אנשים יקרים,
לקחתי לי זמן לחשוב אם עצמי אם אני הולכת לשתף אתכם בסיפור ההזוי שקרה לי ולקחתי לעצמי אוויר ולהלן הסיפור.
לפני אציין שזה חלק 3 מאחר וזה תהליך שממשיך מהמקום שאני מנסה להיות שפויה בעידן הדייטים של היום וכל פעם מחדש קורים דברים לא הגיוניים.
הסיפור הזה קרה ביום שבת בצאת יום כיפור, נכסתי לאתר הכרויות ופנה אלי בחור ללא תמונה ולבקשתי שלח לי במייל ומשם התחלנו לשוחח. חשוב לציין שהדרך שבה פנה אלי הייתה דיי הפוכה, הוא רשם לי את ממש לא מוצאת חן בעיניי ואין לי מושג למה אני פונה אליך... כמובן שהוא התכוון ההפך ושוחחנו שיחה מקסימה וכייפית.
למחרת שוב שוחח איתי ואמר לי שיש לו יום מילואים והוא מאד רוצה לראות אותי וניפגש ביום שני. ביום שני הוא התקשר ודיברנו לנו וקבענו לשעה תשע שיבוא לאסוף אותי מביתי וניסע לאן שנחליט באותו רגע.
הבחור הגיע רק ברבע לעשר ואני בתור הפרפקציוניסיטית שתקתי, נו באמת שעוד יגידו שאני לחוצה? מה פתאום אני לא , אבל עדיין שתקתי. יצאתי החוצה והוא חיכה לי ליד הרכב של העבודה ולא תאמינו הרכב היה רכב משפחתי מרווח ואני ככה צחקתי, וואלה שכחנו את הילדים בבית? ח ח ח ח הוא מצידו אמר בחיוך, זה רכב חלופי , הרכב שלי במוסך וזה מה שנותנים לי ואני ככה השתדלתי להאמין שכן נותנים רכב חלופי מהסוג הזה, דיי מוזר אבל שיהיה. אפילו טרח לנכון לומר שעשה סבב הורדות של אנשים מהמילואים והגיע אלי עם מכנסי צבא. הוא מאד התלהב כמובן וחייך מפה עד ירושלים (עיר הולדתו אם הוא לא שיקר) ונסענו לטייל ברחבי ישראל ואחרי מיליון סיבובים ודיבורים נכנסנו למסעדה.
ישבנו אחד מול השנייה , מבטים חודרים ואנרגיה נפלאה באוויר. השיחה הייתה זורמת והוא גם טרח לומר לי כבר מהתחלה שאני מאד מוצאת חן בעינייו ושהוא נמשך אלי ויש לי אנרגיה מדהימה, מעבר לזה שהיופי שלי כובש בלה ...בלה...בלה...
אני חייכתי והשתדלתי להאמין , נו באמת כל אחד שיצא לי באמירות אני אקפוץ? הוא שאל אותי האם גם אני מרגישה כך וציינתי בפניו שנחמד לי מאד , אני לא יוצאת בהצהרות ואשמח שננסה ונראה.
בדרך לרכב החל לרדת גשם ומיהרנו להיכנס לרכב, נכנסתי והוא אומר לי "בובי שלי שלא תירטבי לי" ח ח ח ח ח מצחיק מאד "בובי"......... אחלה כינויי לבחורה שרק הכרת, אבל סבבה זרמתי. ישבנו לנו ושמנו דיסק רגוע וכבודו לקח את ידי בנסיעה והחזיקה אותה כאילו אין מחר...
הגענו למשכני כמובן בחוץ לא בתוך הבית.....(בהסתכל לאחור מזל ) וישבנו לנו ברכב קרוב לשעה ודיברנו , שמענו מוסיקה ואז הנשיקה......טוב נו באמת נמשכתי אבל לא ממש שיתפתי פעולה אבל במעט ואני ממש לא פולניה, משהו שם גרם לי לא להיות כל כולי .
כבודו הסתכל עלי ואמר לי "אני מרגיש שאת מרוחקת" מדוע? סתם אני לא בקטע של לקפוץ מיד לדברים כל דבר והזמן שלו. היה כבר מאוחר ואמרתי יפה שלום והלכתי לדרכי.
למחרת כבודו דיבר איתי ושאל מה אני עושה בערב, אמרתי לו שאני אהייה ביום הולדת של חברה וסיימנו וקבענו שנדבר. כעבור שעה עלה בי געגוע ושלחתי לו הודעה, "אם הייתי אומרת לך שאני רוצה לראות אותך , מה היית אומר"? כבודו אומר "בוודאי שאשמח , אין לך דברים היום"? "כן, אבל אפשר אחרי".... "אהה...אבל כבר קבעתי משהו, איזה באסה"....
פה נפל האסימון השני, הראשון היה הרכב....
הקיצר יום שלישי עבר והגיע יום רביעי שזה היום ואני הייתי במרתון סידורים, כבודו מתקשר אלי בבוקר "מה העיניינים וכל מני דברים ואז שואל "מה התכנון שלך היום"? אני מצידי אומרת, האמת שפעם ראשונה לא עושה כלום בחג, לאמא שלי לא התחשק לארח היום וטוב שכך ואני אהייה בסבבה שלי עם עצמי. הוא מצידו"אוי ככה לבד? אני אהייה אצל המשפחה בירושלים כך אמר".
סיימנו את השיחה ואמר לי תתקשרי אלי אח"כ.
שכחתי לציין משהו שכל פעם אחרי שיחה הוא אמר לי תתקשרי אלי אח"כ ואח"כ שהתקשרתי אף פעם הוא לא ענה, עוד אסימון נפל אבל השתדלתי לא להיות סקפטית...נו באמת.
בשעה חמש היום התקשרתי אין קול ואין עונה וכנ"ל גם בשבע אחרי שישנתי איכשהו ושוב אין קול ואין עונה ואז כבר האסימונים עלו לי ביוקר...ח ח ח ח.
חברה התקשרה לספר לי שהיא יוצאת לדייט היום ואיחלתי לה בהצלחה ואמרתי שהיה רק טוב ושיהיה בחור נורמלי, מה צריך יותר מזה. סיםפרתי לה על השיחה עם הבחור ובכלל מה קורה והיא אמרה לי עידית משהו חשוד אולי הוא.......נשוי???? אוי רק לא זה, אין מצב, לא רוצה.
שתבינו שאני לא עוסקת במסע רדיפה אני באה ממקום של לרצות שיהיה נורמלי וזהו לבטוח בצד השני מה שדיי קשה לעשות היום בפרט אחרי שאני אסיים את הסיפור.
טוב שמתי את דבריה של חברתי בצד והמשכתי בעינייני.
כעבור מס' דקות מגיע אלי SMS ובו רשום (כמובן מכבודו) ולהן ההתכתבות:
הוא - "היי, לא נעים לי לדעת שאת לבדך בבית לבד :( " אני - "אם היה חשוב לך הייתי דואג שחלק מזמן לא אהייה לבד" הוא - "לא יפה!! מתחת לחגורה"
ופה התחיל האקשן......
הוא - "אני גם חייב להתוודא בפנייך,זה נורא מציק לי למרות שילדה פקחית כמוך כבר בטח הרגשת..."
ממש לא הבנתי מה הוא רוצה ואחרי מס' הודעות הוא טרח לרשום לי לא רוצה לאבד אותך, את מקסימה ויש לנו משהו מיוחד ואז ביקשתי תכלס...
ואז הוא רושם לי...
"נו מה את ילדה? אני נשוי פלוס 2 "
אוי אלוהים חשבתי שאני נופלת מהכסא. באותו רגע הרגשתי דקירה בלב כל כך חזקה שחשבתי שאני שאני לא יודעת מה עומד להיות בעוד רגע.
הוא כמובן המשיך לרשום שאני חשובה לו, והוא רוצה שנהייה בקשר כחברים, ואני מקסימה והוא לא רוצה לאבד אותי ועוד.....
רשמתי לו "דווקא אני? למה? אני באה ממקום כל כך טוב ואני לא עשיתי דבר רע כדי שזה יגיע לי ואני מאמינה במוסד הנישואים וכמובן לא בלחץ, אז למה? "
הקיצר הוא כבר גמר לי את הטריה בכמות ההודעות שלו אלי וממש התחנן שלא אוותר עלינו. נו באמת אין מצב בעולם שאלך עם גבר נשוי , למה זה טוב בדיוק?
הקיצר חבריי...חשוב לי מאד לציין ואני לא מתביישת לומר שאחד הדברים שגרמו לי לעצור תקופה מאד ארוכה ולא לצאת לדייטים ולעשות משהו שגרם לי לחזור ולהאמין שיש בעולם שלנו אנשים נורמליים ששווה להתאמץ להיות איתם ובאמת הייתי כל כך בסדר.
לפני 2 הדייטים ששיתפתי אתכם בסיפורם, הייתי בשני דייטים באמת אחלה וראיתי שגם דברים נפלאים יכולים לקרות, אבל זה לא אמשיך מחוסר התאמה אבל עדיין היה מאד נחמד.
חשוב לי לומר שאני לא שופטת גברים ולא מסתכלת על כולם כאל שרוטים או לא יציבים, אבל מדוע יש כל כך הרבה סיפורים כאלו בעולם שלנו, מדוע?
מה יהיה ?מה אני אמורה לומר כל פעם שרואים אותי ברחוב או איפשהו ואומרים לי , "עידית בחורה יפה שכמותך איך זה שאין לך מישהו"?
נו איך?
באמת עכשיו יהיה לי יותר קל , כי יש גם שקרנים בעולם.
לא, אני לא אלך לשם, אני באה ממקום טוב ואני אמשיך ומתי שיפול בגורל שם כנראה זה ישאר.
אני מאד מקווה שלא אהייה בסיטואציה כמו האחרונה ומזל שיש לי אינטואיציה ולא בחרתי להתמסר ולעשות דברים שאח"כ הייתי בוכה בגללם.
מה שיש לי לומר סה"כ זה ללכת עם האינטואיציות ולא להיות סקפטים מדי, אבל לדעת לשמור מרחק מסויים ולהתמסר מתי שבאמת מרגישים שכך צריך להיות. נכון לא תמיד האינטואיציה עובדת, אבל להשתדל...מי שירצה אותנו יהיה שם גם אם נזרום יותר לאט.
אני מאחלת לכולנו חג שמח והרבה אהבה ושיהיה רק חיובי......
אשמח לפידבקים ולא לשופטים.
עידית
|
