אנחנו למשל לא הורגות.
יש הסכמה שזאת המציאות?
איכשהו משתפות עם זה פעולה? אולי קצת? לא?
אולי גם לנו יש תוכנה משלנו בנות?
לפני שני אשתקדים תפסתי את עצמי על חם.
חולדה שמנה ומכוערת באה לגור אצלנו במטבח. חפרה מחילות מאחורי הארונות, התמקמה. נישנשה שקיות מזון יבש והפכה אותן למסננות, אכלה הכל, אפילו מלח גס, הלכה סביב וחירבנה. לא עזרו דיבורים. לא טבעה בדלי, לא הלכה לשום מקום ולא עד כדי כך חובבת טבע אני.
יצאתי למלחמה. הכנתי אבנים לקלוע בה וחיכיתי לשעת כושר. הגיעה השעה, בתי ואני עשינו עליה אמבוש והיא נלכדה מתחת למקרר. נשאר רק לתפוס אותה. לגעת בה? איחס. הבת שלי מוכנה אך אי אפשר, היא חמקמקה. אז נזרוק עליה אבן נהמם אותה. מי יזרוק? לא אני. לא איכפת לי שתמות אבל לא הורגת גם לא רוצה לראות. קראתי לבעלי וברחתי לחדר רחוק. רעשים ורשרושים ניסה לתפוס לא הלך והיא חמקה למחילותיה. למה נתת לה לברוח למה לא הרגת אותה אחרי שסוף סוף לכדתי אותה?
מה פתאום שאני אהרוג בשבילך?
שקט.
וואלה.
זה היה בתוכנה, הצורך שהבחור יצילני. נכנסתי מחקתי. קניתי רעל, פיזרתי, בלעה, יצאה לציבור גוססת חמודה כשהולכת לאט. אם לא היית בורחת מופיעה בצללים וגנבת, יכלו להיות לנו יחסים אמרתי לה. ביתי בכורתי ליטפה אותה נתנה לה גבינה צהובה צידה לדרך אל הפח ויאללה ביי. אחרי שבועיים גדלו הצאצאים ויצאו ביוזמתם ללא רעל ממחילותיהם, שישה במספר נעמדו באמצע המטבח תמימים נחמדים מגלי עולם. הילדים התלהבו, שעתיים ליטפו, רצו לגדל, בבית שלכם, וביי גם לכם.
בנוסף על תוכנת משחקי המלחמה של הבנים, יש תוכנה שפועלת עליו כך שהוא ייצא להגן עלייך ועל הבית. הגיוני למערכת. הוא יעני חזק ואת יעני חלשה. נעשה חיבור אחד או שניים והבחור מתייצב מיד על עמדת הירי.
אבל מי האויב שלנו בנות?
ההוא מהצד השני של עמדת הירי הוא לא במקרה הבחור הזה שיש לו את אותה תוכנה?
מה לנו ולזה בדיוק?
אין לנו אויבים בנות אין לנו באמת. מקסימום עכבר. אנחנו גם לא חלשות לא ולא, כוחנו לא מדיד לא תפיס ואנחנו לא צריכות שרירים בשביל לשנות דברים ואנחנו יודעות זאת היטב.
אנחנו יכולות עם האי כוח הזה להפעיל בעלי שרירים, למשל:
אנא בחורי היקר זרוק בבקשה את הפח.
אנחנו יכולות להשתמש לטובתנו במניפולציה:
אנא בחורי היקר זרוק בבקשה את הפח, נתפס לי הגב.
פחות או יותר בדרך זו או אחרת אנחנו יודעות שאחת התכונות הבולטות אצל הבנים היא:
התמימות. הם תמימים.
צאנה וראינה. כנסנה וראינה. תמימים. |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי ילדים של אל-ה'ים תודה על דברייך...נראה לי שמאיה התכוונה פחות או יותר להפצת מה שציטטה... ולעצם הדימוי הזה של המוני נשים הולכות להוציא את הילד מהבור אני יכולה בינתיים רק לדמות וגם להרחיב : שלא נבוא עם ידיים ריקות נביא גם תמורה אסירים שלהם או כמה חברי כנסת שמתעקשים על דרכי ריב ומדון... בכל אופן הכוח לעורר מעין דבר כזה בפועל הוא לא בידיים שלי אלא אצל הקרובים לגלעד...אני יודעת איזה כוח/אנרגיה היה לי בזמן שביתי הבכורה הייתה בסכנת חיים כשנולדה, דבקתי רק בזה והצקתי לכל מלאך בשמיים אלה שמימין אלה שמשמאל, מעל ולכולם ... אני לא שיפוטית כלפי איש חס וחסה אני רק אומרת שהכוח לפעולה ולניג'וס לא אצלי . אם מי מהקרובים שלו יפיק משהו בסגנון עוקף משא ומתן פוליטי יבש ועקר - אני באה בהמוניי.
*
כמה אריאל צודק !
קבוצה המונית של נשים לכוון עזה ...
מי יכול עלינו ? מי יהרוג אותנו ?
אולי גם אני תמימה ...
אבל, באמת חייבים להוציא את הנער הזה מהבור ...
פוסט משובח.
וניתן להפיצו בתפוצה גדולה יותר, כאן, בהמלצה במומלצים.
הייתי עושה זאת בשמחה רבה, אבל, גולשת עם מוזילה בלבד
ולא מאפשר לי להעלות קישורים.
אז אולי מישהו מתנדב ?
היי מאיה
יש מספיק נוכחות לתודעת השלום...
היא פה
אצלי
אצלך
שם
פה
עוד נגיעה
ועוד אחת...
פשוט
פשוט שלום
אין לנו אויבים בנות אין לנו באמת. מקסימום עכבר. אנחנו גם לא חלשות לא ולא, כוחנו לא מדיד לא תפיס ואנחנו לא צריכות שרירים בשביל לשנות דברים ואנחנו יודעות זאת היטב.
ירדנוש,
את גדולה מהחיים ממש
וכמה חבל שאין תפוצה גדולה יותר של זה הכתוב..
מעריצה אותך בשקט ובקול..
נהדרת אחת..
והנה אריאל בא שוב...
נכנס ומצרף את הגיגיו הנאורים.
בענין המציאות והדמיון חשבתי לעצמי שאלמלא היה משה חולם על לצאת ממצרים הרצל לא היה יכול לחזות את מדינת ישראל ואנה אנו באים... עדיין היית ידידי סיזיפי עובד בפרמידה ג' מחלקה 33... אז טוב שיש כמה חולמים וכמו כל דבר במציאות הכל מתחיל בחלוימס....
פעם הייתי חולם פשוט
אחר כך נהייתי לוחם פשוט עד מפואר דרגה 3
אח"כ פרשתי מסיבות שהזמן גרמן
ועכשיו שבתי ונהייתי חולם מלא חמלה
מה לעשות יש לי שני בנים
מה לעשות מאז שאני פה היו כבר עשר מלחמות....
בחלומות אני הוזה שלום וכשאני מתעורר אני הוזה שביבי מחלק את ירושלים.
תאר לעצמך ביבי ואבו עושים שלום
ואובמבה מוחא כפיים ואוכל ביסלי...
מה יש אי אפשר לחלום על קצת נחת במקום כל הזמן לקרוע את התחת?
חלומות נעימים.
יש מציאות ויש דמיונות...
מי שחיי בדמיונות
המציאות תכה בפניו
זה נחמד לחלום
רק עם חלומות לא הולכים למכולת
:)
גלעד שליט לא היה לבד אז באותו יום
היו איתו עוד כמה חיילים שנהרוגו..אל תשכחי
והם לא היו שם סתם, היה להם תפקיד לעשות
חלק מסיכוני תפקיד זה שבי
איך אמרה גאולה כהן? "לו הייתי אמא שלו, הייתי נותנת הכל בשביל לשחרר אותו
אבל הייתי מקווה שלא היו מאפשרים לי זאת"
תלמדי גישה נכונה לחיים..מהי
:)
התמימות שלכם נהדרת דרך אגב
לכן אני אומרת לאחיותיי
זה כמו טופו
יכול לקבל כל מיני טעמים.
אני לא אומרת מי אשם.
אני אומרת אפשר להפסיק את זה.
כל אחד ואחת את החלק שלו שלה
זה יכול להיות להיט