלחות ולמיטה. חיבוקים ונשיקת לילה טוב, וחיכיתי לאמא שלהם שתחזור מההצגה כדי לספר לה על החוויוה שעברנו.

     

    על מה שקרה יומיים אחר כך, בפוסט הבא.

     

    אגב, מי שעוד לא ראה, אני ממליץ בכל פה לצפות בסרטון הבא שעוסק במוח ימין:

    http://www.ted.com/talks/lang/heb/jill_bolte_taylor_s_powerful_stroke_of_insight.html

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/9/10 08:14:
      היי איש
      אתה כותב בשפה שכולם יכולים להבין ולהתחבר, ולפי הסיפור גם להתנסות בעולם האחר, מעבר לחיים היום יומיים יש את הרגש לתוך עולמו של העיוור.
      אנו בקורס האחרון עשינו ניסוי בעיניים עצומות,לחוש את עולמם של העיוורים ולתפקד בעולם החשוך, סיפרתי זאת לחבר עיוור ,והוא אמר ממש חוכמה גדולה את מורידה את הכיסוי וחוזרת לעולם הרגיל,ואני צריך להשאר כל החיים בתרגיל.
        11/5/10 11:29:

      צטט: מוניקהפו 2010-05-11 10:31:44


      insight

       

      למעיין insight משלו, למיתר insight משלו, ולאבא insight משלו, ואני מאמינה שגם לאמא יש insight מיוחד משלה.

       

      תודה על הסיפור, אראה לבת שלי, היא תאהב אותו מאד.

      חוץ מזה עשית לי חשק לשחק במשחק הזה, אם כי בביתי, הילדים קשרו לי פעם את העיניים ולא הצליחו לעבוד עלי בכלום, אני מכירה יותר מדי טוב כל רהיט וספר וריח. הם האשימו אותי שאני מציצה. הם לא יודעים שאני אוהבת את החושך ולא אוהבת להדליק אורות בלילה.

       

       הי מוניקה

      אכן לכל אחד יש את התובנה שלו, גם לך

      ואני בטוח שתוכלי להנות מהמשחק הזה עם הילדים שלך, זה מאוד מאוד כייף

      שתפי אותי בתוצאות.

      את מפנקת אותי היום עם שלל התגובות שלך...

      תודה

       

        11/5/10 10:31:


      insight

       

      למעיין insight משלו, למיתר insight משלו, ולאבא insight משלו, ואני מאמינה שגם לאמא יש insight מיוחד משלה.

       

      תודה על הסיפור, אראה לבת שלי, היא תאהב אותו מאד.

      חוץ מזה עשית לי חשק לשחק במשחק הזה, אם כי בביתי, הילדים קשרו לי פעם את העיניים ולא הצליחו לעבוד עלי בכלום, אני מכירה יותר מדי טוב כל רהיט וספר וריח. הם האשימו אותי שאני מציצה. הם לא יודעים שאני אוהבת את החושך ולא אוהבת להדליק אורות בלילה.

       

        21/4/10 10:18:

      צטט: דרך הצבע 2010-04-19 19:09:56


      חבר יקר,

      כאשר משחררים את מוח שמאל......

      מפסיקים להיות סקפטים,

      אני הכרתי את גלית, בנסיון למצוא פתרון לבני

      שקשה לו להתרכז, בעיות בקשב וריכוז......

      סוף הסיפור, שבני, סרב לבוא, ואני החלטתי לחוות

      את הקורס ,  ואכן, קרו דברים, ניתן לסרוק ספרים, להרגיש

      לחוש, לתרגל את מוח ימין,

      התרגילים מאוד פשוטים, ויישימים,

      והתוצאות מפתיעות,

      שווה לנסות

      אסתי

      דרך הצבע

       

       

       

       

       

       

       תודה לך אסתי

      כמו שאת וודאי מבינה

      עוצמת ההשפעה של האונה השמאלית, הלוגית, ההגיונים

      הרבה יותר משמעותית מזו של האונה הימנית האינטואיטיבית

      ועל מנת לשחרר (כפי שאת כותבת) את הימנית ולתת לה דרור לפעול

      עלינו ללמוד כיצד לנטרל את ההשפעה של האונה השמאלית.

      אחת הדרכים המקובלות היא כנראה בעזרת מדיטציה

      וישנן גם דרכים שונות ומגוונות אחרות לעשות כן

      שאת אחת מהן, זו שזכית ללמוד אצל גלית

      למדת ליישם על עצמך ולתרום גם לחיי המשפחה שלך.

      תודה על הדברים.

       

       

        19/4/10 19:09:


      חבר יקר,

      כאשר משחררים את מוח שמאל......

      מפסיקים להיות סקפטים,

      אני הכרתי את גלית, בנסיון למצוא פתרון לבני

      שקשה לו להתרכז, בעיות בקשב וריכוז......

      סוף הסיפור, שבני, סרב לבוא, ואני החלטתי לחוות

      את הקורס ,  ואכן, קרו דברים, ניתן לסרוק ספרים, להרגיש

      לחוש, לתרגל את מוח ימין,

      התרגילים מאוד פשוטים, ויישימים,

      והתוצאות מפתיעות,

      שווה לנסות

      אסתי

      דרך הצבע

       

       

       

       

       

       

        19/4/10 14:24:

      צטט: כנפיים 2010-04-19 13:14:34

      או. סוף סוף הקפה הזה הסכים לי...

       

      נפלא, איששש.

       

      נפלא, גם למעיין ולמיתר

       

      ונדמה לי שגם לך -

      שלא רק יופי של אבא,

      אלא בעיניי זה מספר עליך כאדם,

      שמוכן להתנסות בדברים חדשים

      (בפעם הבאה כיסוי העיניים עליך, נכון? :) ) -

       

      לחוות וללמוד ממי/בעזרת מי

      שאתה 'אמור' ללמד אותו.

       

       

      וכמובן שאני גם נזכרת במילותיו של גו'בראן האלוף,

      על 'ילדים'.

       

       

      (ולתשומת לב ועין -

      על הפרוספקט של עיריית חיפה,

      מופיע מגן דוד, בחזית.

      על הדגל, איששש... :)) )

       

       

      (אלא אם הבאת קולאז' של חזית ואחור)

       

       

      תודה.

       

      את הסרט שצירפת ראיתי מזמן,

      ועכשיו אצפה בו שוב.

      מניו זילנד, שלחו לי :))

       

      נפלא.

       

      איזה כיף שיש פוסט המשך.

       

       

       

       הי אילה

      כן, פוסט ההמשך לא פחות מפיע

      לצערי יש היום כנראה מספר שיבושים באתר

      שמקשה על חברים לגלוש ולקרוא

       

      אין ספק שגם אני אתנסה בעיניים קשורות

      זו חוויה שמחדדת לנו את כל שאר החושים

      אני מכיר אותה ממחוזות אחרים

      אולי פעם אספר פה על אחת מהן.

       

      בעניין הפרוספקט של עירית חיפה

      סרקתי את העטיפה כשהיא פרושה וכוללת גם את גב הפרוספקט.

      תודה רבה וחג שמח

       

        19/4/10 13:14:

      או. סוף סוף הקפה הזה הסכים לי...

       

      נפלא, איששש.

       

      נפלא, גם למעיין ולמיתר

       

      ונדמה לי שגם לך -

      שלא רק יופי של אבא,

      אלא בעיניי זה מספר עליך כאדם,

      שמוכן להתנסות בדברים חדשים

      (בפעם הבאה כיסוי העיניים עליך, נכון? :) ) -

       

      לחוות וללמוד ממי/בעזרת מי

      שאתה 'אמור' ללמד אותו.

       

       

      וכמובן שאני גם נזכרת במילותיו של גו'בראן האלוף,

      על 'ילדים'.

       

       

      (ולתשומת לב ועין -

      על הפרוספקט של עיריית חיפה,

      מופיע מגן דוד, בחזית.

      על הדגל, איששש... :)) )

       

       

      (אלא אם הבאת קולאז' של חזית ואחור)

       

       

      תודה.

       

      את הסרט שצירפת ראיתי מזמן,

      ועכשיו אצפה בו שוב.

      מניו זילנד, שלחו לי :))

       

      נפלא.

       

      איזה כיף שיש פוסט המשך.

       

       

       

        18/4/10 21:46:

      צטט: ארנה א 2010-04-18 21:43:32

      העיקר שהכוכב נשאר ולא נמחק *. חיוך

      ***

       מסקרן.

      אני לא מאלו שמאמינים ב...קסמים

      אך

      הייתי מנסה.

       שווה לנסות ארנה

      אני עצמי עדיין לא ניסיתי

      מן הסתם עוד אעשה כל מיני נסיונות עם עצמי

      אבל גלית (שראל) טוענת שכל אחד יכול

      אם הוא לומד לפתח את האונה הימנית

      ולילדים כנראה קל יותר להתחבר אליה.

       

        18/4/10 21:43:

      העיקר שהכוכב נשאר ולא נמחק *. חיוך

      ***

       מסקרן.

      אני לא מאלו שמאמינים ב...קסמים

      אך

      הייתי מנסה.

        18/4/10 21:42:

      צטט: שירי'ס 2010-04-18 06:29:08


      עוד אחזור בשביל הסרטון.

       

      תרשה לי להחליף את ה"מדהים" ב"מאאאאמם",

      שזו התגובה הראויה למה שקרה שם.

       תודה לך שירי

      על התגובה החמה

       

      ניסיתי להעלות לכאן (כתגובה) את סיפור ההמשך משבת האחרונה

      אבל הסתבכתי קצת טכנית

      ועל כן העליתי בינתיים את הדברים בפוסט נפרד.

      .

       

        18/4/10 21:39:

      צטט: zo ani 2010-04-18 21:18:15

      איזה אבא יצירתי.....

       

       תודה לך יקירתי

        18/4/10 21:18:
      איזה אבא יצירתי.....
        18/4/10 06:29:


      עוד אחזור בשביל הסרטון.

       

      תרשה לי להחליף את ה"מדהים" ב"מאאאאמם",

      שזו התגובה הראויה למה שקרה שם.