כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל מיניים

    תכירו את האבא הפונדקאי שלי

    4 תגובות   יום ראשון, 18/4/10, 07:18

    מזמן לא ראיתי מישהו כל כך מאושר לקבל בריף חדש כמו אבא שלי.

    לפני מספר חודשים נכנס לו ג'וק לראש והוא התחיל לתרגם ספרים מאנגלית.

    ומי אתם חושבים סובל מהמחלה הזאת אם לא כל המשפחה שלו (כולל הבת), שצריכה לספוג את תופעות הלוואי של המטרת תרגומים השכם וערב + בקשת book report יומיומי על התרגום?

    אז לפני שיתחולל פה ריב גדול, נזכרתי שלידיד שלי עומר, יש ספר שהוא קנה באנגלית ולא היה לו כוח לקרוא אותו (כאמור, באנגלית). אז נתתי לאבא את הספר עם בריף קצר וחיכיתי. פחות מיממה אחת יש לציין,

    היות וכבר למחרת בבוקר עומר שלח לי את המייל שקיבל מאבא, שכולל תרגום של הסיפור הראשון ומכתב תודה מרגש. אתם מאוד מוזמנים לקרוא את המכתב בכל פעם שחדוות היצירה ניטשת מכם עם קבלת בריף חדש/ ישן של אורנג', שטראוס, טורנדו או כל לקוח אחר שתבחרו, או ליתר דיוק, יבחר בכם...תיהנו. 

     שלום עומר - החבר הכי טוב של מיכל (לדבריה)

    לפני מספר ימים - כמעט שבוע - שימחת אותי מאד כאשר שלחת לי ספר לתרגם.

    אני חדש בשטח - אבל נראה שזו אהבה ממאמץ ראשון.ודבר שמתאמצים עליו גם לא מוותרים עליו,

    כך אני מקווה, לאורך ימים.בשלושת החודשים האחרונים אני אחוז במעין דיבוק, ואף על פי כן - כיף לי. 

    כיף לי כי אני אוהב את השפה, כיף לי כי אני אוהב אתגרים, כיף לי כי איני חושש להתאמץ קצת.

    ובמיוחד כאשר בסוף התוצאה מונחת מול העין - ואפשר ליהנות ממנה שוב ושוב.

    והרי מי כמוך מבין - אתה כותב. מתרגם ישירות גלי מוח לתקתוקים במקלדת.

    ולמרות השוני המהותי בין לבין - ההנאה דומה.

    ואני חושב שמצאתי הגדרה לא רעה למהות המתרגם (בכוונה איני רושם 'מקצוע המתרגם' -

    בעבורי זה תחביב).כותב פונדקאי. surrogate writer.

    לוקחים יצור מוגמר ששייך לאב-אם אחרים,שמים אותו בבטן (מוח ?) לתקופת דגירה, ומוציאים אותו

    בצורתו החדשה, במראה שונה ולעיתים אף שם פרטי שונה, אך ללא שנוי גנטי משמעותי.

    וכך מעבירים אותו הלאה, וכולם ממשיכים לקרוא לו בשם משפחתו המקורי ומחמיאים לאבא-אמא האמיתיים כמה שהוא יפה. אך הפונדקאי יודע בפנים-בפנים שיש לו חלק לא מבוטל ביצור החדש - לפחות ביופיו החיצוני במקום החדש אליו הגיע.

    רק רגע,אוי-ויי, איזה קשקושים !! אני מתחיל להידרדר ...

    בקיצור - הצלחתי בפרק זמן הגיוני לתרגם את הסיפור הראשון מהספר ששלחת.

    אם כבר הספקת לקרוא את הספר יהיה לך יותר קל לחוות דעה. ואם לא - עדיין אשמח לקבל דעתך.

    ואני אמשיך בעבודה.עוד ארבעה סיפורים יא - מאנאייק !

    (או שאתה צעיר מלהכיר את הביטוי הצה"לי הוותיק הזה)?

     

     ושוב תודה, 

    חיים, 

    האבא הכי טוב של מיכל (להצהרתה).    

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/4/10 00:17:
      yey orologim rule
        20/4/10 11:36:


      חמוד אבא שלך

       

      ('פונדקאי' זה אומר שאפשר לאמץ אותו ?)

        18/4/10 21:33:
      ועכשיו תני גם לאמא שתתרגם גם לערבית וזה יהיה מושלם,הלואי ואני ידעתי אנגלית וערבית ברמה כזאת,אלא שהאנגלית שלי מספיקה אולי כדי להסתדר ברחוב בלונדוניסטן או בניו-יורק אבל לא הרבה יותר מזה,והערבית שלי מספיקה אולי כדי לנהל שיחה קלה עם פועל בנין פלסטיני בענייני עבודה ועוד כמה קללות וזה הכל.בעצם לא הכל כי הסבתא העירקית של הילדים שלי לא יכולה למכור אותי בערבית של רמת-גן שבה היא חזרה לדבר לעת זקנה.
        18/4/10 15:35:


      ענק ענק !

       

      גם הפוסט וגם אבא שלך

      ממש גדול מהחיים

       

      רק על התמימות הייתי מעניק לו את פרס ישראל.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אנימיכל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין