
.
ביבי ביקש מאלי ויזל – תעזור לי מול אובמה.
אז ויזל פרסם מאמר בתשלום ב"וושינגטון פוסט" הנועד בעיקר לעיני הנשיא האמריקאי, ובו הוא כותב בין היתר:
"היום, לראשונה בהיסטוריה, יהודים, נוצרים ומוסלמים יכולים לבנות להם בית בכל מקום בירושלים.", ועוד. ויוסי שריד בעטו המושחזת עונה לו בין היתר, את מה שאנו יודעים: ערבי לא יוכל לבנות בית "בכל מקום". עליו להודות לאלוהיו אם לא יעקרו אותו מביתו, ולא ישליכוהו לרחוב על ילדיו ומיטלטליו.
הערבים בשייח' ג'ראח, המתגוררים בשכונה מאז 48', ועכשיו מגרשים אותם בשנית – שוב הם פליטים, כי לכמה יהודים צר המקום בירושלים, והם עומדים על זכות הגירשת-וגם-ירשת. ואותם יהודים קנאים מתעקשים להיתקע כעצם בגרון של שכונות ערביות נוספות, בכוונה לייהד אותן ולטהרן, זאת – בעזרת ממון של גבירים מאמריקה.
ביבי יחד עם ברקת מושכים בחוטים, ומתנערים מאחריות להפקרות החמדנית.
מירושלים נפתחה כבר הרעה.
החיים עצמם קדושים יותר מזכויות היסטוריות ומזיכרונות לאומיים ואישיים, אפילו יותר קדושים מירושלים.
החיים קודמים למתים.
יש לחלק את ירושלים לשתי בירות, לתת את השכונות היהודיות ליהודים, ואת הערביות לערבים, והאגן הקדוש יימסר לנאמנות בינ"ל מוסכמת.
הרוח היהודית אינה זקוקה לשייח' ג'ראח, לסילואן, לאבו דיס ולשועפאט כדי לקום ולהתהלך בארץ.
אפילו ב"הולילנד" אין לה צורך.
בפרוס יום העצמאות כדאי לזכור שכל עוד הפלסטינים חיים במכלאה גדולה, גם אנו לא נוכל להיות חופשיים באמת.
זה אינו חג של חירות אמיתית. |
נהר גועש
בתגובה על דיאלוגים בינה לבינו
הגרה מעבר לפינה
בתגובה על טיפש, בשביל מה התחתנת איתה?
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דווקא ביום הזה, במיוחד ביום הזה -
אני חותמת על כל מלה שלך. בשתי ידיים.
באלף - לו יכולתי. צריך לחלק את ירושלים לשתי בירות, צריך לעשות צדק עם העם הפלסטיני.
דווקא היום.
תודה, אנה.
תודה על ההמלצה. ואני ביום הזיכרון אתקשה שלא לזכור את שחר אילן שניסה למלט בכירים ישראלים מחקירות בדבר פשעי מלחמה שביצעו, כי הם "גיבורים שמסכנים את חייהם בשבילנו" (פרפראזה מדויקת של רוח הדברים). תרומה צנועה למצעד עוולות ופשעים, שגובה גם חיי ישראלים, ולשווא.
יחי הפטריוטיזם. עלצו והניפו דגל.
כל ה"קדושה" הזאת של ירושלים היא ה"מזון" שאיתו שוטפים את מוחם של אלה שרוצים לנצל, כדי שיסכימו להקריב חייהם למען הנהנתנים הצינים. אלה שמשלשלים את כספי המיסים, כספי העמותות, כספי השוחד לכיסיהם.
כמו בסיפור אשת הדייג שקבלה שלוש הזדמנויות למשאלות, ובקשה את הבלתי סביר והפסידה הכל, כך גם מנהיגינו, מותחים את החוט עוד ועוד, עד שנפסיד הכל.
א מ ן ! ! !
פיני הקיר,
הסיכויים שתתבדה שואפים לאפס, ואת זה שנינו, לצערי, יודעים.
תודה לך, אנה
תודה, תודה, ועוד תודה,
שלך, אנה
תודה לך יקירה.
שלך, אנה
אני מאד אוהב את ירושלים ועם זאת,כמי שגדל ובגר
מגיל צעיר מאד על מנחם בגין אני יודע שמנהיג אמיץ
נמדד בהחלטת קשות ומכאיבות.
לדאבוני הרב,לא נראה שביביהו הוא כזה.
הלוואי שאתבדה.
כמובן מסכים עם כל מילה!!!
מעניק לך כוכב
הי אנה,
אני אתך בכל נימי נפשי.
מתהפכת לי הבטן, איני יכולה לשמוח, ואיני יוכלה לנופף בדגל ישראל.
המתנחלים בפעולותיהם האלימות, והמשטרה בתגובתה החד צדדית לקחו לי את המדינה שלי.
אמת ויציב.
תודה לך יובל היקר,
בידידות, אנה
כל מילה, בעיקר הפסקה האחרונה.
ביום שמדינת ישראל תפסיק לשלול זכויותיו של עם אחר, היא תהיה זכאית באמת לחגוג את עצמאותה ולהיות גאה בכך.
תודה לך שחר היקר.
הקונוטציה שלי למילה "מפעל" היא דווקא "מפעל ההתנחלויות" שלא עושה טוב למדינת ישראל...
זו נבנתה, אך היא גם הורסת, ואסור לנו לשכוח זאת.
בידידות והערכה, אנה
את כל הדברים האלה אנחנו יכולים לזכור המון ימים בשנה.
ביום העצמאות דווקא כדאי שנזכר איזה מפעל מדהים היא מדינת ישראל שנבנתה מאפס נגד כל הסיכויים.